בית הולדתו של מרטין לותר

מוזיאון בגרמניה

בית הולדתו של מרטין לותרגרמנית: Martin Luthers Geburtshaus) הוא בית בעיר אייסלבן במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, המשמש כאנדרטת הנצחה לרפורמטור מרטין לותר, שנאמר כי נולד כאן ב-10 בנובמבר 1483. הבית נבנה ב-1693, והוא אחד המוזיאונים העתיקים ביותר בגרמניה. מ-1996 הוא אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו, חלק מהאתר אנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג. הבית שוכן ברוחב לותרשטראסה (Lutherstrasse, מילולית "רחוב לותר") מספר 16. השם ההיסטורי של הרחוב היה סמטת לנגה (Lange Gasse) עד 1872.

בית הולדתו של מרטין לותר
Martin Luthers Geburtshaus
בניין שנבנה בשנת 1693 כאנדרטה המכונה "בית הולדתו של מרטין לותר"
בניין שנבנה בשנת 1693 כאנדרטה המכונה "בית הולדתו של מרטין לותר"
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 4, 6
שטח האתר 0.56 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך אנדרטאות מרטין לותר באייסלבן ובוויטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג בית הולדת, מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מרטין לותר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אייסלבן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1693
תאריך פתיחה רשמי 1693 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 0.56 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°31′37″N 11°33′00″E / 51.52694°N 11.55007°E / 51.52694; 11.55007
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חצר המבנה

מרטין לותר באייסלבן עריכה

כתינוק, מרטין לותר התגורר באייסלבן רק בשבועות הראשונים. הוריו היו בדרכם ממוהרה (Möhra) למנספלד (אנ'), שם אביו רצה לעבוד כמתיך מתכות. האב נמלט ממוהרה לאחר שהרג שכן במהלך סכסוך, כשאשתו הייתה בחודש האחרון להיריון, ומרטין לותר נולד באייסלבן ונטבל בכנסיית זנקט אנדראס בעיר. למרות שהותו הקצרה, מרטין לותר חש קשר הדוק לעיירת הולדתו אייסלבן ולמקום טבילתו לאורך חייו. גם אם מעולם לא גר כאן דרך קבע, ביקר בעיר שוב ושוב, בפעם האחרונה בשנת 1546, כאשר רצה ליישב סכסוך בין הרוזנים לבית מנספלד (אנ'), אך מת בעיר ב-18 בפברואר.

בית הולדתו המקורי של מרטין לותר עריכה

הבניין הקודם, שנמצא באותו מקום כמו בניין ההנצחה, נשרף עד היסודות בשרפה בעיירה בשנת 1689. במהלך החפירות בשנת 2006 נחשפו שרידיו בתוך בניין ההנצחה. מתחת לרצפה של ימינו, קבורים מתחת להריסות, שוכבים קורות חרוכים כבסיס לרצפת לוחות עץ על רצפת חרסית שקיבלה גוון אדום כתוצאה מהשרפה. בעוד ממצאים של כלי החרס הם מהמאות 14–15, וגם מהמאה של תקופת לותר, תיארוך פחמן-14 של הקורות קבע כי נוצרו בסביבות 1500 או 1600, כך שלא ניתן לשלול לחלוטין את התקנת הרצפה בסביבות 1600 או בניין חדש בסביבות 1500. אבל נראה שאלו באמת השרידים של הבית המקורי שבו נולד לותר. הקירות החיצוניים של הבניין השרוף הוסרו כאשר בניין ההנצחה נבנה בשנת 1693. עם זאת, שגם ומגרעת בקורות הרצפה החרוכה מראים חלוקה פנימית של הבניין על ידי קיר של בולי עץ. נמצא גם בסיס לאח. מקום הלידה המקורי של לותר, ככל הנראה, היה בגודל של כ-10‏ ×‏ 6 מטרים עם הרחבה בצד החצר במזרח של בערך 4‏ ×‏ 4 מטרים. מכיוון שיש מרתפים עם תקרת קמרון מתחת לשרידי האש, יש לספור אותם גם כחלק מהבנייה המקורית. מחפירות בסביבת הבניין עולה כי הבית בו נולד לותר נבנה בסביבה פרברית של בעלי מלאכה. הבניין לא היה שייך למשפחת לותר, אלא היא שהתה בו רק כמה שבועות בתקופת הלידה לפני שהמשפחה עברה למנספלד.

