בית החולים קאריטס בבוקרשט

בית החולים קאריטס (ברומנית: Spitalul Caritas, לפי המילה הלטינית caritas, שמשמעותה חמלה, אהבה לזולת) היה בית חולים שפעל בבוקרשט, בירת רומניה בשנים 1880–2011 . הוא שכן ברובע דודשט, ב"סקטור" 3 של העיר, ברחובות הנקראים בימינו טראיאן (מס.31-27), (בזמנו - רחוב שטירביי וודה 32) מקסימיליאן פופר ופרפומולוי. בשנים 1920–1948 ו-2005–2011 פעל כשהוא בבעלות הקהילה היהודית בבוקרשט. החל משנת 1950 סונף לפקולטה לרפואה בבוקרשט. בשיאו השטרע בית החולים על שטח של 1200–1300 דונם. בימי הרדיפות נגד היהודים פעל באופן רשמי בבית החולים קאריטס בית ספר לרפואה ליהודים בהנהגתו של מרקו קאז'אל. אחרי שנת 1950 היה בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה בבוקרשט ופעלו בו שלוש קליניקות אוניברסיטאיות בראשות רופאים ידועים כמו מקסימיליאן פופר (פתיזיולוגיה), יון ז'ובארה (כירורגיה), קונסטנטין איליאסקו (רפואה פנימית ומחלות לב) ואחרים. כמו כן פעלה בו למשך שנים רבות מחלקת היולדות הגדולה ביותר בבוקרשט. בית החולים שירת במידה רבה אוכלוסייה חלשה מהסביבה- הסקטור 3 של בוקרשט, ועוד משנות הקמתו בימי המלוכה נודע כ"בית חולים של העניים" שבו ניתנו טיפולי חינם לנזקקים.

בית החולים קאריטס בבוקרשט
Spitalul Caritas

אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג	בית חולים
מיקום	Sector 3
מדינה	רומניה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1880
תאריך פתיחה רשמי	1880
תאריך פירוק	2011
קואורדינטות	44°25′41″N 26°07′07″E
(למפת בוקרשט מוגדלת)   בית החולים קאריטס בבוקרשט (למפת בוקרשט רגילה)   בית החולים קאריטס בבוקרשט

בניין של בית החולים קאריטס (כפי שנראה לפני סגירתו ב-2011)

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ההתחלה

אחרי איחוד הנסיכויות הרומניות מולדובה וואלכיה הגיעו לבוקרשט אלפי יהודים שהתיישבו באזור שמאחורי חנות הכל בו אוניריה של היום, בשכונה היהודית שקמה בין הרחובות קאליה קלראש, קאליה וקרשט והתחלת קאליה דודשט, באזור שכלל את הרחובות מירצ'ה וודה, אנטון פאן, לבירינטולוי, פרפומולוי, וולטורילור וטראיאן.

בשנת 1880 הוקם במקום בית מחסה לנשים וילדים עניים, ללא הבדלי דת ולאום, שנועד ל-60 אנשים. בשנת 1891 נהפך הבית למרפאה "אמבולטורית" שנועדה לכל המקצועות הרפואיים. מיוזמת הרופא היהודי מקס שאכמן,(1859-1925) ,בוגר הפקולטה לרפואה בפריז ווטרן של הצבא הרומני, נפתח כאן גם בית חולים בן 80 מיטות. בבית חולים זה פעלו שרותי רפואה פנימית, רפואת נשים ויולדות, כירורגיה ורפואת ילדים. בימי מלחמת העולם הראשונה בשנים 1916–1918 ההפך בית החולים לשית חולים צבאי תחת חסות הנסיכה מריה.

התקופה שבין מלחמות העולם

אחרי המלחמה, בשנת 1920 פנה ד"ר סיג'יסמונד קוהל (1939-1880) רופא נשים, ליו"ר קהילה היהודית בממלכה, ד"ר וילהלם פילדרמן עם בקשה לקנות מגרש לבית חולים חדש עם מחלקת יולדות ומרפאת נשים וילדים..למימון בניית בית היולדות דאגה הקהילה היהודית שהפכה לבעלת בית החולים וחברת "Noua Maternitate ("בית היולדות החדש") שהוקמה על יד דר קוהל ועל ידי תרז באלי ממשפחת אנשי העסקים באלי. הבניין החדש נחנך ב־23 ביוני 1933 בנוכחות המלך קרול השני, מלכת יוון, אליסאבטה, מלכת יוון ושר העבודה והבריאות ד.ר. יואניצסקו. לבניין החדש של בית החולים היו שתי קומות ו-150 מיטות, במחלקות לרפואה פנימית, יולדות וכירורגיה ובסנוף שירותים מרפאתיים. בגלל מיקומו וגישתו נודע בית החולים קאריטס כ"בית החולים של העניים" שבו קיבלו טיפול תושבים רומנים, צוענים, יהודים, ארמנים, ואחרים ללא הבדלי מוצא, רבים מהם עניים. לפי ההסכם בין חברת Noua Maternitate הקהילה היהודית קיבלו החולים חסרי אמצעים טיפול חינם.

