מרכז רפואי בני ציון

בית חולים בחיפה

המרכז הרפואי בני ציון הוא בית חולים ממשלתי כללי שנוסד בשנת 1922 כבית החולים היהודי הראשון בחיפה, וכולל כ-450 מיטות וכ–2,000 רופאים, אחיות, עובדי מקצועות הבריאות המנהל והמשק.

המרכז הרפואי בני ציון
המרכז הרפואי בני ציון במבט מטיילת לואי בכרמל
המרכז הרפואי בני ציון במבט מטיילת לואי בכרמל
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר, בית חולים סיעודי
בעלים מדינת ישראל
מנכ"ל דר' אוהד הוכמן
היסטוריה
תאריך ייסוד 1922
שמות קודמים בית החולים רוטשילד, בית חולים עירוני הדסה
שירותים
מיטות 450
https://www.gov.il/he/departments/b-zion-health-center/govil-landing-page
גאוגרפיה
כתובת שדרות גולומב 47, הדר הכרמל, חיפה
מיקום חיפה
קואורדינטות 32°48′22″N 34°59′33″E / 32.806111111111°N 34.9925°E / 32.806111111111; 34.9925
(למפת חיפה רגילה)
 
מרכז רפואי בני ציון
מרכז רפואי בני ציון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית חולים "רוטשילד" של הקהילה העברית - חיפה, 1946. המבנה "בלוע" כמעט בשלמותו בתוך המבנה החדש

בית החולים ממוקם בשדרות גולומב בשכונת הדר הכרמל שבחיפה.

היסטוריה עריכה

בית החולים נוסד בשנת 1922 על ידי "ההסתדרות הציונית הדסה" ונקרא "בית החולים הדסה בחיפה". בשנת 1930 שותפה הקהילה היהודית בחיפה בניהול המוסד ושם בית החולים הוסב ל"בית חולים עירוני הדסה". בוועד המנהל החדש של בית החולים השתתפו שני נציגים של ההסתדרות הרפואית "הדסה", שני נציגים של הקהילה ונציג נייטרלי[1]. בשלב זה נקבע שבבית החולים יהיו שתי מחלקות עיקריות: יולדות וכירורגית ולא תהיה בו מחלקה פנימית. שפת הדיבור של צוות בית החולים הייתה רוסית. בשנת 1930 היו בבית החולים 32 מיטות ועם הגידול באוכלוסיית חיפה הוגדל מספר המיטות ל-58, אולם מהעדר תקציב צומצם מספר המיטות ל-46 בשנת 1936. בשנת 1932 התמנה הד"ר דניאל (פריץ) פייזר למנהל בית החולים ולמנהל המחלקה הכירורגית שהייתה המחלקה הכירורגית היחידה שפעלה בכל אזור חיפה[2]. בתקופה זאת גדל היישוב העברי בחיפה ביותר מפי חמישה, כך שבית החולים לא עמד בצרכי האוכלוסייה והקהילה דרשה מהממשלה להשתתף במימון תפעול בית החולים[3].

בין השנים 19431948 ניהל את המכון הפתולוגי הד"ר ברוך גלי שהיה הפתולוג הראשון בחיפה[4].

בשנת 1944 הקים וניהל במשך 14 שנים הד"ר רפאל משה חפץ מחלקה עצמאית לגינקולוגיה ויולדות[5]

בניין בית החולים החדש עריכה

בית החולים התקיים בבית אתין ברחוב הטכניון (היום רחוב שמריהו לוין) שלא התאים כלל לבית חולים ונמצא בסמיכות רבה לבנייני מגורים. מתחילת שנות ה-30 נעשו ניסיונות לבנות מבנה חדש לבית החולים. 5,000 לירות הוקצו על ידי נשות הדסה לצורך כך, אולם הן הושקעו בבורסה בניו יורק וערכן ירד ל-3,000 לירות בגלל המפולת בבורסה[6]. תרומה נוספת התקבלה מידי הברונית עדה דה רוטשילד (אשתו של הברון דה רוטשילד), אך פעילות ממשית לקראת בניית בית החולים אירעה רק כאשר החליט פנחס רוטנברג להפנות את מחצית הכספים שנגבו במס החירום לצורך בניית בית החולים. בנוסף, הממשלה העניקה לצורך השלמת הבנייה 5,000 לירות. בשל תרומתה מותג בית החולים בשם "בית החולים רוטשילד"[7]. התוכנית הייתה לבנות מספר בניינים, בגלל המצב הכלכלי נבנה רק הבניין שיועד מלכתחילה עבור בית ספר לאחיות, והוסב לשמש כבית החולים. באוקטובר 1942 עבר בית החולים לבנין החדש[8]. בשנת 1946 נפתח במקום בית הספר לאחיות.

