בית הכנסת זיכרון משה
בית הכנסת "זיכרון משה", או שטיבלאך זיכרון מוישה הוא כינויו הנפוץ של בית הכנסת המרכזי "אהלי יעקב" בשכונת זיכרון משה בירושלים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מדינה |
ישראל |
| נוסח תפילה | נוסח אשכנז (במניין הראשי) |
| קואורדינטות | 31°47′14″N 35°13′00″E / 31.78711111°N 35.21661111°E |
 | |
  | |
בית כנסת זה מפורסם בכך שהוא משמש כ"שטיבל", שמתקיימות בו תפילות ברציפות כמעט עשרים וארבע שעות ביממה ללא הפסקה. מסיבה זו יכול כל אדם המקפיד על תפילה בציבור, למצוא מניין מאוחר לתפילת שחרית, מניין מוקדם לתפילת מנחה או מניין לתפילת ערבית באשמורת הבוקר. בנוסף, מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה רבים, בכל שעות היממה. בית הכנסת מהווה אתר תיירות למעוניינים לצפות מקרוב בהווי החיים החרדי.
קורות בית הכנסת עריכה
בית הכנסת נבנה בשנת ה'תר"ע (1910) במרכז שכונת זיכרון משה הירושלמית (כיום רחוב חפץ חיים 8). תחילה הוא נקרא "אוהל יעקב" על שם התורם העיקרי של המבנה - יעקב דוד ברנט. לוח זיכרון לזכרו של ברנט מספר כי הוא תרם 3,000 פרנק לבניית בית הכנסת. השלמת מבנה עזרת הנשים בסך 40 לירות מצריות נתרמה על ידי יעקב יוסף ברוידא. נוסח התפילה בבית הכנסת נקבע לנוסח אשכנז, כמנהג הפרושים, מייסדי היישוב האשכנזי הישן בירושלים.
עם השנים הפך שמו של בית הכנסת ל"אהלי יעקב". חדרי תפילה נוספו בצמוד לאולם התפילה המרכזי, והחלו להתפלל בו ברציפות, מניין אחר מניין. כיום קיימים עשרה חדרי תפילה[1] וניתן למצוא בבית הכנסת מניינים לתפילת שחרית מלפני הנץ החמה ועד סמוך לחצות היום. מיד לאחר מכן ניתן למצוא מניינים לתפילת מנחה, שנמשכים ברצף עד שקיעת החמה ואף לאחריה(במסגרת ההלכה שבו אדם שנאנס ולא התפלל יש לו 13.5 דקות לאחר השקיעה להתפלל מנחה). בד בבד מתחילים המניינים של תפילת ערבית, אשר נמשכים עד סמוך לעלות השחר. במניינים המתקיימים בית הכנסת המרכזי מקפידים על נוסח התפילה המקורי של בית הכנסת - נוסח אשכנז כמנהג הפרושים, ואילו בשאר תשעת החדרים, החזן יכול להתפלל לפי מנהגו.
בית הכנסת נודע שנים רבות בהיותו מקום דרשנות לדרשנים רבים, המפורסם שבהם הוא הרב שלום שבדרון שהיה דורש בו מדי ליל שבת. הרב שבדרון נמנה עם "חברת עיתים לתורה", שתרמה את אחד מחדרי בית הכנסת. דרשן מפורסם נוסף שהיה דורש בו, הוא הרב בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, שדרש גם בבתי כנסת אחרים בירושלים. דרשן אחר שהיה דורש בבית הכנסת מדי שבת בשבתו היה הרב מרדכי דרוק. וכן הרב שמואל רפפורט.
בצמוד לבית הכנסת פועל "המרכז העולמי להפצת הדף היומי". שיעורים בדף היומי נמסרים בבית הכנסת בכל שעות היממה, לצד שיעורים בנושאים נוספים. מדי יום נלמדים למעלה מארבעים וחמישה שיעורי הדף היומי בחדריו השונים של בית הכנסת.
בשבתות ובחגים הרב הערשעל קרישבסקי מארח באופן קבוע לכל מי שצריך סעודות שבת וחגים באחד החדרים.
מתנהל על ידי בית הכנסת ארגון 'חסדי זכרון משה' שמציע שירותי אוכל, שתייה, הבדלה, ארבעת המינים, וכמה עוד שירותים הנצרכים.
בכניסה לבית הכנסת נמצאים בקביעות רוכלים ועניים המבקשים צדקה. בבית הכנסת נמצאים גם חסרי בית שבהוראת הרב לא מוציאים אותם משם. חלקם ישנים במקום.
כרב בית הכנסת כיהן הרב ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית. כיום מכהן בנו הרב אהרן פישר.
גלריה עריכה
-
הכניסה למסדרון המוביל לבית כנסת הגדול. -
הכניסה מרחוב פרי חדש -
הכניסה לשטיבל "נצח ישראל". -
לוח זיכרון בכניסה לשטיבל "בית שלמה".
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאור הדרשנים בבית הכנסת זיכרון משה
- תיאור צבעוני של בית הכנסת באתר nrg
- דף של ספינה בלב י-ם(הקישור אינו פעיל) - על שיעורי הדף היומי בבית הכנסת זיכרון משה
- משה הלר, הכירו את בית הכנסת של מטורללי העדה החרדית, באתר nrg, 30 במאי 2012
- שִׂישוּ וְשִׂמְחוּ : מעמד הכנסת ספר תורה לבית הכנסת הגדול "זכרון משה"
הערות שוליים עריכה
- ^ חמישה במבנה המרכזי, שניים נוספים ("נצח ישראל" ו"בית שלמה") משמאל, ושלושה נוספים (המיועדים בדרך כלל לשיעורי תורה) במפלס התחתון אליו נכנסים מרחוב פרי חדש.