בית הכנסת אוהל דוד

בית כנסת בהודו
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסרים קישורים פנימיים, ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית הכנסת אוהל דוד (משכן דוד) (נקרא גם: "Lal Deval" או "Lal Deul") הוא בית כנסת בעיר פונה שבמדינת מהאראשטרה בהודו. מבנה בית הכנסת מהווה חלק חשוב מהמורשת התרבותית של הודו והוא נחשב לאטרקציה תיירותית ידועה.

בית הכנסת אוהל דוד
Ohel David Synagogue.jpg
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודוהודו הודו
קואורדינטות 18°31′10″N 73°52′28″E / 18.519374°N 73.874537°E / 18.519374; 73.874537
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנייתו החלה בשנת 1863 על ידי הנדבן דוד ששון והושלמה על ידי יורשיו בשנת 1867.[1] בית הכנסת נבנה בסגנון גותי אנגלי ותוכנן על ידי הנרי סנט קלייר וילקינס.[2] למבנה אבן לבנה עם גג אדום בדומה לסגנון כנסייתי. בבניין יש אובליסק בגובה 90 מטר ועליו תלוי שעון שהובא במיוחד מלונדון.[3] בית הכנסת יושב באתר בולט בכביש מו לדינה, ליד כביש MG ודרך "Ambedkar". אזור זה נודע בשם מחנה פונה (Pune או Cantonment), מחוז צבאי שהוקם בשנת 1918 כדי להכיל כוחות של צבא הודו הבריטי. במשך שנים בית הכנסת ששימש את הקהילה היהודית הבגדאדית. במשך כמאה וחצי שנים, כונה "Lal Deval", המילה המראטהית ל"אדום", כהתייחסות לצבע האדום המבריק של לבני הבניין החיצוניות. בניית בית הכנסת והקדשתו התאפשרו בזכות דוד ששון, הפטריארך של שושלת ששון שהטביע את חותמו במסחר ובספנות בהודו ובמזרח במהלך המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. בני השושלת מימנו את בנייתם של מבנים דתיים, אזרחיים ומוסדות רבים אחרים בעיר ובמקומות אחרים בהודו, כולל בית החולים ששון בעיר פונה, בתי הכנסת בבגדאד ובמומבאי, בית הכנסת אליהו במומבאי ובית הכנסת מגן דוד בעיר ביקולה.

היסטוריהעריכה

דוד ששון נולד בבגדאד והיגר להודו בראשית המאה התשע עשרה. בסוף המאה השמונה עשרה החלו לעבור זמנית להודו יהודים מבגדאד, שהגיעו לראשונה לעיר הנמל המערבית סוראט. עם הזמן הוקמה בעיר פונה מובלעת יהודית קבועה וכן בערים מומבאי, קולקטה ויאנגון במיאנמר (בורמה). יהודים היגרו למקום, בעיקר מעיראק, אך גם מאיראן ומארצות האימפריה העות'מאנית השונות, בחיפוש אחר סובלנות דתית, הזדמנות כלכלית ואיכות חיים והקימו קהילה היודעת בת קיימא. הקהילה בכללותה הפכה למשכילה יחסית וחייה היו נוחים מבחינה כלכלית בערים ההודיות והבורמזיות בהן השתקעו המהגרים. העיר פונה אפשרה ליהודים שהיגרו מבגדאד והצטרפו לקהילת בית הכנסת, לקבל הכרה כ"אזרחים יצרנים" בעיר.

בניין בית הכנסת נבנה בסגנון התחייה הגותית האנגלית ותוכנן על ידי האדריכל הקולוניאלי הבריטי הנרי סטיין קלייר ווילקינס. וילקינס היה קצין בצבא הבריטי ששירת בחברת הודו המזרחית, והועסק בתחומי אדריכלות והנדסה במחלקות העבודות הציבוריות של הודו הבריטית. מתוך שיתוף הפעולה עם ווילקינס בחרה קהילת אהל דוד, כמו קהילות בגדאדיות אחרות, בסגנון אדריכלי שפותח באנגליה או בחלקים אחרים של אירופה והתחדש במאה התשע עשרה לבתי התפילה שלהם. הייתה זו בחירה סגנונית תקדימית, שכן הסגנון הגותי האנגלי אינו דומה לסגנון האדריכלי המקומי. אולם חלק ניכר מבני הקהילה היהודית בבגדאד באותה תקופה היו אזרחים בריטים ובנוף הקולוניאלי הבריטי, מבנים מרשימים בסגנון זה תואמים לטעם הבריטי.

