בית המחנה

בית המחנה (נקרא גם בית הביטחון) הוא מבנה דו-קומתי ואתר מורשת לאומית הממוקם בתל מונד.

בית המחנה בשנת 2020. ניתן לראות בתקרה את שכבת הברזל בזכותה שרד בית המחנה 90 שנים[1].

בית המחנה הוקם בתל מונד בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי חברת מטעי ארץ ישראל, ביזמת אלפרד מונד, כחלק מיזמה עסקית-ציונית, המשלבת את פיתוח היישוב לצד גידול הדרים למטרות רווח. בית המחנה היה המבנה המרכזי במתחם שהחל את התיישבות הקבע הציונית בגוש תל מונד[2][3].

בית המחנה היה המרכז הניהולי של הפיתוח הציוני באזור, ובהמשך שימש גם יחידות לחימה ציוניות, ומשפחות עולים[4][3].

בית המחנה ממוקם לצד רחוב הראשונים בתל מונד, ונמצא בבעלות המועצה המקומית תל מונד[2][1].

תיאור המבנהעריכה

 
התכנון האדריכלי של בית המחנה שהוכן עבור חברת מטעי ארץ ישראל

בית המחנה הוא מבנה בעל 2 קומות, ושטחו 120 מ"ר[3]. הוא ממוקם על גבעה קטנה ובולט בגובהו ביחס לסביבה[1].

בניית המתחם תוכננה על ידי האדריכל יונתן שלאיין. בית המחנה היה בין המבנים הראשונים שהוקמו בישראל בסגנון הבינלאומי, סגנון שהתפתח מהסגנון המודרניסטי, ובאותם ימים היה בראשיתו[2][3].

הבנייה נעשתה באמצעות בטון מזוין. הקירות נבנו חלקים, צבועי לבן ונטולי קישוטים. חלונותיו של בית המחנה גדולים ורחבים[1].

מבנה בית המחנה הוא חלק ממתחם בשם "מחנה הפרדס", והכולל את מגדל המים הסמוך ושטח ציבורי פתוח[3].

רקע הקמתועריכה

 
בית המחנה לאחר הקמתו, תצלום מהאוויר

הקמת בית המחנה ומתחם מחנה הפרדס הייתה יזמה של הלורד היהודי הבריטי, אלפרד מונד, שראה בכך יזמה עסקית-ציונית[3].

לאחר הצהרת בלפור החל מונד לבחון דרכים לסייע להתפתחות היישוב, ובשנת 1921 ביקר בישראל כדי לבחון את ההזדמנויות העומדות בפניו. מונד שאף להקים יזמות שישלבו גידול הדרים והיאחזות בקרקע, במקביל להתבססות על יסודות מסחריים[1].

בשנת 1928 הקים מונד יחד עם קבוצת בעלי הון בריטים לא-יהודים מיזם שהשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל, ולצורך כך הוקמה חברת מטעי ארץ ישראל, שלקחה על עצמה את שיווק התוצרת החקלאית[3][5].

היסטוריהעריכה

חברת מטעי ארץ ישראל רכשה בשנת 1929 שטח של 1,200 דונם מצפון לכפר סבא, והקצתה אותם לנטיעת פרדסים והתיישבות חקלאית[3][5]. בתחילה הוקם באזור מחנה צריפים, ובסוף שנת 1930 או בתחילת שנת 1931, הוקם מבנה בית המחנה עצמו[6], ששימש משרד לחברת מטעי ארץ ישראל. במקביל הושלם המתחם הסובב את המבנה, בו 9 צריפים עם 18 חדרי מגורים, והמבנים הציבוריים שכללו אורווה, מחסן ומטבח ששימש גם כמועדון וכאולם לאסיפות[7].

מתחם מחנה הפרדס, בו היה בית המחנה המבנה המרכזי, החל את ההתיישבות הציונית בתל מונד. לאחר הקמתו שימש בית המחנה כמרכז לניהול הפעילות החקלאית באזור, ובהמשך, עם התפתחות היישוב, גם כמרכז לניהול התפתחות הבנייה הלא-חקלאית בגוש תל מונד[8][3][9].

