חטיבה 460
חטיבה 460, המכונה גם עוצבת בני־אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון. החטיבה מהווה את בית־הספר לשריון (ביסל"ש), השוכן בבסיס שיזפון שבנגב.
 | |
| סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת בני־אור |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל חיל השריון |
| סוג | חטיבת שריון/הכשרות |
| בסיס האם | מחנה שיזפון |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות |
 מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע צוק איתן |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 4 |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת אדום |
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | דביר אדרי |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
היסטוריה עריכה
בית הספר לשריון עריכה
בתחילת 1948 הוקם בנתניה בית הספר לשריון שקיבל את השם בסיס ההדרכה 11. באפריל 1948 עבר בית הספר לתל ליטוינסקי, אבל פעילותו הופסקה בזמן מלחמת העצמאות ומרבית הטנקים שימשו להקמת חטיבה 8, החטיבה המשוריינת הראשונה של צה"ל. בספטמבר 1949 הוקם במחנה צריפין "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון, וב-1954 עבר בית הספר לבסיס ג’וליס (מחנה עמנואל). לאחר מלחמת סיני הורחב בית הספר וקיבל מעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454). בשנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש, עברה חטיבת בית הספר לשריון (ביסל"ש) אל מחנה מגן סיירים הנמצא בבקעת סיירים שמצפון לאילת, שם פעלה כ-25 שנה. אל בית הספר לשריון בסיירים הגיעו לוחמי השריון מהטירונות שהתקיימה במחנה צוקי־עובדה הסמוך (עד 1995, אז הועבר מחנה צוקי־עובדה אל חיל ההנדסה לשימוש כבית הספר להנדסה צבאית), ובו התקיימה ההכשרה הבסיסית במקצועות צוות הטנק (תותחן, טען-קשר ונהג), וכן התקיים קורס מדריכות שריון (קמ"ד). בשנת 2009 - כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ - אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460 וההכשרות שהתבצעו בה הועברו אל מחנה שיזפון.
במלחמת ששת הימים פוזרו חיילי בית הספר לשריון בין היחידות השונות, 38 טנקי צנטוריון יחד עם צוותי סגל בית הספר ואנשי מנהלה צוותו לאוגדה 38 במסגרת גדוד זמני 63 (נספחים לחטיבה 14). 21 צוותים של בית הספר לשריון איישו את גדוד 46 שכלל טנקי מגח. במסגרת לקחי המלחמה נקבע כי בעתיד לא יפורק בית הספר לשריון אלא ישמש כחטיבה בפני עצמה שתעשה שימוש בטנקים המשמשים אותה לאימונים.
חטיבה 460 עריכה
החטיבה אורגנה בתחילת שנות השבעים כחטיבת חירום על בסיס סגל הקורסים הפיקודיים של בית הספר לשריון (קורס מפקדי טנקים והשלמה של קורס קציני שריון). היא הייתה מורכבת מגדוד 71 (מדריכי בית הספר לשריון, מדריכי שריון מבסיס צאלים, צוערים וקצינים מבה"ד 1), גדוד 196 (פלוגות המגח מקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון) וגדוד 198 (פלוגות השוט / שוט קל מקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון). בפרוץ מלחמת יום הכיפורים פיקד עליה אל"ם גבי עמיר. לאחר המלחמה הוחלט להותיר את חטיבה 460 כחטיבה סדירה, כשבבית הספר לשריון (חטיבה 454) התקיימו שלבי הטירונות והמקצועות ואילו בחטיבה 460 התקיימו קורסי המפקדים והשלמת קורס הקצינים, עד שבשנת 2003, כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ, אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460.