בית הלידה המקורי היה בידיים פרטיות עד 1689, אך בשלב מוקדם הוא הפך למקום פולחן של לותר. לוח עץ עם הדיוקן והכיתוב: "בשנת 1483 נולד בבית דוקטור מרטינוס לותר" נתלה כבר במאה ה-16. אולם לקראת סוף המאה ה-17 הבית בו נולד הלך והוזנח והוקם בו בית מרזח. השופט של אייסלבן לא אהב את מראה הבית והחליט להסיר את לוח העץ. זמן קצר אחר כך נשרף הבניין בשרפה בעיר. עם זאת, לוח העץ הפך לשריד חשוב כ"דיוקנו של לותר שלא נשרף" בפולחן הערצת הרפורמטור, ושימש במאה ה-19 כדי להוכיח בטעות כי קומת הקרקע המקורית של הבניין השרוף משמשת גם את הבניין שהחליף אותו. לאחר שרפת העיר בשנת 1689, הכריח השופט את הבעלים, מארי פרידריך (Marie Friedrich), למכור את הבית לעיירה בכך ששלל ממנה את הלוואות השיקום הרגילות לאחר שרפות בעיר.

בניין ההנצחה משנת 1693 עריכה

במקום הבית הפרברי הקטן, נבנה בניין הנצחה מייצג בשנת 1693. הוא לא דבק בגודל ובמתווה של בית הלידה המקורי של מרטין לותר. לפיכך, כל הקצאות החדרים כמו "חדר לידה" שהיו בשימוש מאז המאה ה-19 שגויות, אך הן מוזכרות שוב בתערוכה בשנת 2007 כ"התקנה" (מעולמו של לותר).

אף על פי שבניין ההנצחה נבנה בתקופת הבארוק שימשו אלמנטים של בניית רנסאנס בחזית ובחצר כדי להשוות למבנה מראה עתיק יותר. החדרים בקומת הקרקע הסמוכה לאולם הכניסה שימשו כבית ספר לעניים. דירת המורה הייתה בקומה העליונה. "החדר שבו נולד לותר" הוגדר בקומה הראשונה, במיוחד "האולם היפה" עם התקרה המצוירת והדיוקנאות שלו היווה מסגרת מייצגת. תחת המלך הפרוסי פרידריך וילהלם השלישי, משנת 1817 ואילך שופץ המבנה והאוסף הורחב. בית הספר לעניים הועבר למבנה חדש בחצר האחורית ודירת המורה לבניין באגף צדדי במערב החצר, כך שהבית קיבל אופי מוזיאוני יותר. תחת האדריכל פרידריך אוגוסט שטילר, נקנה הבניין השכן ממזרח ונהרס בשנת 1867 על מנת לשחרר את בניין ההנצחה וליצור גן. חלונות נפרצו בגמלון המזרחי והאגף הצדדי שוב נהרס. בצד החצר, הייתה ארקדה כפולה עם חלק עליון מעץ בקומה הראשונה מול הבניין. משנת 1891 מאוחסן בקומה העליונה האוסף הארכאולוגי של מועדון העתיקות אייסלבן (Eislebener Altertumsvereins).

לאחר ההכרזה כאתר מורשת עריכה

הבניין שייך ל"קרן אנדרטאות לותר בסקסוניה -אנהלט" (Stiftung Luthergedenkstätten in Sachsen-Anhalt) מאז 1997.

תכנון מקיף מחדש התקיים בין השנים 2005–2007. מקום ההולדת שופץ ושוחזר. כל הארגונים הזרים והפונקציות המשניות שנוספו לאורך זמן לשימוש במוזיאון הוסרו. הבית הצמוד ישירות בלותרשטראסה נרכש וחובר לבית בו נולד. בין זה לבית הספר לעניים באזור החצר האחורית, נבנה בניין חיבור דו-קומתי מודרני על נכס סמוך אחר. התוצאה הייתה מתחם בצורת פרסה; שטח התערוכה הוגדל ב-500 עד 700 מטרים רבועים (אדריכל יורג ספרינגר, ברלין). ב-8 במאי 2010, העיצוב המחודש של ספרינגר אדריכלים קיבל את פרס האדריכלות הגרמני (BDA-Architekturpreis Nike) בקטגוריית "יצירת המרחב הטובה ביותר".

התערוכה עריכה

התערוכה הקבועה, שנפתחה בשנת 2007, נקראת "מכאן אני - מרטין לותר ואייסלבן" (Von daher bin ich – Martin Luther und Eisleben) ומוקדשת למשפחת הרפורמטור. בנוסף מוצגות פעילויות הכרייה של האב והאדיקות הדתית באותה תקופה.

קישורים חיצוניים עריכה