בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי

בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי הוא עמותה רשומה המפעילה בית בנתניה לכ-200 ילדים בסיכון בגילאי 6–18 מכל רחבי ישראל. הבית הוקם בשנת 1969 על ידי גלדיס ואלפונסו צבע עבור 50 ילדים, והוא מופעל על ידי העמותה שנרשמה בשנת 1982. הבית הוא אחד מחמשת בתי הילדים של רשת אמונה.[1]

בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי
לוגו עמותת בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי.jpg
פעילות בית לילדים בסיכון
התאגדות עמותה רשומה
תחום חינוך, נוער בסיכון
מקום פעילות נתניה, ישראל
מייסדים גלדיס ואלפונסו צבע
מנכ"ל יהודה כהן
תאריך הקמה 1969
אתר העמותה

הילדים מופנים לבית הילדים על ידי רשויות הרווחה, לאחר שהוחלט כי למשפחותיהם אין אפשרות להעניק להם את צורכיהם הבסיסיים, ולאפשר להם התפתחות תקינה בביתם. גם לאחר שהילדים מסיימים את שהותם בבית הילדים, מלווה אותם צוות המקום ומסייע להם כלכלית ורגשית לאורך שלבי חייהם: שירות צבאי/לאומי, אוניברסיטה, חתונה ועוד.[2]

היסטוריהעריכה

אלפונסו וגלדיס צבע, מייסדי בית הילדים, עלו עם משפחתם מטנג'יר לישראל והשתכנו בשכונת פרדס הגדוד שבנתניה, שם נתקלו לראשונה בילדים הנטושים שהתגוררו בשלושה בתים של המוסד הדתי "סיני", הסמוך למקום מגוריהם.

בתקופה זאת הצטרפו אליעזר ורחל קוגלר למנהל המוסד "סיני" כדי לסייע בניהולו, עד שהאיש נפטר. בשלושת הבתים בפרדס הגדוד נותרו כשלושים בנים. זה היה ביתם היחידי, ובני הזוג קוגלר יחד עם משפחת צבע לקחו את כולם תחת חסותם.

שני הזוגות המשיכו לגדל את הילדים בשלושת הבתים, אך עלה חשש שבעלי הבתים, שחיו בבלגיה, יגיעו לדרוש אותם בחזרה. לכן, במחצית השנייה של שנות השישים, הקצתה עיריית נתניה מגרש להקמת בית לילדים. עם הקמת הבית החדש ב-1969 נקלטו בו 50 ילדים מהמוסד "סיני" וממקומות אחרים. בהמשך, בסיוע תרומות רבות, התרחב הבית ומספר הילדים והצוות גדל משנה לשנה.

כמה שנים לאחר הקמת הבית התארח בבית משפחת צבע מכר המשפחה בשם ויקטור אלעזרקי. זמן מה לאחר שובו לאנגליה הוא הלך לעולמו והתברר שהוא ציווה לילדים חלק בירושה שהותיר. משפחת צבע קיבלה את התרומה, וכהוקרה קראה לבית "בית הילדים ע"ש אלעזרקי". לאחר פטירתם של בני הזוג צבע הוסב השם ל"בית הילדים ע"ש צבע אלעזרקי".

בשנת 1982 נרשם בית הילדים כעמותה עצמאית. עם הזמן נקלטו בו עוד ועוד ילדים שאותרו והופנו למקום על ידי שירותי הרווחה. בשנת 1990 העבירו אליעזר ורחל קוגלר את ניהול הבית לידי יהודה כהן, המנהל את הבית עם רעייתו ריקי.[3]

התוכנית החינוכיתעריכה

בתחילת הדרך התברר שהילדים אשר שהו בבית הילדים הם דור שני ולפעמים גם דור שלישי לאותה מצוקה, ועל כן בנתה העמותה תוכנית בת שלושה עקרונות עיקריים, אשר מטרתם להבטיח את שבירת מעגל המצוקה:

  • יציבות – ההבטחה שיש לילדים בית לתמיד, בכל רגע בחייהם. צוות המוסד מורכב מעובדים סוציאליים, אנשי חינוך ובנות שירות המשמשות כמדריכות. לאחר סיום 12 שנות לימוד מלווה צוות בית הילדים את הבוגרים למשך כל חייהם: בגיוס לצבא, בלימודים אקדמאיים, בחתונות ועוד. בית הילדים תומך רגשית וכלכלית בלמעלה מ-206 בוגרים מעל גיל 18 בשלבי חייהם השונים.
  • הצלחה בלימודים – בית הילדים נמצא בקשר מתמיד עם בתי הספר של הילדים, מספק להם שיעורים פרטיים ועזרה כדי לדאוג לעתידם המקצועי.
  • טיפול רגשי – הילדים זוכים למפגשים תכופים עם עובדים סוציאליים, מטפלים אלטרנטיביים, פסיכולוגית קלינית ועוד.