בעבר ישבה החטיבה בחצי האי סיני, באזור ביר תמדה, אולם לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים עברה החטיבה לבסיס קציעות. בשנת 1982, זמן קצר לפני שנטלה חלק במלחמת שלום הגליל, עברה החטיבה לבסיסים שנבנו עבור צה"ל בתחילת שנות השמונים על ידי האמריקאים כפיצוי לנסיגת ישראל מסיני לאחר הסכם השלום עם מצרים:
- מחנה שיזפון - בית הספר לפיקוד (מפקדי טנקים וקציני שריון). נקרא על שם עצי השיזף הנפוצים באזור.
- מחנה מגן־סיירים - בית הספר לשריון (מקצועות הטנק וקורס מדריכות שריון), נקרא על שם האלוף קלמן מגן ועל שם סיירי חטיבת הנגב שעברו במקום בדרך לכיבוש אילת כחלק ממבצע עובדה במלחמת העצמאות.
- מחנה צוקי־עובדה - בסיס הטירונות החיילי (שריון). נקרא כך על שום מיקומו סמוך לצוקי עובדה. ב־1995, המחנה הועבר לחיל הנדסה על מנת לשמש כבית ספר להנדסה צבאית (בהל"צ).
במלחמת לבנון הראשונה פעלה החטיבה במסגרת כמעט מלאה בגזרה המרכזית, שם כבשה את העיירה ג'זין בקרב ג'זין, שהיה קרב השריון הראשון נגד צבא סוריה באותה עת, וכן את הכפר עין א־תינה בקרב הידוע בשם קרב קמ"ט־קק"ש, שבו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה מירי דו־צדדי בין שני גדודים של החטיבה.
ב־2009 הושלם הארגון־מחדש שביצעה חטיבה 460, לפיו מפוצלת ההכשרה שלא לפי החטיבות בהן מיועדים הלוחמים להשתבץ, אלא לפי שלב ההכשרה. כמו כן, מחנה סיירים פונה מהכשרות בית־הספר לשריון חוץ מגדוד הצמ"פ (אימון מתקדם) של 188 שנשאר, ועבר לחזקת חיל האיסוף הקרבי על מנת לשמש כבית־הספר החילי (בית הספר לאיסוף קרבי — ביסל"ק).
במבצע צוק איתן ביולי 2014 השתתפה החטיבה בלחימה[1] בגזרת דיר אל־בלח וח'אן יונס.
מבנה החטיבה עריכה
החטיבה מורכבת מחמישה גדודים וממפקדת החטיבה, מפקדת החטיבה וארבעה מהגדודים (195, 196, 330 ו־532) ממוקמים דרך־קבע במחנה שיזפון, וגדוד 198 ממוקם במחנה מגן סיירים.
גדוד "אדם" - "בית הספר לשריון" (גדוד 195) עריכה
לאחר מלחמת ששת הימים, הוקם גדוד 195 תחת חטיבה 401. גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר, כאשר דוד רון התמנה לסמג"ד והיה שותף להקמת הגדוד ולאחר הקמתו מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד.
הגדוד הוקם במסגרת חטיבה 401 כגדוד חרמ"ש והוסב לגדוד טנקי מג"ח. במאי 1981 עבר לחטיבה 500. לאחר פירוק חטיבה 500 הוקם מחדש כגדוד המכשיר את לוחמי חטיבה 7.
הגדוד נקרא על שם רס"ן אדם ויילר שהיה מ"פ בגדוד ונהרג ב-1970 במהלך מלחמת ההתשה. לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים של אחיו של אדם, רס"ן גדעון ויילר (ששירת אף הוא בגדוד) שונה שם הגדוד, ל"גדוד אדם וגדעון ויילר".
ב-2001 אוחדו הכשרות טירוני השריון ומקצועות השריון למסגרת גדודית אחת כגדוד 195 בבית הספר לשריון.
גדוד "אדם" מהווה כיום את בית־הספר שבמסגרתו מתקיימות הטירונות, ההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") וקורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון. בנוסף, תחת הגדוד מתנהל "מדור הדרכה". המדור אחראי על ההכשרה העיונית של הטירונים ואף על כל הכשרה עיונית הנדרשת להסבות וקורסים בחיל.
