בית הכנסת של עולי חידאן

בית כנסת של עולי חידאן ברחובות

בית הכנסת של עולי חַיְדַאן הוא בית כנסת ישן של עולי תימן שנבנה ב-1909 בעת העלייה השנייה והוא שוכן בשכונת שעריים ברחובות.

בית הכנסת של עולי חידאן
מידע כללי
סוג בית כנסת, בית כנסת תימני עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1909
תאריך פתיחה רשמי 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°53′25″N 34°49′02″E / 31.890388888889°N 34.817111111111°E / 31.890388888889; 34.817111111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכותל המזרחי של בית הכנסת

היסטוריה עריכה

בשנת תרס"ט (1908–1909), הגיעו לנמל יפו שתי קבוצות עולים משני מחוזות בתימן – סעדה וחַיְדַאן[1]. מנשה קפרא שעל שמו נקרא הרחוב בו שוכן בית הכנסת, עמד בראש קבוצת עולי חידאן. בדרכם לארץ ישראל הם עברו מדבר, הותקפו על ידי שודדים והפליגו באניות מפרש בים סוער. חלק ניכר מהעולים האלה הצטרפו לעולי תימן ברחובות שהגיעו שנתיים קודם לכן, והאחרים פנו לראשון לציון ולפתח תקווה.

בית הכנסת נבנה ב-1909 והיה אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו בשכונת שעריים, המבנה לא עבר שינויים עם השנים, ושומר על צורתו המקורית גם בעשור השני של המאה ה-21. בית הכנסת פועל רק בשבתות. בית הכנסת שוכן ברחוב מנשה קפרא 40, רחוב זה נקרא על שמו של מנהיג עולי חידאן שהגיעו לרחובות, מנשה קפרא[2][3][4].

מבנה בית הכנסת עריכה

מבנה בית הכנסת נבנה ללא פאר, במעט הכסף שנותר לאחר תלאות הדרך מתימן. עקב מחסור באמצעים חומרי הבניה ושיטות הבניה היו פשוטות ביותר.

בית הכנסת בנוי אבני כורכר מלוכדות בטיט, ומטויח מבחוץ עם גג רעפים. מלכתחילה נבנה בית הכנסת כבית מגורים, בו חדר אחד הוקדש לתפילה. מקור המנהג להקים בתי כנסת קטנים רבים על אדמה פרטית, במקום להקים בית כנסת אחד גדול על אדמה ציבורית, טמון במסורת התפילה[דרושה הבהרה].

עם הקמת בית הכנסת היו מתפללים בחדר הקטן הסמוך לכניסה, כשבחלל הגדול הצמוד, התגוררה משפחת צדוק[2].

בית הכנסת במאה ה-21 עריכה

בעשור השני של המאה ה-21, קהילת המתפללים מתחלקת לכ-90% מתפללים ותיקים, ו-10% צעירים. גבאי בית הכנסת במשך שנים רבות היה יחזקאל שנפטר בתחילת 2017. אחריו מונה שמשון מיקשי להיות האחראי על בית הכנסת.

בבית הכנסת יש ספר תורה עתיק יומין שנשמר וחודש, ועוד ספר חדש נוסף שנתרם בתחילת 2016, ובג' בסיוון תשע"ז בית הכנסת זכה בהכנסת ספר תורה שלישי. בית הכנסת מחזיק גם שני ספרי תורה נוספים, שלא נמצאים בשימוש בשל היותם פסולים.

בית הכנסת פתוח למתפללים בדרך כלל רק בימי שישי ושבת, מאחר שהמתפללים מפוזרים ומתפללים גם בבתי כנסת נוספים בעיר רחובות. המניין משתנה בצורה מחזורית (שטיבלך). מספר המתפללים הקבועים הם כ-10–15 וותיקים, שהמשיכו לפקוד את בית הכנסת מאז עלייתם ארצה, והם בני 80–85 שנה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חידאן א-שאם באתר בית התפוצות
  2. ^ 1 2 בית הכנסת עולי חידאן, מתוך אתר הארכיון לתולדות רחובות
  3. ^ בית הכנסת עולי חידאן בשכונת שעריים, "סיפורי בתים: סיפורם של 70 בתים בתולדות ההתיישבות", עמודים 226–227
  4. ^ בית הכנסת עולי חידאן, מתוך הבלוג של נטלי מסיקה, 2017