בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה

מוסד להכשרה של משרד הרווחה

בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה הוא מוסד להכשרה ופיתוח מקצועי, המשויך מינהלית לאגף למחקר, תכנון והכשרה של משרד הרווחה.[1]

בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מיקום
מיקום ז'בוטינסקי 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°04′58″N 34°48′05″E / 32.082714740555°N 34.801464608968°E / 32.082714740555; 34.801464608968
אתר רשמי
(למפת גוש דן רגילה)
 
בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה
בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הספר מקיים הכשרות לתפקידים שונים במערך שירותי הרווחה. רוב הלומדים בו הם עובדים סוציאליים העובדים ברשויות המקומיות ועובדים סוציאליים בעמותות ובארגונים פרטיים המספקים שירותי רווחה. לצידם, לומדים בבית הספר בעלי תפקידים שונים בשירותי הרווחה שאינם עובדים סוציאליים (כגון מדריכים בפנימיות, אמהות בית במועדוניות, מנהלי תחום התנדבות ברשויות המקומיות וכו'). העובדים הסוציאליים הם בעלי הכשרה אקדמית מוקדמת בתחום העבודה הסוציאלית העובדים בתחומם. רוב ההכשרות המתקיימות במסגרת בית הספר נוגעות לתפקידים ספציפיים כגון עובד סוציאלי לפי חוק שלרוב אינם נלמדים באקדמיה.

רקע היסטורי

עריכה

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, היה היישוב היהודי בארץ, אוטונומי בתחומי פנים, ביניהם בתחומי רווחה. הוועד הלאומי שימש כרשות מבצעת ושימש כמועצת "המדינה שבדרך". בשנת 1931 הקים הוועד הלאומי את המחלקה לעבודה סוציאלית, בראשה עמדה הנרייטה סאלד. אחת ההחלטות הראשונות של הנרייטה סאלד הייתה, כי סיוע ליחידים ולמשפחות במצוקה מחייב ידע ומיומנויות של עבודה סוציאלית מקצועית. לצורך הכשרת עובדים סוציאליים הוקמה בשנת 1934 תוכנית ההכשרה הראשונה במכון להכשרת עובדים סוציאליים בירושלים. בסוף שנות ה-60, כשהחלה האקדמיזציה של העבודה הסוציאלית, ותפקיד העובד הסוציאלי הפך לתפקיד אקדמי המחייב שנות לימוד לתואר ראשון ושני, שונה ייעודו של המכון. ממכון המכשיר אנשים להיות עובדים סוציאליים, למכון המיועד לעובדים סוציאליים מוכרים, שיש להכשירם לתפקידים ספציפיים, המחייבים הכשרה פנימית קונקרטית לתפקידים שונים. לדוגמה, קורסים להתמודדות עם אובדן וטראומה אצל ילדים, אצל קשישים, התמחות בעבודה עם נוער מנותק, ועוד. במקביל הוקם סניף של אותו מכון בתל אביב וסניף נוסף בחיפה, על מנת לענות על הצרכים הגוברים. עד שנות ה-80 פעלו שלושה סניפי מכון להכשרת עובדים סוציאליים, ובנוסף הוקמו חמש מדרשות להכשרת עובדים חברתיים-סוציאליים. בשנת 1987 אוחדו המכון עם המדרשות, על ידי משרד הרווחה, והוקם בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה, המקיים את הכשרותיו במרכז דימול ברמת-גן ובכל רחבי הארץ.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו להלן, האגף למחקר, תכנון והכשרה במשרד הרווחה