 
בית המחנה בשנת 1944, מוקף באוהלים לעולי תימן

במחצית השנייה של שנות ה-30 שימש בית המחנה גם כמפקדה אזורית של משטרת היישובים העבריים ושל פלוגות השדה לפעילותם בגוש תל מונד[10][4][7].

בשנות ה-40 שוכנו במרחב הסמוך לבית המחנה אוהלים של עולים מתימן, ובשלב מסוים החל המתחם לתפקד כמעברה זמנית אותה שימש גם בית המחנה[4][3]. בית המחנה המשיך לשמש כמרכז לקליטת עולים גם שנות ה-50 וה-60, כאשר בשנות ה-50 הוסב בית המחנה למועדון עבור העולים[7]. בשנת 1963 בנתה חברת מקורות את מגדל המים הסמוך לבית המחנה, במטרה להגדיל את זמינות המים לעולים המסתייעים במתחם[11].

בשלב מסוים נפסק השימוש בבית המחנה, והוא ניטש ולא תוחזק והגיע על סף סכנת התמוטטות[3].

תוכניות שימורעריכה

 
תמונה המוצגת במוזיאון תל מונד, ובה בית המחנה לאחר הקמתו בתצלום מהאוויר.

במפנה המאה ה-21 עמד האתר נטוש ומתפורר והמתחם לא הוקצה לשימוש. בפועל שימש המתחם כאתר לא חוקי להשלכת פסולת מאתרי הבנייה הסמוכים[1].

לקראת סוף המאה ה-20 החלו ניסיונות ראשונים של המועצה המקומית תל מונד להסדיר את שימור האתר, והתגבשו לכך תוכניות אדריכליות[10]. לאורך השנים גובשו מספר תוכניות לשימור האתר, הכוללות בין היתר יצירת חלל תערוכה בתוך בית המחנה והקמת מסלול סיור בין האתרים המרכזיים של תל מונד, בהם בית המחנה[4].

בשנת 2012 נקבע בית המחנה לשימור כאתר מורשת לאומית, והוגדר שימושו לצרכים ציבוריים בלבד. בשנת 2018 קבעה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שהאתר הוא בעל חשיבות היסטורית, אישרה במקום פעילות מסחרית חלקית המשולבת במרכז מבקרים, ואסרה במתחם על בנייה באופן שעלול לפגוע בשימורו כאתר מורשת לאומי[2].

אוסף תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית המחנה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 אורון טל, עבודה בשימור אתרים ותיירות, אוניברסיטת בר-אילן. העבודה מתויקת בארכיון מרכז תיעוד תל מונד.
  2. ^ 1 2 3 4 ראו פרוטוקול 2018005 של הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 נועם דביר, גלריה, יוצקים תוכן למגדל המים, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2010
  4. ^ 1 2 3 4 פורט בטופס "אתרי התיישבות והתקומה הציונית" שהוגש לקק"ל על ידי רות גרשטן, מנהלת מרכז תיעוד תל מונד. הטופס שמור בארכיון מרכז תיעוד תל מונד.
  5. ^ 1 2 סיפורו של מקום, מרכז תיעוד תל מונד
  6. ^ מחנה תל מונד, מרכז תיעוד תל מונד
  7. ^ 1 2 3 "מחנה תל מונד" - עלון הסבר בהפקת המרכז לתעוד גוש תל מונד
  8. ^ רונית ורד, מוסף הארץ, מסע קולינרי בגוש תל מונד, באתר הארץ, 21 ביוני 2008
  9. ^ בית הלורד - מרכז תיעוד תל מונד, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  10. ^ 1 2 הועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים - תיק הצ/5-1/148 (ד) - תל מונד. נמצא בתיקיות המרכז לתיעוד ושימור תל מונד.
  11. ^ המרכז לתעוד גוש תל מונד, עדותו של גולן כדורי