בית הכנסת דוד נמצא בשטח פתוח ורחב ידיים, המוקף בחומת מגן גבוהה. כיום אתר זה מציע מנוחה שלווה מאזורים צפופים ורועשים בעיר. המאפיין הבולט ביותר של בית הכנסת הוא הלבנים והמגדל המרובע בגובה 90 מ', וכולל שעון מכל צידי המגדל. שעון זה יוצר בלונדון במיוחד עבור אוהל דוד. המגדל, המפורט עם פתחים בעלי קשתות מחודדות בסגנון גותי ועטוף בגג צ'פחה תלול, תואם את העיצוב של בית החולים ששון, שתוכנן גם הוא על ידי הנרי ווילקינס.

היכל בית הכנסת גדול המסוגל להכיל למעלה ממאה משפחות. מעל המעברים הצדדיים ממוקמת גלריה, עזרת נשים בה ישבו הנשים בהפרדה מעזרת הגברים כנהוג במסורת היהודית האורתודוקסית. חלונות גבוהים בדוגמה גאומטרית של וויטרז', רצפת אריחים משיש אפור, עמודי עץ / מעקות ופליז עץ חדשים, מדליוני טיח ועבודות גימור ומעקה הבטיחות העץ בגלריה הם מאפיינים עיצוביים בולטים בבית הכנסת. תקרת העץ של בית הכנסת שטוחה, והוא מרוהט בספסלים וכיסאות עץ ארוכים.

אהל דוד עוקב אחר דפוסם של בתי כנסת אחרים בבגדאד, בהודו ובמיאנמר עם מאפיין אדריכלי מרשים במיוחד: ארון-קודש גדול, המתנשא מטרים ספורים מעל מפלס רצפת ההיכל. הארון, הממוקם על הקיר הקרוב ביותר לירושלים לפי כינוס בית הכנסת, ממוקם בתוך גומחה בגובה כפול המעוטרת בעיטור גבס. מעבר לדלתות הארון הפתוחות, מתגלה חדר אליפטי רחב בעומק של שלושה מטרים. שם הוצגו פעם מעל מאה ספרי תורה שהונחו בתוך תיבות כסף מעוטרות.

מתחם בית הכנסת "אוהל דוד" מכיל גם מקווה, דירות שומר ודירות קהילתיות, ואת אחוזת הקבר של דוד ששון (שתוכננה גם היא על ידי ווילקינס), שמת בפונה בשנת 1864, לפני סיום בניית אוהל דוד וחניכתו ב־29 בספטמבר 1867. כיום, קהילת אוהל דוד קטנה ופעילה פחות מבעבר, זאת כתוצאה משינויים חברתיים ופוליטיים שהתחוללו במחצית השנייה של המאה העשרים, אך בית הכנסת ממשיך לפעול. בשנים האחרונות בית הכנסת מאובטח על ידי חברת שמירה. מתקיימות שם תפילות קבועות, המנוהלות על ידי חברי הקהילה, חזן, או רב מבקר. תיירים יכולים לתאם ביקור בבית הכנסת המהווה חלק מהזהות היהודית של פונה, כמו גם עדות למסורת המגוונת והסובלנות הדתית והחברתית של העיר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת אוהל דוד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Synagogues - Sir Jacob Sassoon Synagogues & AlliedTrusts". www.jacobsassoon.com. אורכב מ-המקור ב-2020-10-07. נבדק ב-13 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Dictionary of National Biography, 1885-1900, Volume 61 Wilkins, Henry St. Clair by Robert Hamilton Vetch
  3. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-13 בדצמבר 2013. נבדק ב-9 בדצמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)