בית הילדים משמש בית לכל דבר עבור הילדים. שם חוגגים להם את ימי ההולדת שלהם, יוצאים לטיולים ומארגנים להם פעילויות ואירועים.[4]

פעילות הילדים בעמותהעריכה

המסגרות שמציעה העמותהעריכה

בבית צבע אלעזרקי פועלות נכון לשנת 2021 שש מסגרות עיקריות:

  • בית הילדים המרכזי לבנות ובנים בגילאי 15-7
    הבית המרכזי ממוקם במבנה שמותאם לצורכיהם של הילדים ומאובזר בכל הנדרש ליצירת תנאי חיים טובים ונוחים עבורם.
  • בית הגדולות לבנות 15-14
    כתוצאה מהשינויים שנוצרו עם השנים אצל בני הנוער עלה הצורך בהקמת בית נפרד לבנות בגילאי 14–15, כדי לאפשר להן פרטיות ועצמאות.
  • בית הבוגרות לבנות 18-16
    בית הבוגרות הוקם בשנת 1998 על ידי נשות אמונה בריטניה. הבית ממוקם במבנה נפרד אך סמוך למבנה המרכזי של בית הילדים. הנערות זוכות כאן לפרטיות וחופשיות, ומקיימות אורח חיים עצמאי.
  • בית הבוגרים לבני 18-16
    הרעיון להקמת בית עבור הבנים המתבגרים הועתק ממודל בית הבוגרות ופועל על אותו עיקרון. בעבר ובעיקר עקב מחסור בתקציב לרכישת מבנה ייעודי, נאלצו הנערים בני ה-13 להיפרד מבית הילדים ורבים מהם שבו לרחוב. תאגיד התקשורת הגרמני Bild, שמפעיל קרן סיוע לילדים במצוקה בעולם, תרם את הסכום לרכישת המבנה.
  • המרכז לטיפול בילד ובמשפחה – פנימיית היום
    מסגרת זו משלבת קידום אישי לילדים בד בבד עם שיקום משפחתי. הפנימייה הוקמה בשיתוף עם אשלים ג'וינט ישראל, במטרה לתת מענה לילדים, שיכולת שהייתם בבית הוריהם בשלב זה מוגבלת לשינה בלבד. הילדים מגיעים מרקע של מצוקה קשה, אך אובחנו כבעלי יכולת להשתקם במישור האישי והמשפחתי גם יחד. כ-70 ילדים והוריהם מגיעים מדי יום לפעילות שוטפת במקום. הילדים זוכים לקבל את מלוא שירותי בית הילדים, לרבות הסעות לבתי הספר, ארוחות, העשרה לימודית ותרבותית, סיוע מהמערך הטיפולי, וסדנאות ותוכניות בשיתוף הוריהם.
  • בית ירדנה ובית טליה - בית החיילים
    לעמותה שני בתים למגורי החיילים והחיילות, ובית נוסף בשכירות לזוג המלווה אותם. בבית ירדנה מתגוררות הבנות המשרתות בצה"ל ובשירות לאומי, ובבית טליה מתגוררים החיילים הבנים. בתים אלו מתפקדים כבתים עצמאיים לחלוטין. הדיירים מנהלים את הבית בסיוע אם בית ורכזות הבוגרים. בבית הנוסף גרים בני זוג שהם "משפחה מלווה" לבוגרים הגרים בבית ירדנה ובית טליה.

אחוז הזכאים לתעודת בגרות בבית הילדים בשנים האחרונותעריכה

2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020
שמינסטים

6

שמינסטים

11

שמינסטים

4

שמינסטים

11

שמינסטים

14

שמינסטים

13

שמינסטים

19

שמינסטים

13

שמיניסטים

11

שמיניסטים

10

%בגרות מלאה

100

%בגרות מלאה

91

%בגרות מלאה

100

%בגרות מלאה

91

%בגרות מלאה

100

%בגרות מלאה

92.3

%בגרות מלאה

89.4

%בגרות מלאה

100

%בגרות מלאה

91

%בגרות מלאה

100

אחוז הזכאים הארצי המשוקלל לתעודת בגרות בשנת 2019 היה 69.7%.[5]

אחוז הזכאים לתעודת בגרות במוסדות ילדים בסיכון נע בין 15% ל-20% אך בבית צבע אלעזרקי הוא עמד ב-2020 על 100% זכאים לבגרות

מדרשת תורת חסדעריכה

מדרשת תורת חסד (MTC) הפועלת בבית צבע אלעזרקי היא מדרשה לבנות המגיעות מחו"ל. המדרשה הוקמה בשנת 2012 ומשלבת לימוד תורה עם עבודה בבית הילדים. הבנות הן חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי הצמוד לילדים. במדרשה לומדות מדי שנה כ-30 בנות המגיעות מארצות הברית, קנדה ואנגליה.[6]

המדרשה מוכרת על ידי שתי אוניברסיטאות בארצות הברית – ישיבה יוניברסיטי וטורו קולג'. כל תלמידה שחוזרת להמשך לימודים במוסדות אלה זוכה לשנה קרדיט.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דניאל סלגניק, פנימייה שהיא משפחה: הבית החם של ילדי "אמונה" בנתניה, באתר mynet‏ נתניה, 18 בדצמבר 2020
  2. ^ צביקה קליין, ‏גם אחרי שפרשו כנפיים, חזרו הבוגרים לשבור את מעגל המצוקה, בעיתון מקור ראשון, 22 במרץ 2021
  3. ^ נצחיה יעקב, ‏המלאכית שלי, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2018
  4. ^ Arutz Sheva Staff, Children's Home in Netanya celebrates Thanksgiving, Israel National News, ‏4 באוקטובר 2019
  5. ^ נועם (דבול) דביר, ‏זכאות לבגרות: מי מוביל ומי בתחתית?, באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2020
  6. ^ בית הילד אלעזרקי – מופת לחינוך באהבה, אתר בת עמי, ‏21 באוגוסט 2019