בית הכנסת הגדול של סטוקהולם

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם
Stora synagogan i Stockholm
	בית הכנסת הגדול של סטוקהולם, 2012
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	רחוב ורנדורבגוטן
מיקום	סטוקהולם
מדינה	שוודיה
בעלים	הקהילה היהודית של שוודיה
זרם	יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית
רב בית הכנסת	אוטה סטייר (אנ')
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1867 – 16 בספטמבר 1870 (כ־3 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	16 בספטמבר 1870
אדריכל	פרדריק וילהלם שולנדר (אנ')
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-מורית
קואורדינטות	59°19′54″N 18°04′25″E / 59.331672222222°N 18.073694444444°E
	האתר הרשמי
	(למפת סטוקהולם רגילה) בית הכנסת הגדול של סטוקהולם

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם (בשוודית: Stora synagogan i Stockholm) שוכן ברחוב ורנדורבגוטן, על יד פארק ברזלי, מעט צפונית לאי של העיר העתיקה במרכז סטוקהולם, בירת שוודיה. זהו בית הכנסת הגדול מבין שלושת בתי הכנסת של העיר ושייך לקהילה היהודית של שוודיה ללא הקשר לזרם דתי ספציפי, בעוד השניים האחרים, עדת ישורון ועדת ישראל, משמשים כבתי כנסת אורתודוקסים.

ככלל, בית הכנסת הגדול מקדם גישה שוויונית קונסרבטיבית, בו יכולים כל חברי הקהילה להתפלל באולם המרכזי ללא הפרדה בין גברים לנשים. בנוסף לכך, מדי חודש משמש בית הכנסת כמקום תפילה לקהילה היהודית הרפורמית.

אוטה סטייר (Ute Steyer), הרבנית הראשונה בשוודיה, היא רבתו של בית הכנסת.

היסטוריה ואדריכלות עריכה

מאז שנת 1775 החזיקה הקהילה היהודית בשוודיה בהשכרה שני מבנים ששימשו כבתי כנסת: הראשון פעל בשנים 1787–1790, והשני בשנים 1790–1870,^[1] שניהם בתחומי העיר העתיקה. בנייתו של בית הכנסת הגדול תוכננה על ידי האדריכל השוודי פרדריק וילהלם שולנדר (אנ') והחלה בשנת 1867, והוא נחנך רשמית ב-16 בספטמבר 1870, באותה השנה בה קיבלו יהודי שוודיה זכויות אזרח מלאות. היה זה בית הכנסת הרשמי הראשון שיועד מבנייתו לשמש כמקום התפילה לקהילה היהודית בעיר, וכן המבנה הראשון שהוחזק רשמית על ידי הקהילה.^[2]

שולנדר תכנן את בית הכנסת בסגנון של מקדש אשורי, אשר כלל עיטורי פרחים על הקירות וסביב העמודים. פנים בית הכנסת הושפע מהארכיטקטורה שהביאו עימם יוצאי יהדות גרמניה הרפורמיסטים, שהיו הדומיננטיים בקרב הקהילה היהודית בשוודיה באותה תקופה, ועל כן הוא עשיר במשחקי צבעים, בעיטורים, ובקישוטים שונים.

סמוך לכניסה לבית הכנסת ניצב פֶּסֶל הברונזה של הפסל השוודי וילי גורדון (אנ'), "הבורח עם ספר התורה". הפסל נוצר ב-1945 בתום מלחמת העולם השנייה ואחרי השואה וגובהו במקורו היה 53 ס"מ. אנדרטה נוספת במקום היא קבוצת אבני-רחוב שנלקחו מתוך גטו בודפשט ונתרמו על ידי העיר בודפשט שבהונגריה.