בית הכנסת אור תורה
בית הכנסת אור תורה הוא בית כנסת בעכו. בית הכנסת הוקם בידי עולים מתוניסיה, והוא מכונה גם "התוניסאי" או "לגריבה", על שם בית הכנסת הגדול באי ג'רבה שבתוניסיה, אף שכיום הוא משמש מתפללים מכל עדות המזרח.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
מיקום | עכו |
מדינה | ישראל |
נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1955 |
תאריך פתיחה רשמי | 1955 |
קואורדינטות | 32°55′28″N 35°04′37″E / 32.924438°N 35.076808°E |
היסטוריה
עריכהבית הכנסת הוקם בשנות ה-50 של המאה ה-20 בידי עולים מתוניסיה, במבנה עתיק ששימש עד אז כמתנ"ס. גבאי בית הכנסת ציון בעדאש החליט להוסיף למבנה יצירות פסיפס, כשם שהיה מקובל בבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל. הוא פנה למפעל הפסיפס של קיבוץ אילון, ופסיפס ראשון הוצב בבית הכנסת.
לאורך השנים נוספו עוד ועוד קטעי פסיפס, וכיום קירותיו החיצוניים והפנימיים, תקרתו וחלק מהרצפה מכוסים כולם במאות מיליוני אבני פסיפס צבעוניות. צבעי האבנים טבעיים, ואף אחת מהן לא נצבעה. כולן הובאו ממקומות שונים בארץ ישראל, מרמת הגולן ועד הרי אילת. בנוסף, יש בבית הכנסת 140 חלונות ויטראז'. הפסיפסים והוויטראז'ים עוסקים בתולדות עם ישראל, החל בסיפורי התנ"ך וכלה באירועים מהמאה ה-20, וכן בנופי ארץ ישראל, עריה ועולם החי והצומח שלה. 11 יצירות עוסקות בשואה, וסדרה נוספת של פסיפסים מוקדשת למטבעות ארץ ישראליים לדורותיהם. עד היום מיוצרים רוב הפסיפסים באילון.
בבית הכנסת ארבע קומות. בקומה הראשונה בית מדרש המשמש גם לאירועים וכנסים, בקומה השנייה בית הכנסת עצמו, בקומה השלישית עזרת הנשים ובקומה הרביעית מתחם ובו היצירות העוסקות בשואה.
אלמנט ייחודי נוסף בבית הכנסת הוא הימצאותם של שבעה היכלות (ארונות קודש) שדלתותיהם עשויות כסף. כל היכל מוקדש לנושא אחר: האחד לקהילות ישראל בעולם, השני לצה"ל, השלישי לשואה, הרביעי לעשרת הרוגי מלכות, לעולי הגרדום, לחטיבת כרמלי (ששחררה את עכו במלחמת העצמאות) ולאלי כהן, החמישי לגירוש ספרד, השישי לירושלים והשביעי לבית המקדש. שבעת ההיכלות נועדו לסמל את שבעת הרקיעים. כולם מצופים מבפנים בפסיפס. בית הכנסת הוקם לפני כשישים שנה ועד היום עדיין ממשיכים לתפעל אותו.
לקריאה נוספת
עריכה- ציון בעדאש, כל עם ישראל - בבית כנסת אחד : בית הכנסת "אור תורה" "לגריבה" ("התוניסאי"), עכו, תשס"ה
קישורים חיצוניים
עריכה- הדס כרמונה, "פסיפס וקדושה", בפורטל התיירות של הגליל המערבי