בית הדין לתחרות

בית הדין לתחרות (לשעבר: בית הדין להגבלים עסקיים) הוא גוף שיפוטי לדיון בעררים על החלטות של הממונה על התחרות.

היסטוריה עריכה

בעקבות חקיקת חוק התחרות הכלכלית המקורי, שעבר בכנסת בשנת 1959, הוקמה מועצה להגבלים עסקיים, שדנה בענייני הגבלים עסקיים על פי המלצות הממונה על ההגבלים העסקיים.

חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, שהוצג בנובמבר 1983, ביצע שינויים שונים בהסדרי העבודה של הממונה על התחרות והמועצה, ושינה את שמה של המועצה ל"בית הדין להגבלים עסקיים"[1].

פעילות עריכה

בית הדין יושב בבית המשפט המחוזי בירושלים. בבית הדין מכהן שופט של בית המשפט המחוזי בירושלים שהתמנה לכהן כאב בית הדין להגבלים עסקיים, נציגים של ארגונים צרכניים, נציגים של ארגונים כלכליים, נציגי ציבור ועובדי מדינה. עם גבור העומס על בית הדין מכהנים בו שופט נוסף של בית המשפט המחוזי בירושלים המשמש כמשנה לאב בית הדין[2] ולעיתים גם שופט שלישי.

הדיונים בבית הדין מתקיימים לרוב בהרכב של שלושה שופטים הכולל שופט מקצועי ושני נציגי ציבור.

חוק ההגבלים העסקיים מעניק לבית הדין גמישות בקביעת סדרי הדין על מנת להשיג הכרעה צודקת ומהירה, אולם בפועל הדיונים איטיים מאוד. בעררים על מיזוגים אורך ההליך כמעט תמיד לפחות שנתיים ובמקרים רבים 3 שנים ויותר[3].

אב בית הדין ומשנהו עריכה

נכון לשנת 2021, מכהנת כראשת בית הדין השופטת תמר בזק-רפפורט והמשנה הוא השופט עודד שחם.

המועצה להגבלים עסקיים עריכה

בית הדין להגבלים עסקיים עריכה

היחס להחלטות הממונה עריכה

על היחס של בית הדין להחלטות הרשות להגבלים עסקיים קבע בית הדין:

"אין מחלוקת שתפקידנו אינו לבחון את סבירות החלטת הממונה באופן בו נבחנת כמקובל החלטה מינהלית. הדיון בשאלת אישור המיזוג לפני בית הדין הוא דיון DE NOVO, דהיינו, הליך של בחינה מחדש. אין על כך מחלוקת, וכך גם נקבע לא פעם בפסיקה […] במצב זה, גם אין אנו רואים צורך להתעכב על פרטי החלטת הממונה להתנגד למיזוג[…]"

ה"ע 613/05, סעיף 9

כנגד דברים אלו כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה:

הדעת נותנת, כי בחינת החלטתו של הממונה במסגרת ערר בפני בית הדין תייחס לעמדתו המקצועית משקל רב הן במישור התאורטי והן במישור המעשי. יש ערך רב לנתונים העובדתיים הכלולים בהחלטת הממונה, כמו גם להערכותיו הכלכליות ביחס להשפעת המיזוג המבוקש על התחרות בענף. בהינתן נקודת מוצא זו, בכוחו של בית הדין לסטות מהחלטת הממונה אם מצא כי היא לוקה בטעות, ולקבל החלטה אחרת על-פי מיטב שיקול דעתו הענייני, אולם לעולם אין מדובר בפתיחת דף חדש בהליך השיפוטי, כאילו אין בנמצא החלטה העומדת לערר, וכאילו לא אירע דבר קודם לדיון השיפוטי. לאור האמור, אני רואה קושי ראשוני בהתייחסות בית הדין להחלטת הממונה, ובהנחתו, כנקודת מוצא, שאין "להתעכב על פרטי החלטת הממונה להתנגד למיזוג" כלשונו, ועל הקו השיפוטי שנקט בו, שהתאפיין במידה רבה בניתוק מהנתונים, ההערכות והקביעות של הממונה, אגב בחינה ראשונית-מקורית של הסוגיה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זאב סטרומינסקי, 20% מהתפוקה בידי קרטלים ומונופולים, דבר, 17 בנובמבר 1983
  2. ^ רוני זינגר, משרד המשפטים: בנט תוקע את תפקוד בית הדין להגבלים עסקיים, באתר כלכליסט, 27 בנובמבר 2014
  3. ^ גל רוזנט, הביקורת המוגבלת על הממונה על ההגבלים, עורך הדין, ינואר 2013
  4. ^ עיכובים בכינוס המועצה להגבלים עסקיים, דבר, 10 באוקטובר 1977
  5. ^ המועצה להגבלים עסקיים משותקת, דבר, 16 ביולי 1980
  6. ^ מינוי בית דין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 4097, עמ' 2098, 1 באפריל 1993
  7. ^ מינוי אב בית דין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 4954, עמ' 1358, 23 בינואר 2001
  8. ^ מינוי משנה לאב בית הדין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 4259, 6 בנובמבר 1994, עמ' 562
  9. ^ אמיר הלמר, שר המשפטים מינה את חברי ביה"ד להגבלים עסקיים: השופט יהונתן עדיאל ישמש כאב בית הדין, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2001
  10. ^ מינוי חברי בית דין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 5013, עמ' 3841, 23 באוגוסט 2001
  11. ^ מינוי חברי בית דין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 5354, עמ' 918, 29 בדצמבר 2004
  12. ^ מינוי יושב ראש מותב–אב בית הדין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 5692, 18 ביולי 2007, עמ' 3553
  13. ^ מינוי יושבת ראש מותב ואב בית הדין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 6078, עמ' 2614, 19 באפריל 2010
  14. ^ מינוי יושבת ראש מותב ואב בית הדין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 6473, עמ' 6415, 13 בספטמבר 2012
  15. ^ מינוי יושבת ראש מותב ואב בית הדין להגבלים עסקיים, ילקוט הפרסומים 7142, עמ' 1046, 11 בנובמבר 2015
  16. ^ מינוי אב בית דין להגבלים עסקיים, באתר ילקוט פרסומים, ‏25/12/2018

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.