סיסמתו של הגדוד: "להכשיר את האדם שבטנק לנצח", או בקיצור "האדם שבטנק ינצח".
בגדוד זה מוכשרות כ-5 פלוגות תחת חיל שריון -
- פלוגה א' "אבירי הברזל" - הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 188.
- פלוגה ב' "בולדוג" - הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 401.
- פלוגה ג' "גרזן" - הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 7.
- פלוגת "טייגר" - הכשרת תומכי לחימה העתידיים לשרת תחת חיל שריון בגדודים, אוגדות וכו'.
- פלוגת קמ"ד - הכשרת מדריכות טנקים שישרתו תחת מדור הדרכה ויבצעו את ההדרכות בפועל לכלל החיילים.
גדוד "מגן" עריכה
גדוד "מגן", ששכן בעבר במחנה מגן סיירים, מילא תפקיד דומה למפח"ט עבור מחנה סיירים, וכן היה אחראי על הכשרות נוספות כדוגמת קורס מדריכות שריון (קמ"ד), פלוגת הכשרת תומכי לחימה (ת"ל) ופלוגת המתנה. מאז המיזוג של מחנה סיירים לשיזפון, התמזג הגדוד עם גדוד 195 והפך לחלק מבית־הספר לשריון.
מפקדי גדוד 195 עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אריה ווינברג | 1967 - 1968 | סמג"ד דוד רון |
| יוסי פלד | 1968 - 1970 | לימים אלוף פיקוד הצפון |
| עוזי לבצור | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
| דני יתום | לימים אלוף וראש המוסד | |
| עמוס לוריא | לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל | |
| עמי אבן | 1981 - 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| גבי רז | 1987-1988 | |
| עוזי מוסקוביץ' | 1993-1995 | לימים ראש אגף התקשוב |
| גיא חסון | 2004 - 2006 | לימים קצין שריון ראשי |
| יאיר וולנסקי | 2006 - 2008 | לימים סגן מבקר מערכת הביטחון |
| חיים עידו | ||
| אוהד נג'מה | לימים קצין שריון ראשי | |
| רונן תמים | 2012 - 2014 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| דביר אדרי | 2014 - 2016 | לימים מפקד חטיבה 460 |
| ברק צ'רני | 2016 - 2018 | לשעבר מפקד גדוד 71 |
| מאיר בידרמן | 2018 - 2020 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
| טל אלקובי | 30 ביולי 2020 - 2 באוקטובר 2022 | לימים מפקד חטיבה 14 |
| נעמן הלר | 2 באוקטובר 2022 - הווה |
גדוד "שחק" - "קורס קציני שריון" (גדוד 196) עריכה
ערך מורחב – קורס קציני שריון- ערך מורחב – קורס מפקדי טנקים
סיכת מפקד טנק
גדוד "שחק" הוא גדוד הפיקוד, שבמסגרתו מתקיימים קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) וקורס קציני שריון (קק"ש) לשלוש חטיבות השריון המבצעיות. בעבר התקיימו בו גם קורס המ"כים וההשלמה החילית של מסייעת שריון. סיסמת הגדוד היא "רק המעז מנצח".
