פתיחת התפריט הראשי
הכניסה לחצר בית הכנסת

בית הכנסת מוסיוף הוא אחד מבתי הכנסת המפורסמים בירושלים. בית הכנסת, שנבנה בשנת ה'תרנ"ד (1894), משמש גם כשטיבלאך, שבו מנייני תפילה לאורך כל היממה, וכבית מדרש, שמתקיימים בו שיעורי תורה רבים. בית הכנסת מוסיוף שוכן בשכונת הבוכרים, בפינת הרחובות יואל ואדוניהו הכהן, ובו עשרה חדרי תפילה בשני מבנים.

על אף שבית הכנסת הוקם על ידי בני העדה הבוכרית, שנוסח תפילתה דומה לנוסח עדות המזרח, מתפללים בבית הכנסת בני כל העדות, לרבות בני עדות המזרח ואשכנז. הערכה משנת 2010 אומדת את מספר המתפללים היומי בכ-3,000 איש[1].

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בית הכנסת מוסיוף היה הבית הראשון שנבנה בשכונת הבוכרים, שנבנתה בשנת 1894. את בית הכנסת תרמו מנהיג הקהילה, רבי שלמה מוסיוף ורעייתו אסתר והוא הוקם בחצר המשפחה. מסורת משפחתית מספרת, שאחת מאבני הקיר הצפוני של בית הכנסת, הפונה לרחוב אדוניהו הכהן, מקורה באחד הנדבכים העליונים של הכותל המערבי[2]. על פי מסורת זו, עסקו שלמה מוסיוף והשר משה מונטיפיורי בפינוי רחבת הכותל מאשפה שהשליכו שם הערבים, ומצאו שם אבנים שהיו שייכות לנדבכים העליונים בכותל. אחת האבנים האלו נקבעה בקיר בית הכנסת. גם חומרי הבנייה האחרים הובאו ממקומות קדושים - חלק מחול הבנייה הובא מהר הבית, והמים שבהם השתמשו לתערובת המלט, נשאבו מנקבת השילוח. על פי תפיסה שמקורה בחכמת הנסתר, את בניין בית הכנסת בנו פועלים יהודים בלבד[1].

בית הכנסת מוסיוף היה מעת הקמתו שוקק מתפללים. בימי שבת היו בו עשרים וחמישה מניינים לתפילות שחרית ומנחה, לאורך כל שעות הבוקר ואחר הצהריים. בשעות אחר הצהריים היו נמסרים בו שיעורי תורה על ידי חכמי הספרדים - הרב יעקב דוויק והרב יצחק הדאיה. במוצאי שבת היה נאמר שיעור על ידי הרב האשכנזי אברהם חיים נאה[3].

רבנים נוספים שקבעו את מקום תפילתם ותורתם בבית הכנסת מוסיוף היו: הרב יעקב שאול אלישר, הרב יהודה אשלג, הרב יצחק כדורי, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף[1].

בית הכנסת כיוםעריכה

מלבד מנייני תפילה רבים, משמש בית הכנסת מקום דרשנות, בו נמסרים שיעורי תורה מפי רבנים רבים. השיעורים משודרים בשידור חי כמעט באופן יומיומי בערוץ היוטיוב ובאתר של בית הכנסת.במקום פועל גם כולל אברכים[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 נתן וייס, תפילת הגבאים, שבועון משפחה, מוסף "טובים השניים", י"ג ניסן ה'תש"ע, עמ' 44-45
  2. ^ שכונת הבוכרים, באתר המועצה לשימור אתרים
  3. ^ עדות הרב מרדכי אליהו