לאחר הקמת מדינת ישראל עריכה

בשנת 1949 העביר ועד הקהילה היהודית את הבעלות על בית החולים לעיריית חיפה. בשנת 1957 התמנה למנהל המחקר של בית החולים פרופ' יוליוס קליברג[9]. בשנת 1958 נפתח אגף חדש בבית החולים ועל 170 המיטות למבוגרים ו-40 המיטות ליונקים נוספו עוד 108 מיטות[10]. באוגוסט 1961 נפתח בבית החולים מחלקה לחולים כרוניים[11]. באוקטובר 1963 נוסף אגף חדש על ידי תוספת שתי קומות לבניין בית החולים[12].

בשנת 1966 החליטה ממשלת ישראל לממן את כל בתי החולים העירוניים, וכך הוחלט כי בית החולים יתוקצב בידי משרד הבריאות. בשנת 1975 הועבר בית החולים לבעלותה של הממשלה.

לאור הצפיפות בבית החולים, הוחלט בשנת 1973 להקים אגף חדש בבית החולים (אדריכל עמנואל קנר), אולם עקב קשיי תקציב, העבודות עליו הסתיימו רק בשנת 1982. ב-1987, הודות לתרומה כספית שהתקבלה ממסדר בני ציון, החלו בעבודות השלמה של האגף המערבי בן 11 קומות, בבית החולים. בעקבות זאת, באוקטובר 1987, הוסב שמו של בית החולים מהשם שהחזיק בו עד אז, "בית החולים רוטשילד" לשמו החדש "בית החולים בני ציון".[13] מאז, במרוצת השנים נמשכה הבנייה בשאר אגפי בית החולים ומחלקות האשפוז הפכו למודרניות ונעימות יותר. בשנים 2001–2019 עמד בראש המרכז הרפואי אמנון רופא. בתקופה זו המוסד עבר תהליך הרחבה ושדרוג, ונרכש ציוד רפואי רב.

מבנים נוספים בבית החולים עריכה

במרכז פועל חדר אקוטי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ד. כהן, מבית החולים הדסה בחיפה, דבר, 20 באוקטובר 1932
  2. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : פייזר, דניאל (פריץ), עמודים 331-332.
  3. ^ מ. ז., בית החולים במיצר, דבר, 1 באפריל 1936
  4. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : גלי ברוך (בלה) פרופ', עמודים 155-156
  5. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : חפץ, רפאל משה, עמוד 222
  6. ^ אל פרלסון, מתי ייבנה בית החולים בחיפה, דבר, 11 בפברואר 1934
  7. ^ בועד הקהילה, דבר, 11 באוקטובר 1942
  8. ^ טקס פתיחת בית החולים רוטשילד, דבר, 29 באוקטובר 1942
  9. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1848-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : קליברג, יוליוס פרופ', עמודים 367-368
  10. ^ אגף חדש ובי"ס לאחיות בבי"ח רוטשילד בחיפה, דבר, 9 ביולי 1958
    ייפתחו מחלקות חדשות בבית חולים רוטשילד, דבר, 11 ביוני 1956
  11. ^ ר. בן צבי, מחלקה לחולים כרוניים נפתחה בביה"ח רוטשילד, מעריב, 3 באוגוסט 1961
  12. ^ נחנך אגף חדש בבי"ח רוטשילד, דבר, 15 באוקטובר 1963
  13. ^ יגאל קוצר, גילה רזין, בי״ח רוטשילד נקרא ״בני ציון״, ע״ש התורם, חדשות, 13 באוקטובר 1987