במלחמת יום כיפור
טרם המלחמה גדוד 196 היה גדוד קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמרם מצנע וכלל 2 פלוגות - פלוגת מגח ופלוגת שוט. ב-5 באוקטובר הגדוד הוקפץ לסיני במסגרת חטיבה 460. ערב ההקפצה, בשבטה, בוצע ארגון מחדש של גדודי החטיבה לפי סוג הטנקים. גדוד 196 העביר את פלוגת השוט ל-198, וקיבל את שתי פלוגות הקמ"ט מגח של גדוד 198. בנוסף צוותו 3 פלוגות נוספות לטנקים שהיו במקום מאנשי תח"ש, ביסל"ש, בה"ד 1. כך שערב המלחמה כלל הגדוד שש פלוגות מגח: פלוגה מקורית (קק"ש) בפיקוד שאשא, פלוגה ז' (קמ"ט) בפיקוד רמי מתן, פלוגה ח' (קמ"ט) בפיקוד נמרוד גאון, ושלוש פלוגות חדשות בפיקוד אריה וויסמן, שמיר אברהם (מבה"ד 1) ומשה בדש. עקב גודלו של הגדוד (6 פלוגות), ומחסור בכוחות בגדודים הסדירים בסיני, הוקם ב-6 באוקטובר "כח לפידות" בפיקוד יעקב לפידות (מג"ד 196 שקדם למצנע) אליו הועברו פלוגת הקק"ש ופלוגת וויסמן. כמו כן פלוגת בדש הועברה לתגבור גדוד 184 ופלוגת שמיר לתגבור גדוד 79. כך שבפרוץ המלחמה כלל גדוד 196 שתי פלוגות בלבד - פלוגת הקמ"ט ז' של רמי מתן ופלוגת הקמ"ט ח' של נמרוד גאון.
בשבת ה-6 באוקטובר בחצות הגדוד הגיע לטסה, עבר ת"פ חטיבה 14, והשתלב בקרבות הבלימה. הגדוד התקדם עד למעוזים תוך השמדת מארב קומנדו ונ"ט מצריים.
ב-7 באוקטובר ניהל קרבות בלימה קשים וספג אבדות כבדות. מ"פ ח' נמרוד גאון נהרג, ועד סוף היום נותר הגדוד עם פלוגה מצומצמת אחת וחפ"ק מג"ד. באותו זמן, גדוד 79 שספג גם הוא אבדות כבדות ואיבד את כל שרשרת הפיקוד שלו, חדל לתפקד כיחידה לוחמת. בשלב זה מח"ט 14 אמנון רשף ארגן מחדש את היחידות. הכוחות שנותרו מגדודים 196 ו-79 אוחדו לגדוד אחד, שנקרא גדוד 79 בפיקוד עמרם מצנע.
במקביל, ב-8 באוקטובר "כוח לפידות" הפך לגדוד 196, תחת חטיבה 460.
גדוד 196 בפיקוד יעקב לפידות ניהל כ-14 קרבות קשים במהלך המלחמה. לחם באזור הביצות של בלוזה, שם חילץ בין השאר צוות של סיירת מטכ”ל, ולאחר מכן כוח חרמ”ש שהסתבך. בלם גלי התקפות מצריות באזור “הברגה”, ולחם בקרבות להרחבת ראש הגשר. היה הגדוד השני שצלח את התעלה על גבי דוברות, לחם לפתיחת ההערכות המצרית באזור “צח-אורי” ואפשר בכך את המשך הצליחה ואת תנועת אוגדה 162 דרומה לכיתור הארמייה ה-3. הגדוד נע במהלך המלחמה כ-300 ק”מ על שרשראות, השמיד מספר רב של כלי רק”מ מצריים, ברובם טנקים. כמו כן, השמיד מסוק ומטוס מיג מצרי. לגדוד היו שמונה הרוגים ושבעה פצועים.
במלחמת לבנון הראשונה
גדוד קק"ש בפיקוד ספי שאומן שפעל במסגרת חטיבה 460 בגזרה המרכזית בלבנון. השתתף בכיבוש העיירה ג'זין בקרב ג'זין, שהיה קרב השריון הראשון נגד צבא סוריה באותה עת, וכן בכיבוש הכפר עין א־תינה. בסיום כיבוש הכפר אירע הקרב שנודע בשם קרב קמ"ט־קק"ש, בו התחולל ירי דו־צדדי בין הגדודים 196 ו-198. בקרב זה נהרגו מספר לוחמים, ביניהם מג"ד 196 ספי שאומן, והמ"פ אבי גבעתי.
