בית העלמין הדרום

בית עלמין יהודי בדרום-מזרח העיר בת ים

בית העלמין הדרום, הידוע גם בשמות בית העלמין חולון ובית העלמין בת ים, הוא בית עלמין בדרום-מזרח העיר בת ים, בגבול עם חולון וראשון לציון.

בית העלמין הדרום
פרטי בית הקברות
דת יהדות
תאריך הקמה 1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 800 דונם
מספר קבורים 200,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°59′55″N 34°45′14″E / 31.998722222222°N 34.753961111111°E / 31.998722222222; 34.753961111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת בית העלמין דרום

מיקום עריכה

בית העלמין הדרום שוכן סמוך למחלף קוממיות בנתיבי איילון בדרום העיר בת ים ובגבול עם חולון וצפונית-מזרחית לשכונת נווה חוף בראשון לציון. ליד בית העלמין שוכן האצטדיון העירוני של בת ים ומסוף אוטובוסים.

תחילה השתרע בית העלמין על שטח של 500 דונם, ומאוחר יותר הורחב בעוד 300 דונם. בבית העלמין פועל גם בית קברות צבאי.

היסטוריה עריכה

בית העלמין הוקם בשנת תשכ"ד (1964), לאחר שהשטח בבית הקברות נחלת יצחק ובית עלמין טרומפלדור החל לאזול. ראש עיריית בת ים, דוד בן ארי, התנגד להקמתו, משום שהעדיף שימושים אחרים לשטח שנלקח למטרה זו.[1] בית העלמין יועד להיות בית עלמין האזורי הראשי של תל אביב, וכך היה במשך 15 שנים, עד לפתיחתו של בית העלמין ירקון. הוא תוכנן על ידי האדריכל ר"מ מאיר. את טקס הפתיחה ערך הרב הראשי של תל אביב איסר יהודה אונטרמן, בז' באדר תשכ"ד. בחודש אייר של אותה שנה נטמן בבית העלמין הנפטר הראשון.

 
אנדרטאות לזכר קהילות יהודיות שחרבו בשואה

למרות היותו בתחום שיפוטה של בת ים, רבים מכנים אותו "בית העלמין חולון", וזאת מפני שעם פתיחתו הכניסה היחידה אליו הייתה מהשער המזרחי, מכיווּן חולון. רק לאחר מספר שנים נבנה השער הצפוני מכיווּן בת ים, שעם בנייתם של נתיבי איילון הפך לשער המרכזי.

כמו ברוב בתי העלמין הגדולים בישראל, גם בבית העלמין הדרום ישנן מצבות רבות לזכרן של קהילות שנספו בשואה, ומתחת לחלקן אפר של הנספים.

בבית העלמין קבורים כ-200,000 נפטרים, והוא מוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"בית עלמין סגור".

בבית העלמין מצויה חלקה להורים שכולים, חלקה לילדים וחלקות לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות נוספות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית העלמין הדרום בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה