בית הזכוכית (בודפשט)
בית הזכוכית (בהונגרית: Üvegház; בתעתיק עברי: אִיבֶגְהָאז) הוא בית ברחוב ודאס 29 בבודפשט שבהונגריה, אשר נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משפחת וייס, כדי שישמש מקום למשרדיו של המפעל שלהם, למוצרי זכוכית לבנייה. חזית הבית צופתה בזכוכית כדי לציין את מהות המקום וכדי להמחיש טכניקות שילוב של זכוכית בבנייה, וכך זכה הבית לשמו. הבית שימש בעת השואה להצלת עשרות אלפי יהודים.
.jpg) | |
| הכניסה לחדר ההנצחה בבית הזכוכית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה |
| כתובת |
Vadász utca 29.  |
| מיקום |
בודפשט |
| מדינה |
הונגריה |
| מידע על ההקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–2005 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2005 |
| אדריכל |
לאיוש קוזמה |
| קואורדינטות | 47°30′20″N 19°03′13″E / 47.50569°N 19.05363°E |
|
www | |
|
(למפת בודפשט רגילה)   בית הזכוכית | |
  | |
היסטוריה עריכה
בעת מלחמת העולם השנייה, עם הטלת הגזרות על יהודי בודפשט, נסגר המפעל. במחצית 1944, כשהחלה שואת יהודי הונגריה, דאגה משפחת וייס בשיתוף הדיפלומט השווייצרי קרל לוץ להפוך את הבית לצירות השווייצרית, על מנת שישמש כמוקד הצלה ליהדות הונגריה.
משה קראוס שבין שאר תפקידיו היה אחראי על חלוקת מכסת הסרטיפיקטים בין חברי התנועות הציוניות המקומיות, סרטיפיקטים שקצב המנדט הבריטי לעלייה לארץ ישראל. עם כניסת הוורמכט להונגריה ב-19 במרץ 1944 (מבצע מרגרטה), הגה קראוס את הרעיון להשתמש בסרטיפיקטים שנותרו בידו, יחד עם בקשות חסות נוספות ממדינות שונות, להצלת יהודים. הרעיון הניע את תת-הקונסול השווייצרי, קרל לוץ, לבקש ולקבל את אישורה של ממשלת הונגריה להגירת 7800 יהודים (שפורשו לאחר מכן על ידי לוץ כ-7800 משפחות של יהודים). לצורך הכנת הניירת להכנת הדרכונים הקולקטיביים להגירה, חכר לוץ מהסוחר ארתור וייס את "בית הזכוכית" בבודפשט.
האנשים שהיו המיועדים לעלייה קיבלו מלוץ כתב חסות שווייצרי שלפיו הם נחשבים לנתינים שווייצרים. בזכות הפעילות בבית הזכוכית, במיוחד זו של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה, ניצלו אלפי בני אדם, אלה שמצאו מקלט במתחם עצמו, שהיה אתר "אקס-טריטוריאלי", או כאלה שניצלו בעזרת השימוש בכתבי החסות (שוצפאס) - המקוריים או המזויפים - שקיבלו לידיהם.
הרעיון היה אמנם של קראוס, אך מתן החסות והתעודות המקוריות (אלפים) היו של קרל לוץ, ולאחר מכן גם של ראול ולנברג ואחרים, והביצוע (במיוחד זיוף עשרות אלפי תעודות חסות מזויפות וחלוקתן) היה של המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה.
בבית הזכוכית פעלו בין 60 לבין 80 חברי מחתרת בהכנת התעודות, ויהודים קיבלו בבית זה מחסה זמני בעת ההמתנה להכנתן. לאחר קבלת התעודות הועברו היהודים לבתים בטוחים בעיר. בבית הוקצה משרד למשה קראוס שפעילותו שם הייתה מצומצמת ביותר. (תעודות מקוריות כאמור קרל לוץ, זיוף תעודות וחלוקתן המחתרת שלא הייתה קשורה או כפופה לקראוס).[1][2] בשלב מסוים הוחבאו גם בבית עצמו כ-3,500 יהודים. נטען גם שבבית הוחבא נשק עבור תנועת מרי.[3]
המבצע להצלת יהודים היה לצנינים בעיני אנשי צלב החץ ההונגרי, וגרר מספר ניסיונות פריצה למתחם, במטרה להביא לגירוש היהודים ששהו בו למחנות ההשמדה. בניסיון הפריצה האחרון בתחילת ינואר 1945 נלקח ארתור וייס, ממנהיגי מבצע ההצלה, אל מטה צלב החץ בבודפשט ועקבותיו לא נודעו. כיום משמש בית הזכוכית כמוזיאון. בארץ מונצח סיפורו של בית הזכוכית והצלת יהודי הונגריה בזכות משה קראוס בבית העדות להנחלת זיכרון השואה במושב ניר גלים. לוץ זכה בתואר חסיד אומות העולם. קראוס גם שימש כעד המרכזי נגד קסטנר במשפט גרינוולד, המכונה "משפט קסטנר", וחשף את אופני הפעולה השונים והמנוגדים שלהם בזמן המלחמה.
לקריאה נוספת עריכה
- כץ, שמואל (אלכסנדר), גורלו של צייר, ספריית פועלים, בני ברק, 2003, עמ' 40-35.
- אילה נדיבי, בין קראוס לקסטנר – המאבק על הצלת יהודי הונגריה, כרמל, ירושלים, 2014
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית הזכוכית- אילה נדיבי, מאמר על בית הזכוכית
- בית הזכוכית של הקונסוליה השוויצרית, חרות, 2 ביוני 1961
הערות שוליים עריכה
- ^ קראוס נחקר מי גילה להונגרים פרשת תעודות־ההצלה, מעריב, 8 ביולי 1954
- ^ מפקד המחתרת החלוצית מעיד, על המשמר, 30 במרץ 1954
- ^ אהרן דולב, מאה מבשרי המרי הגיעו לבודאפשט, מעריב, 9 באפריל 1964; המשך