במבצע "צוק איתן"
הגדוד בפיקוד סא"ל רפי וולפסון, צורף לחטיבת הצנחנים 35.
מפקדי גדוד 196 עריכה
1986-1987 לימים ראש עיריית חדרה| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יעקב לפידות | 1972 - אוקטובר 1973 | לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי |
| עמרם מצנע | אוקטובר 1973 - אוקטובר 1973 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, עד 08 באוקטובר, אז שונה מספר הגדוד לגדוד 79 תחת חטיבה 14 |
| יעקב לפידות | אוקטובר 1973 - אוקטובר 1973 | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. פיקד על "כח לפידות" שב 08 באוקטובר הפך לגדוד 196 תחת חטיבה 460 |
| איתן קאולי | 1975 | לימים מפקד עוצבת אתגר |
| אלי גבע | 1976 | לימים מפקד חטיבה 211 |
| שלמה ינאי | 1979 - 1980 | לימים מפקד פיקוד הדרום וראש אגף התכנון |
| ספי שאומן | יוני 1982 | נפל במלחמת לבנון הראשונה כמפקד הגדוד. נהרג בקרב קמ"ט-קק"ש. |
| איל בן ראובן | 1984-1985 | לימים מפקד המכללות |
| אודי שני | 1987 | לימים ראש אגף התקשוב ומנכ"ל משהב"ט |
| גרשון הכהן | 1988 - 1990 | לימים מפקד המכללות הצבאיות |
| עדו מזורסקי | 1990 - 1991 | |
| אבי מזרחי | לימים מפקד פיקוד המרכז | |
| אייל זמיר | 1996 - 1997 | לימים סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון |
| חלוצי רודוי | 1997 - 1998 | לימים קצין שריון ראשי |
| מוטי כידור | לימים מפקד חטיבה 401 | |
| תמיר היימן | 1999 - 2001 | לימים ראש אמ"ן |
| מאיר פינקל | 2001 - 2003 | לימים מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית |
| תומר יפרח | 2005 - 2007 | לימים מפקד חטיבה 188 |
| דן נוימן | 2007 - 2009 | לימים מפקד עוצבת געש |
| אמיר חמוד | 2009 - 2011 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| גל שוחמי | 2011 - 2013 | לימים מפקד עוצבת המפץ |
| רפי וולפסון | 2013 - אוגוסט 2015 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| רועי סבירסקי | לימים מפקד חטיבה 188 | |
| בני אהרון | 2017 - 2019 | לימים מפקד חטיבה 401 |
| אלעד אפרתי | אוגוסט 2019 - 2021 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| איתמר מיכאלי | 2021 - 2023 | לימים מפקד חטיבת הראל |
| יעלי קורנפלד | 2023 - |
גדוד "עזוז" (198) עריכה
גדוד "עזוז" הוא גדוד הצמ"פ ("צוות, מחלקה, פלוגה" - אימון מתקדם) של לוחמי חטיבה 188, וגדוד הכשרת והסבת לוחמות טנקים למקצוע לוחמות טנקים בגבולות תחת חיל הגנת הגבולות.
הגדוד היווה המסגרת להכשרת מש"קים בבית הספר לשריון.
לאחר מלחמת יום כיפור הוא שימש כגדוד הכשרת בנפרד של מטק"ים לטנקי שוט קל
לאחר מעבר החטיבה לקציעות הגדוד התיישב דרומית לניצנה באזור נחל עזוז ומכאן שמו. בעבר היה גדוד ההכשרה של מפקדי טנקים של חטיבות 7 ו־188. גדוד זה הוא הגדוד היחיד שנותר במחנה סיירים גם לאחר פינוי המחנה מגדודי החטיבה והקמת ביסל"ק בשנת 2009. סיסמת הגדוד היא - "עזוז - גדוד מנצח".