בשנים 1936–1940 מיוזמת רופא הילדים ד"ר מרקו קאז'אל בעזרת מימון ממשפחת פלאקס נבנה לבית החולים ביתן חדש בן ארבע קומות.

ימי מלחמת העולם השנייה והמשטר הצבאי-פשיסטי

בימי מלחמת העולם השנייה (עבור רומניה - 1941–1945) שוב שימש בית החולים כבית חולים צבאי. לפי חוקי הגזע נסגרו שערי בתי הספר והאוניברסיטאות הציבוריות בפני היהודים. לרופאים היהודים נאסר לטפל בלא-יהודים ולעבוד במוסדות בריאות ציבוריים.

בית הספר קאריטס ללימודי רפואה ליהודים

במרץ 1941 אישר משרד החינוך של המשטר אנטונסקו לימודי רפואה ליהודים גם בבית החולים קאריטס. באמפיאטראות, במעבדות ובמחלקות התארגנו בשנים 1942–1944 מיוזמתו של המרצה מרקו קאז'אל לימודי רפואה ליהודים בכל 28 המקצועות שהיו כלולים בקוריקולום של השנים ג-ו של הפקולטות לרפואה. בסגל בית הספר שנודע כ"בית הספר של קאריטס" או "בית הספר קאז'אל" השתתפו מרצים בכירים כמו מ. בלומנטל, מקסימיליאן פופר, א. רדוביץ', המרצים ס. בירמן -ברה, י. דניאל, מינה גולדנברג-ביילר, סימיון יאגנוב, או. מיליאן, אוסקר זאגר, א. טייטל, הרופאים הבכירים ל. אדלרסברג, ה. אסכנזי, סיג'יסמונד קוהל, ה. אליאס, פ. גוטליב, א. לובל, או. מלר,ג. רוזנטל, אוג'ניה סורו וב. ויזנר. למדו בקורסים אלה 50 סטודנטים, חלקם שסולקו מבתי הספר לרפואה בבוקרשט, יאש וקלוז'. בית הספר קיבל תמיכה מכמה מבכירי הרפואה הרומנית, כמו הפרופסורים נ.ג. לופו, קונסטנטין פארחון, שטפאן ס. ניקולאו, י. קוסטינסקו וס. מנואילה. 9 מחברי הסגל של בית הספר זכו אחרי הדחת הדיקטטורה של אנטונסקו באוגוסט 1944 להתקבל כפרופסורים ומרצים בפקולטה לרפואה בבוקרשט. בתקופת המלחמה נוסף לבית החולים עוד ביתן שלגבי נסיבות בנייתו אין פרטים בתעודות.

בתקופת המשטר הקומוניסטי 1989-1947

בשנת 1948 הלאים המשטר הקומוניסטי החדש את בית החולים, שינה לו את שמו ל"בנארט אנדריי" לזכר אחד הפעילים הקומוניסטים שהוצא להורג בטרנסניסטריה ובשנת 1950 העניק לו מעמד של בית חולים אוניברסיטאי. מאוחר יותר חזר בית החולים לשם "קאריטס". בביתן האחרון שנבנה אורגנה הקליניקה לפתיזיולוגיה בהנהגת הפרופסור מקסימיליאן פופר. החל משנות ה-1950 פעלו בבית החולים ארבע קליניקות, שלוש מהן מסונפות לאוניברסיטה לרפואה ולרוקחות בבוקרשט:הקליניקה לפנאומולוגיה - פתיזיולוגיה - עד 1960 בראשות מקסימיליאן פופר, הקליניקה לרפואה פנימית ולמחלות לב וכלי דם בראשות קונסטנטין איליאסקו, ובעקבותיו פ. תאודורסקו, ו. ניקולאיסקו, ק. קארפ, אלכסנדרו קמפיאנו, טיבריו נאניה, הקליניקה לכירורגיה בראשות הכירורג הנודע יון ז'ובארה, ואחר כך בורלוי, קונסטנינסקו וברטוקו,

ב[שנים 1977–1979, הקימה הממשלה הרומנית במתחם בית החולים מבנה נוסף בן ארבע קומות, שפעלו בו מחלקות לקרדיולוגיה, רפואה פנימית, טיפול נמרץ ונאונטולוגיה, עם סך הכל של 150 מיטות. בבית החולים היו 700 מיטות והוא המשיך לשרת אוכלוסייה גדולה וענייה, כולל צוענים רבים בסביבה. בבית החולים היו נולדים כ-2500 ילדים בשנה והיו מתאשפזים כ-20,000 אנשים.

