בית הספר אחד העם (תל אביב)

מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם בתל אביב

"בית הספר אחד העם" הוא מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם 37 בתל אביב.

בית הספר אחד העם
חזית בית הספר אחד העם
חזית בית הספר אחד העם
בית ספר
תקופת הפעילות 1924–הווה (כ־100 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום רח' אחד העם 37 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°03′54″N 34°46′29″E / 32.06511944°N 34.77480833°E / 32.06511944; 34.77480833
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית הספר אחד העם
בית הספר אחד העם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה
 
בית הספר בסיום בניתו, 1924. תצלום מאת אברהם סוסקין.

בית הספר נבנה בשנת 1924 בתכנונו של האדריכל דב הרשקוביץ כ"בית הספר העירוני", אולם לאחר שהוענק לאחד העם תואר אזרח כבוד של העיר, בשנת 1924, הוסב שמו של המבנה ל"בית הספר אחד העם".

בית הספר אחד העם הוקם ב-1924 וכבר בימיו הראשונים אירח את יריד המזרח השני. למרות שהיה בית ספר חילוני, למדו בו בנים בלבד עד אמצע שנות ה-40, ורק אז נעשה לבית ספר מעורב. במסגרת בית הספר התנהל בשעות אחר הצהריים "בית התלמיד", שכלל חוגים שונים למעוניינים בכך. דמות אהובה ונערצת במיוחד על כל תלמידי אחד העם היה המורה חיים קלר, יליד המושבה ראש פינה, שהקנה לתלמידים אהבת הטבע, ידע בחקלאות (בשטח הגינה שהשתרע מעבר לבניין האחורי, בחלק החצר המקביל לרחוב בן זכאי) וערכים הומניים. חיים קלר פרש אחרי עשרות שנים של עבודה בבית הספר בשנת 1959, בגיל 70. לכבוד פרישתו נערך טקס מיוחד בנוכחות כל תלמידי המוסד ועובדיו.

בשנות ה-50 התקיימה בבית הספר אחד העם אינטגרציה טבעית, הרבה לפני שמושג זה נכנס לשימוש במערכת החינוך. בכיתות הצטופפו חמישים תלמידים ויותר, ותיקים וחדשים, מבתים אמידים וקשי-יום, מלב תל אביב ומשכונותיה הדרומיות.

בתחילת שנות ה-80 הייתה כוונה להרוס את מבנה בית הספר, אולם בעקבות מחאות הודיעה עיריית תל אביב שבכוונתה לשמר את המבנה[1]. במהלך שנות ה-80 שונה שמו של המבנה ל"בית-הספר גבעת יונתן", על שמו של יוני נתניהו, והוא שימש כבית ספר לחינוך מיוחד.

כיום משמש המבנה את רשת בתי הספר החרדית לבנות, "בית יעקב".

המבנה ועיטורי הקרמיקה

עריכה
 
תל אביב הקטנה - בית הספר אחד העם.

המבנה הוא דוגמה לסגנון האדריכלות האקלקטית שאפיינה את תל אביב בשנות ה-20 של המאה ה-20. ייחודו של המבנה הוא בעיטורים של לוחות קרמיקה מזוגגים היוצרים מערך עיטור מורכב בחזית המבנה. לוחות הקרמיקה נוצרו בסדנאות בית הספר לאמנות "בצלאל" ותוכננו על ידי מורי בית הספר כגון זאב רבן. במרכז החזית קבועים כמה עיטורים הנושאים איקונוגרפיה דתית-יהודית, בעוד שבשני צדי הכניסה מופיעם עיטורים בעלי משמעות לאומית. בראש המבנה, מתחת לשלט בית הספר, קבועה גומחה בדמות לונטה ועליה תיאור של חזון אחרית הימים - "וגר זאב עם כבש", הלקוח מספר ישעיהו, פרק י"א. בשני צדי הלונטה קבועים אריחים מרובעים ובהם דמויות של "כרובים" בדמות אריות מכונפים האוחזים במנורה. מעל דלת הכניסה קבוע אפריז עיטורי ועליו סמלי שבטי ישראל וכן עיטור שריגים של רימונים בפנדנטיבים שעל קשת הכניסה. מעל לאפריז הוצב לוח ועליו תיאור העיר ירושלים ובו קבועה גם הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" מספר תהילים, פרק קל"ז.

בצידי הכניסה מופיעים ארבעה לוחות המתארים ערים עבריות. הם קבועים ברווח שבין חלונות הקומה הראשונה לשנייה, ממוסגרים בתוך מסגרות מרובעות. הלוחות מתארים את הערים יפו, טבריה, חיפה וחברון. התיאורים, נתונים גם בתוך מסגרת פנימית בסגנון אר נובו.

חוקר האמנות אליק מישורי מוצא במערך העיטורים ניסיון לקשר בין המסורת היהודית לבין המפעל הציוני.

גלריית תמונות

עריכה

ראו גם

עריכה

רשימת בוגרי בית הספר

לקריאה נוספת

עריכה
  • מישורי, אליק, "תחיה ותקומה ציונית על חזית 'בית-הספר העירוני' ברחוב אחד העם בתל אביב", בתוך: שורו הביטו וראו, עם עובד, תל אביב, 2000, עמ' 94–116.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בית הספר אחד העם בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דנקה הרניש, לא ייהרס בית הספר אחד העם בתל אביב, דבר, 8 בדצמבר 1981