מפקדי גדוד 198 עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| עמיר יפה | מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים | |
| דוד חודק | מעוטר עיטור העוז | |
| אהוד גרוס | לימים קצין חינוך ראשי | |
| בני לידור | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. כולל קרב קמ"ט-קק"ש. | |
| רפי אבירם | ||
| הלל קוברינסקי | לימים מפקד עוצבת יפתח | |
| אייל זמיר | לימים סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון | |
| עופר אופיר | ||
| בני פרץ | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה | |
| אמיר אשל | לימים מפקד חטיבה 600 | |
| עמיחי אברהמס | לימים מפקד חטיבת הזקן | |
| ליאור הוכמן | לימים מפקד החטיבה | |
| ארז לב-רן | לימים מפקד חטיבה 8 | |
| יואב טילן | לימים מפקד עוצבת ראם | |
| ג'וני כהן | 2009 - 2011 | לימים מפקד חטיבה 600 |
| חובב ורדי | 2011 - 2013 | לימים מפקד חטיבה 8 |
| אלעד שוורץ | 2013 - 2014 | לימים מפקד חטיבת הראל |
| אריה ברגר, באתר הגבורה | 2014 - 2015 | מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש מפקד אוגדה |
| בני אהרון | 2015 - 2016 | לימים מפקד חטיבה 8 |
| ניר טל | 2016 - 2017 | |
| מיקי שרביט | 2017 - 2018 | לימים מפקד חטיבת קרייתי |
| ניב דאובה | 2018 - 2019 | |
| אליעזר אברמוביץ' | 2019 - 2020 | |
| אופיר וינטראוב | 2020 - 2021 | |
| ארז גבאי | 2021 - 2022 | |
| נתנאל ביטון | 2023-2022 | |
| צורי דיל | 03 אוגוסט 2023 |
גדוד "שלח" (532) עריכה
גדוד "שלח" הוא גדוד הצמ"פ של לוחמי חטיבות 401 ו־7.
הגדוד הוקם לאחר מלחמת יום כיפור לשם הכשרת מט"קים של טנקי מגח.
מפקדי גדוד 532 עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ??? |
1974 - 1975 |
הקמת הגדוד מתוך גדוד 100 לאחר מלחמת יום הכיפורים |
| אברהם בן-ארצי | 1976 - 1977 | |
| יורם פז | ||
| זאב ליבנה | ||
| בועז עמיר | 1979 | |
| יצחק לב-ארי | לימים מפקד חטיבה 130 | |
| אריה ויסמן | 1981 - 1982 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה |
| שלמה אריאל | 1983 | |
| עופר כרמל | 1983 - 1984 | |
| אודי אדם | 1987 - 1988 | לימים אלוף פיקוד צפון |
| דידי בן יואש | 1991 - 1992 | לימים מפקד בית הספר לשריון וקצין שריון ראשי בחירום |
| אורי כהן | 1993 - 1995 | |
| עוזי מוסקוביץ | 1995 - 1996 | לימים ראש אגף התקשוב |
| נדב לוטן | 2005 - 2007 | לימים מפקד עוצבת הפלדה |
| צביקה צורן | 2007 - 2008 |
לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
| אפי דפרין | 2008 - 2010 |
לימים ראש החטיבה לקשרי חוץ באגף התכנון |
| גרמן גילטמן | 2010 - 2012 |
לימים מפקד חטיבה 278 |
| הישאם אבראהים | 2012 - 2014 | לימים קצין שריון ראשי |
| נריה ישורון | 2014 - 2016 | לימים מפקד עוצבת יפתח |
| חנוך דאובה | 2016 - 2018 | לימים מפקד חטיבת קרייתי, מעוטר עיטור העוז |
| אחסאן דקסה | 2018 - 2019 |
לימים מפקד עוצבת הגולן |
| ניב דאובה | נובמבר 2019 - אוגוסט 2020 | |
| יואב שניידר | אוגוסט 2020 - 4 בספטמבר 2022 | לימים מפקד חטיבת אגרוף הברזל |
| עידן ניר | 4 בספטמבר 2022 |
"בית הספר לסיוע קרבי" (ענף 330) עריכה
מהווה את בית הספר למקצועות הסיוע בחיל השריון - תצפית, סיור ומרגמות. בית הספר מכשיר את לוחמי הפלוגות המסייעות בטירונות ובאימון המתקדם ובקורס מפקדי הכיתות. מפקדי ביהס"פ: עומר לוין, גל דובינגר, עידן חמו, עידן גולדשטיין.