בשנות ה-1980 בית החולים נועד להריסה במסגרת התוכנית לבניית שדרת ניצחון הסוציאליזם והמתחם מסביב לארמון הנשיאותי הענק הקרוי בית העם שתוכננו על ידי הזוג הנשיאותי ניקולאיה ואלנה צ'אושסקו. פעם כשאושפזה בו סגנית ראש הממשלה אלכסנדרה גיינושה (חברה שממשלת קונסטנטין דסקלסקו), הפציר בה מנהל בית החולים, פרופ' קארפ, לבקש מהנשיא לחמול על בית החולים ולפטור אותו מהריסה מכיוון שהוא משרת אוכלוסייה גדולה מאוד. בהמשך הנשיא ערך ביקור בו והבטיח שבנייניו (להבדיל מבית החולים ברנקובנסק שנהרס) יישארו על כנם.

אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי

אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי במהפכת 1989, בשנת 1999 בהתאם לצו החירום 93 להשבת רכושן של קהילות אתניות ודתיות ברומניה עמדה הממשלה הרומנית להחזיר את בית החולים לבעליו הקודמים, הקהילה היהודית. הנהלת בית החולים ערערה על ההחלטה בבית משפט בטענה כי מדובר במוסד המשרת את האינטרס הציבורי. בשנת 2004 ניתן לבית החולים את שם הפרופ' ניקולאיה קאז'אל, בנו של מרקו קאז'אל, יושב ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות ומיקרוביולוג יהודי רומני ידוע, שנפטר באותה שנה.

סגירת בית החולים. הדיור המוגן לקשישים

באותה שנה, 2004, החליטה ממשלת קלין פופסקו-טריצ'אנו כי ניתן להחזיר גם מוסדות ציבוריים ובית המשפט הגבוה אישר החלטה זו. בשנת 2005 בית החולים הועבר לידי "קרן קאריטאטיה" שהוקם על ידי הקהילה היהודית בשיתוף עם "הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש שמושבו בירושלים. בו זמנית נחתם חוזה השכרה של בית החולים לעיריית בוקרשט. חוזה השכירות לעשר שנים קבע דמי שכירות קבועים לחמש שנים עד שנת 2010 (בית החולים נדרש לשלם 2000 אירו לחודש - 24000 אירו לשנה) כשדמי השכירות היו צריכים לעלות בהתאם לכללי השוק. הרשויות הרומניות דרשו שהקרן קאריטאטיה תישא בהתאם להסכם את הוצאות הביטוח נגד רעידות אדמה המגיעים ל-70,000 אירו לשנה. מצד שני השמאי של הקרן קבע כי דמי השכירות צריכים להיות 62,000 אירו לשנה. הערכות ממשלתיות משנת 2007 דיברו על אפשרות של 40,000 אירו לשנה. בינתיים תנאי התחזוקה של הבניינים הלכו וירדו. לא השוכר, עיריית בוקרשט, ולא הבעלים מחויבים חד משמעית בחוק לשקם את מבני בית החולים שתחזוקתם לקויה. הבניינים לא הוכרו כמורשת היסטורית ולא נהנו מחובת השימור. בין הקרן קאריטאטיה לעיריית בוקרשט מתנהלים דיונים משפטיים. לדברי הקרן אף משקיע לא היה מעוניין לקנות את הנכסים בנסיבות אלה. גם החרבת הבניינים דורשת מימון של מאות אלפי אירו. בשנת 2007 התחילו לעזוב ראשי הקליניקות השונות לבתי חולים אחרים ובשנת 2011 באפריל פונה בית היולדות הגדול .

עד נובמבר 2011 פונה כל בית החולים פרט לבניין החדש יותר משנות ה-1970, בצבע כתום, המנוהל על ידי עיריית בוקרשט, והפך לדיור מוגן לקשישים על שם ניקולאיה קאז'אל. שאר מבני בית החולים הגיעו למצב של חרבן והזנחה . ונהרס בשנת 2021.

לקריאה נוספת

• 2000 Hary Kuller - O istorie a evreilor din România în date. De la începuturi până la 1919 Hasefer, București ,
• Gheorghe Brătescu - cap.10 - Medicină - în Nicolae Cajal, Hary Kuller - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Hasefer, București 2004

(גאורגה ברטסקו - רפואה - פרק 10 ב:ניקולאיה קאז'אל, הרי קולר - תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה, הספר, בוקרשט 2004

קישורים חיצוניים

• Vice Media LLC

מקומות נטושים:בית החולים קאריטס Locuri părăsite - Spitalul Caritas כתבה מאת Alex Iacob עם צילומים, 7.6.2013

• בית החולים קאריטס במלאת 120 שנה

Al.Câmpeanu Spitalul Clinic Caritas la 120 de ani, Viața medicală nr.8 (1102) Februarie 2011

• התערוכה "בתי חולים נעלמים של בוקרשט" במוזיאון העיר בוקרשט, 2016
• "החורבה" באתר של מריאנה מיניה -24 ביולי 2015, הגרסה המלאה של מאמר שפורסם בכתב העת הרפואי "ויאצה מדיקאלה" במרץ 2014 בעקבות מאמר קודם של פרופ' אלכסנדרו קמפיאנו מבפרואר 2011
• מונוגרפיה של בתי החולים הציבוריים בבוקרשט

ָ