בית הכנסת העתיק בפלובדיב
בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס (פלובדיב) היה בית כנסת שפעל משלהי המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 ועד למאה ה-6 בעיר פיליפופוליס בפרובינקיית תראקיה של האימפריה הרומית ובהמשך של האימפריה הביזנטית (בשטחי בולגריה המודרנית).
 | |
| דגם של בית הכנסת העתיק בפלובדיב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת עתיק |
| כתובת | שדרות מריה לואיזה |
| מיקום | פלובדיב |
| מדינה | בולגריה |
| זרם | רומניוטים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | שלהי המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 – הווה |
| קואורדינטות | 42°08′43″N 24°45′19″E / 42.1453°N 24.7553°E |
  | |
היסטוריה עריכה
ערך מורחב – יהדות פלובדיב
בתקופת שליטתה של האימפריה הרומית באזור הבלקן, התיישבו סוחרים יהודים בערי החוף של הים השחור ובהמשך חצו את הדנובה לכיוון דרום אל עמק המריצה והתיישבו בפיליפופוליס הקדומה.
נתיב הסחר הקדום עבר מארץ ישראל לביזנטיון וממנה לאדריאנופול ופלובדיב, ולסוחרים היהודיים היה חלק משמעותי בסחר שהתנהל בתראקיה. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בפלובדיב בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 התגלה בעיר העתיקה בית כנסת רחב ממדים אשר חלקו התחתון תוארך לשלהי המאה ה-2 או ראשית מאה ה-3, וחלקו העליון למאה ה-4 או המאה ה-5. החוקר הבולגרי פרופסור חריסטו דאנוב והארכאולוגית אלינה קסיאקובה, שניהלו את החפירות, ציינו כי המקום שימש גם כמרכז ארגוני וכלכלי לבני הקהילה שהתגוררו בעיר. גודלו של המבנה ואופן בנייתו ועיטורו מעידים על קהילה משגשגת ובעלת איתנות כלכלית. במקום התגלו כתובות ביוונית וריצפת פסיפס ובה סמל מנורת שבעת הקנים.[1][2][3][4]
ב-250 ניזוק בית הכנסת קשות במהלך פלישת הגותים לאזור. בית הכנסת שוקם ונבנה מחדש. לאחר מותו של הקיסר תאודוסיוס הראשון, השליט האחרון של האימפריה הרומית המאוחדת אשר גילה מדיניות סובלנית כלפי יהודי האימפריה, חלה הרעה משמעותית במדיניות כלפיהם. בתקופת בנו ארקדיוס, קיסר האימפריה הביזנטית ובהמשך תאודוסיוס השני נרדפו יהודי האימפריה. בתקופה זו חרב בית הכנסת. היסטוריונים חלוקים לגבי סיבת חורבנו של המבנה ומועדו המדויק, בין פעולה יזומה של השלטונות הביזנטיים בשלהי המאה ה-4, או ראשית המאה ה-5 לבין חורבן המקום בעקבות פלישת ההונים לאזור והחרבת פיליפופוליס ב-447. על חורבות המפלס התחתון של המבנה הוקם בית הכנסת מחדש ושב לפעילות. הפעילות נמשכה עד לשלהי המאה ה-6 מועד בו ננטש המבנה ובהמשך הוחרב, ייתכן בשל פלישות האווארים לאזור, או בשל רדיפות הביזנטים.[5]
המבנה עריכה
המבנה היה דמוי בזיליקה וככל הנראה שימש גם כמרכז כלכלי וארגוני לקהילה.[1] בצמוד אליו הייתה חצר גדולה המוקפת בחומת אבן. המבנה היה דו מפלסי. המפלס התחתון היה קדום יותר ועל חורבותיו הוקם מפלס חדש. אורכו 13.5 מטרים, בעל אולם תווך ברוחב 9 מטרים ומעברים (סיטראות) ברוחב של 2.6 מטרים כל אחד. בית התפילה פנה לכיוון דרום מזרח (ירושלים) והחצר הצמודה למבנה פנתה לכיוון צפון.[6] רצפת שני המפלסים עשויה פסיפס ובה מוטיבים גאומטריים לצד בעלי חיים כגון ציפורים, אריות ונמרים.
במפלס הקדום יותר שולבו מוטיבים יהודיים כגון מנורת שבעת הקנים ולולב, וכן כתובות ביוונית ביזנטית ובלטינית ובהן בין השאר הקדשה לתורמים לבניית המבנה "יצחק" ו"יוסף". במפלס המאוחר יותר מהמאה ה-5 לא שולבו מוטיבים יהודיים. מקטע מרצפת הפסיפס מוצג במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב.[5][7]
השרידים ממוקמים בשדרות מריה לואיזה בפלובדיב, סמוך לבזיליקה הגדולה (אנ') שאף היא ננטשה בשלהי המאה ה-6, ומתחת למבנה מגורים.
קישורים חיצוניים עריכה
- בית הכנסת העתיק פלובדיב, בתוך: Jewish Historic Monuments and Sites in Bulgaria 2011 Part One, עמוד 9 (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 שלמה שאלתיאל, שני דגלים לציונות, תכלת וגם אדום, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, 2015, ISBN 9789655181395, עמוד 18.
- ^ ניר ברוך, הכֹּפֶר-בולגריה ויהודיה במשך הדורות, הוצאת שבילים, תל אביב, 1990, עמוד 14.
- ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בפלובדיב, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ צבי קרן, תקציר ההיסטוריה של בולגריה ויהודיה, עמוד 4, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ 1 2 .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, pages 10-11
- ^ בית הכנסת בפיליפופוליס, באתר jewish-heritage (באנגלית).
- ^ בית הכנסת בפיליפופוליס, באתר archaeologyinbulgaria.com (באנגלית).