פלס"ר 460 עריכה
פלוגת הסיור של החטיבה מורכבת מחיילי מילואים יוצאי פלס"רי השריון הסדירים 7, 401 ו־500 (פורקה ב־2003).
גדס"מ 294 - יחס"מ 460
גדוד הסיוע המנהלתי הוא גדוד מילואים המורכב מיוצאי גדוד המילואים 294 שפורק בשנת 2021 כחלק מפירוק חטיבת השריון 847.
הגדס"מ מורכב מאנשי מילואים יוצאי יחידות מובחרות וחי"ר, טנקיסטים לשעבר, אנשי לוגיסטיקה, רפואה, קשר ומנהלה ועוד. הגדוד פועל בחירום ומאפשר תספוק וניוד לוגיסטי תחת אש לטובת החטיבה. הגדוד מונה כ-5 יחידות משנה בהן: חי"ר, פינוי ותספוק, רפואה, טנ"א, לוגיסטיקה, מפקדת גדוד ועוד.
סמל הגדוד החדש מסמל את החיבור לסמל הישן של גדוד 294 בחטיבה 847. בסמלו הישן של הגדוד הופיעו עץ זית ולרגליו טנק המסמלים את נפילתם של רס"ן יותם לוטן ושל סמ"ר נועם מאירסון בחורשת עצי זית במלחמת לבנון השנייה. העץ והטנק נשארו בסמל על מנת לחבר ישן אל מול חדש. לסמל נוספו עיגולי היחידות המסמלים את כלל יחידות היחס"מ. צבעי הסמל שונו לצבעי חטיבה 460 כדי לציין את העברת הגדוד לחטיבה.
הגדס"מ הוקדם ביולי 2021, מאז הוא יחידת מילואים בתוך החטיבה. מפקד הגדס"מ הראשון בחטיבה הוא: סא"ל (מיל') איתי נעמת.
מפח"ט עריכה
מפקדת החטיבה (מפח"ט) אחראית לגדודים השונים בשיזפון על האימונים, הכשרה הלוחמים, על הכשירות המבצעית לחירום, על שרותי לוגיסטיקה, הרפואה, מודיעין, תנאי שירות, משאבי אנוש, הרבנות הצבאית, תקשוב, טכנולוגיה ואחזקה.
סמלים של הגדודים עריכה
-
תג בית הספר לשריון (גדוד 195, גדוד מגן)
-
סיכת גדוד אדם עוצב בתקופה שגדוד היה חלק מחטיבה 500, לכן כולל אלמנטים מסמל החטיבה הנ"ל
-
סמל גדוד עזוז 198
-
סמל גדוד שלח 532
-
סמל גדוד 294 - גדס"מ 460
מפקדי החטיבה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר האינטרנט של החטיבה
- חטיבה 460 באתר יד לשריון
- חטיבה 454 - עוצבת "בני חיל" באתר יד לשריון.
- אופיר ששון, 18 עובדות על ביסל"ש. ספירת מלאי, אתר זרוע היבשה
- חגי כהן, ללמוד מההצלחות: לחימת חטיבה 460 בשל״ג בראי הזמן שחלף, מערכות 444, אוגוסט 2012
- עדות גבי עמיר, מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים, בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון(הקישור אינו פעיל, 16.10.2021)
הערות שוליים עריכה
- ^ ניר סגל, חיל השריון הרג בצוק איתן למעלה מ־500 מחבלים, באתר מאקו, 28 באוגוסט 2014