בית הכנסת סנדיס רואו
בית הכנסת סנדי'ס רואו (באנגלית: Sandy's Row Synagogue) הוא אתר בית כנסת היסטורי מדרג II, הנמצא ב"איסט אנד" של לונדון בירת הממלכה המאוחדת[1][2].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
טאוור האמלטס |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1867 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1867 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית |
| קואורדינטות | 51°31′06″N 0°04′40″W / 51.5182°N 0.0779°W |
|
sandysrowsynagogue | |
  | |
.svg){kind=spacer}
היסטוריה עריכה
הבניין בו שוכן בית הכנסת נבנה בשנת 1766 על ידי פליטים הוגנוטים מצרפת, שברחו מרדיפותיו של לואי הארבע עשרה. מטרת הבניין הייתה לשמש ככנסייה קהילתית, שנקראה בשם L'Eglise de l'Artillerie (כנסיית הארטילריה) ע"ש רחוב Artillery אשר נמצא בבישופסגייט הסמוך[3] אותו רחוב לקח את שמו מהעובדה שבימי הנרי השמיני הארטילריה ביצעה אימונים במקום[4].
עם שינויים דמוגרפים שהתרחשו במקום במהלך המאה ה-19, הכנסייה החליפה ידיים בין קהילות וזרמים נוצרים שונים: היונברסליסטים הבפטיסים (Universalist Baptists), האוניטריאניסטים הבפטיסטים, והסקוטים הבפטיסטים - כולם החזיקו בכנסייה במהלך מאה זו. ואפילו לתקופה מסוימת האתר הוחזק בידי Salem Chapel מהזרם הפרסביטריאני.
ב-1867 הבניין נרכש על ידי אגודה יהודית בשם "חברת מנחם אבלים חסד ואמת"[5], שהוקמה ב-1853 על ידי מהגרים יהודים כקרן עזרה הדדית, וביטוח להוצאות קבורה אך התפתחה לבית כנסת. חברי האגודה היו ממוצא אשכנזי-הולנדי בעיקר ועסקו במלאכות צווארון כחול כגון מגלגלי סיגרים, מלטשי יהלומים וסוחרי ירקות ופירות[5].
שיפוצו של הבניין זכה להתנגדות מהקהילות היהודיות של לונדון, שהאמינו כי מהגרים צריכים להצטרף לאחת הקהילות הקיימות (ואפילו לאחר השקתו, הרב הראשי של לונדון - ר' נתן מרקוס אדלר - סירב להנחות את טקסי החנוכה). אולם היהודים המהגרים שהעדיפו ליצור קהילה משלהם, ולא להסתפק במקומות הזולים השמורים לעניים בבתי הכנסת המבוססים של לונדון, ארגנו מגבית לרכישה ושיפוץ בית הכנסת, והצליחו לפתוח את בית הכנסת כשהם מגייסים פני לשבוע מכל אחת ממשפחות הקהילה. סך עלות השיפוצים הגיעה לכדי 1,000 ליש"ט, כאשר הקבלן המבצע היה ממשכן הנכס (זו שולמה בקצב של 70 ליש"ט כל שנה)[6][7].
ולמרות הקשיים, עד שנת 1881, סנדיס רואו הפכה לקהילה הגדולה ביותר במזרח לונדון, עם 460 בתי אב השייכים לה, כשהיא עוברת את קהילת בית הכנסת בוויס מרקס לאור התפצלותו (בשל מעבר של רבים מיהודי הקהילה צפונה) לסניף בבייסווטר ואחר כך במיידה ווייל שבצפון לונדון[8].
במאי 2009, ארגון English Heritage ("מורשת אנגלית") העניק מענק של 254 אלף ליש"ט לשיפוץ ורסטורציה של הגג ההוגנוטי הייחודי של בית הכנסת. שיפוץ זה הסתיים בנובמבר 2010[1][9].
כיום (2015) סנדיס רואו ממשיך לתפקד כבית הכנסת האשכנזי האחרון במזרח לונדון עם תפילות מנחה יומיות וכן תפילת שבת בבוקר. כמו כן במקום נערכות תפילות בחגים וכן האתר מפעיל סיורים במקום[10].
ב-10 במאי 1941, כחלק מהבליץ הנאצי על לונדון, הופצץ ונחרב בית הכנסת האשכנזי הראשון the Great Synagogue of London ("בית הכנסת הגדול של לונדון"), ובכך היה סנדיס רואו לבית הכנסת האשכנזי העתיק ביותר ששרד בעיר.
ארכיטקטורה עריכה
לצורך חידוש הכנסייה והפיכתה לבית כנסת, שכרה הקהילה את שירותי האדריכל נתן ס. ג'וזף.
צורתו של הבניין מלבני, 48 על 36 מטר, כאשר עזרת הנשים נמצאת לאורך הקירות הצפון-מערביים[8]. הכניסה הישנה למבנה הייתה בצד הדרום-מזרחי, אולם האדריכל ג'וזף חסם את הכניסה ופתח כניסה חדשה בקיר הצפון-מערבי. בפינה הדרום-מזרחית עומד כיום ארון הקודש כך שהתפילה נעשית לכיוונה של ירושלים[5].
סגנונו של בית הכנסת נעשה בצלמו של בית הכנסת הגדול שב-Duke's Place. כמוהו לבית הכנסת תקרה עם קשתות, כרכוב (קרניז), חלונות מוארים וארון קודש בסגנון נאו-קלאסי בתוך אפסיס[5]. ספסלי בית הכנסת עשויים מעץ אורן וארון הקודש ממהגוני (תולענה). פנים בית הכנסת כמעט ולא שונה מאז המאה ה-19[9].
קולנוע עריכה
בית הכנסת הופיע בסרט קצר משנת 2006 בשם The Tenth Man ("האיש העשירי") בבימויו של סאם לייפר ובהשתתפות סטיבן ברקוף וג'ון ברג'ס.[11][12]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת סנדיס רואו- Spitalfields Life: Jeremy Freedman Photographer
- Spitalfields Life: At Sandys Row Synagogue
- Spitalfields Spitalfields Life: Changes at Sandys Row Synagogue
- (The Sandys Row Synagogue on Jewish Communities and Records - UK (hosted by jewishgen.org.
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Jack Gilbert (12 May 2009). "Sandys Row Synagogue "little known architectural gem" receives historic English Heritage award". Sandys Row Synagogue. Retrieved 30 March 2011.
- ^ LONDON Listed Synagogues and other Jewish Sites at Jewish Heritage UK
- ^ Reginald Lane Poole, A History of the Huguenots of the Dispersion at the Recall of the Edica of Nantes, Macmillan and Co., 1880, p. 196.
- ^ .London, Rob Humphreys, Judith Bamber, Rough Guides, 2003 pp. 234–235
- ^ 1 2 3 4 Kadish, Sharman (2006). Jewish Heritage in England: An Architectural Guide. English Heritage. pp. 10–11
- ^ Geoffrey Alderman, Modern British Jewry, Oxford University Press, 1998, p. 85
- ^ "Works in Hand", The Architect and Contract Reporter: A Weekly Illustrated Journal of Art, Civil Engineering and Building, 1870, v. 4, p. 320.
- ^ 1 2 The Jewish heritage in British history: Englishness and Jewishness, Antony Robin and Jeremy Kushner, Routledge, 1992, pp. 182–183
- ^ 1 2 £7 Million to help repair England's historic places of worship
- ^ visitjewishlondon.com accessed 15 May 2015
- ^ http://www.imdb.com/title/tt0874252/
- ^ http://www.youtube.com/watch?v=57p4C1pkin0&feature=youtu.be&a