בית הספר תחכמוני (ירושלים)

בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב הרב קוק, ליד רחוב הנביאים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית רחביה. הקמת בית הספר עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים[1] בירושלים, ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש.

בית ספר תחכמוני ברחוב הרב קוק בראשית שנות ה-20
בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20
המנהל, מרדכי צבי אילן

היסטוריהעריכה

בית הספר תחכמוני הוקם בסתיו 1909 תחת השם "חדר תורה". בבית הספר למדו תלמידים מגיל 10 ומעלה בעלי "ידיעה כל שהיא בעברית וגמרא". במודעות של בית הספר נכתב שמטרת בית הספר: "לתת לילדים חנוך עברי דתי לאומי ברחב מובנה של מילה זו. ואת ההשכלה הנחוצה לפי תנאי המקום". שפת הדיבור של בית הספר היה עברית ולמדו בו גמרא, תנ"ך, תפילה, דינים, עברית ודקדוקה, חשבון, מדעים, היסטוריה של עם ישראל ושל אומות העולם, וידיעת הארץ[2]. מנהל בית הספר היה ד"ר יהודה מהרשק, והיה בו ארבע שכבות גיל. בית הספר פעל בשכונת זיכרון משה[3] במבנה ששימש קודם לכן את בית היתומים של אלעזר הלוי גרינהוט[4]. בשנת תשע"ב למדו בבית הספר 75 תלמידים[5]. בית הספר קיבל סיוע תקציבי ממנחם אוסישקין[6].

באפריל 1914 עבר ד"ר מהרשק לנהל את תחכמוני ביפו[7][8]. באותה תקופה החדלה חברת עזרה מתמיכתה בבית הספר והוא קיבל סיוע מועד החינוך בראשות דוד ילין[9].

פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקשה על פעילות בית הספר[10]. הוא פעל זמן מה מבית היתומים הספרדי[11]. לקראת שנת הלימודים תשע"ו שונה שם בית הספר ל"חדר תחכמוני"[12]. בית הספר הורחב לשמונה כיתות[9] ולצד בית הספר הוקם גן ילדים לבנים שבו למדו הילדים קריאה וכתיבה[13].

מנהל בית הספר סיפר על קורות בית הספר בימי מלחמת העולם הראשונה[14]:

"בסוף ימי המלחמה העולמית ... נמצא בית הספר בפנה נדחה אשר באחת השכונות בירושלם, מחמת היותו מכרח להסתר מחמת המציק. את ראשית הכתיבה והחשבון למדו הילדים האלה על ידי כתיבה באצבעות טבולות במים על הספסלים מחוסר אמצעי כתיבה אחרים. אחרי הכבוש באה עת ההתנדבות לגדוד העברי ובית הספר התרוקן ממוריו אשר נענו לקריאה לעזרת העם. בימים הקשים, ימי הפרעות שהעיבו את שמי ירושלים נמצא המחנך שוב בין אסירי עכו."

ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן[15], המורים וועד ההורים, עבר בית הספר בשנת ה'תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל המוסד כיובל שנים מרדכי צבי אילן[16].

מבנה בית הספר המקורי ברחוב הרב קוק נהרס עד היסוד בשנת 2009, לצורך הקמת מתחם מגורים גדול. שלט בית הספר המקורי, שעליו כתוב "בית ספר עירוני לבנים" הותקן על קיר בניין המגורים הפונה אל בית הרב קוק.

בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. בשנות ה-30 של המאה ה-20 פעל במבנה בית הספר בחודשי הקיץ סניף של תנועת המכבי הצעיר[17]. בשנות ה-70 של המאה ה-20 עבר המבנה לשימוש בית ספר חרדי[18] והיום הוא משמש את תלמוד תורה המסורה של החרדים-הליטאים.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר יצחק מירקין, ע"ד חדר תורה, החרות ירושלים, 25 בינואר 1914
    מכתבים אל המערכת, החרות ירושלים, 2 בפברואר 1914
  2. ^ הנהלת חדר תורה בירושלים, החרות ירושלים, 6 באפריל 1910
  3. ^ חדר תורה, מוריה, 12 בספטמבר 1911
  4. ^ חדר תורה, החרות ירושלים, 28 במרץ 1913
  5. ^ ירושלם יום יום - חדר תורה, הצבי, 1 בספטמבר 1912
  6. ^ ירושלם יום יום - חזוק לעברית, הצבי, 26 בדצמבר 1912
  7. ^ בחדר תורה, מוריה, 20 באפריל 1914
  8. ^ ברכת פרידה, מוריה, 23 באפריל 1914
  9. ^ 1 2 בחינות בחדר תורה תחכמוני, החרות ירושלים, 9 באפריל 1916
  10. ^ בחדר תורה, החרות ירושלים, 22 באוקטובר 1914
  11. ^ חדר תורה, החרות ירושלים, 8 באפריל 1915
  12. ^ החדר תחכמוני, החרות ירושלים, 22 בספטמבר 1915
  13. ^ חדר תחכמוני, החרות ירושלים, 3 באוקטובר 1915
  14. ^ חלוקת התעודות בתחכמוני, דואר היום, 18 באוגוסט 1925
  15. ^ ר' מרדכי אילן ז"ל, הצופה, 8 באוגוסט 1957
  16. ^ תחכמוני באתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים"
  17. ^ מקור ברוך, הארץ, 7 באוגוסט 1936
  18. ^ חיים באר, אם תחנה עלי מחנה, מעריב, 6 באפריל 1980