בית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה (רוסיה)

בית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה

(למפת מחוז מוסקבה רגילה)

סרפוחוב

קלין

ולדימיר

ריאזאן

טולה

קלוגה

ס.

טבר

ירוסלבל

איוואנובו

מוסקבה

בית העלמין

בית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה (ברוסית: Федеральное военное мемориальное кладбище) הוא בית קברות צפונית לעיר מוסקבה שברוסיה, המיועד לקבורתם של ראשי השלטון הרוסי ונכבדיו – נשיאים, חלק משרי הממשלה, ומנהיגים צבאיים בעלי חשיבות, וכן אנשי כוחות הביטחון והחירום וחיילים. בית העלמין צפוי להכיל, לפי הפרסומים, עד כ-40 אלף יחידות קבורה. במקור בית הקברות היה אמור להיחנך בשנת 2011, אך נחנך לבסוף ב-21 ביוני 2013 משבוצעה הקבורה הראשונה^[1]^[2]. בית הקברות ממוקם לא הרחק מהכפר סגוניקי, צפונית לעיר מיטישצ'י במחוז מוסקבה, סמוך לבית הקברות וולקובסקי.

תכנונו של האתר, ששטחו המיועד הוא כ-530 דונם, החל בתחילת שנות התשעים על ידי גוף התכנון הממשלתי מוספרויקט-4. לדברי המתכנן הראשי שם לשעבר, אלכסנדר טרנין, הוא התכוון ליצור לאתר עיצוב מינימליסטי. ממשלו של נשיא רוסיה הראשון בוריס ילצין הקפיא את הפרויקט, אך הוא קם לתחייה לאחר כניסתו של ולדימיר פוטין לתפקיד הנשיא בשנת 2000. אז הועבר תכנון האתר לידי גוף תכנון אחר וקיבל סגנון מונומנטלי בהרבה. על פי התוכנית יהיו בבית העלמין בנוסף לחלקות קבורה גם אובליסקים ופסלים גדולי ממדים של דמויות מן ההיסטוריה של רוסיה. לדברי המתכנן הראשי הנוכחי של האתר, סרגיי גוראייב, ייעודו העיקרי של האתר יהיה לקבורה, אך הוא מיועד גם לשמש כפנתאון לגדולתה של רוסיה, והוא יהיה בעל אותה מידת חשיבות כשל בית הקברות הלאומי ארלינגטון שבארצות הברית.

לדברי המתכנן גוראייב, אפשר שקבריהם של הנשיא ילצין ושל מנהיגים מן העידן הסובייטי – וביניהם גופת לנין ואפרו של סטלין - יועברו אל בית העלמין ממקומות מנוחתם הנוכחיים בבית הקברות של חומת הקרמלין ומבית העלמין נובודוויצ'יה. עיצובו המיועד של האתר שנוי במחלוקת ברוסיה ויש הטוענים כי הוא גרנדיוזי מדי ^[^{דרוש מקור]}.

בית העלמין נפתח בטקס ממלכתי ב-22 ביוני 2013 ביום הזיכרון הלאומי של רוסיה ובו ביום בוצעה הקבורה הראשונה, משנקברו שרידי חייל אלמוני, שנמצאו בחפירה ארכאולוגית במחוז סמולנסק. באוגוסט 2013 נחנכה במתחם כנסיית הנזיר סרגיוס מראדונז'.

קבורים ראויים לציון עריכה

מיכאיל קלשניקוב (1919-2013), מהנדס ומעצב רובה הסער המפורסם, AK-47, נקבר בדצמבר 2013.
ולדימיר קולאקוב (1948-2014), ראש המינהל הראשי לענייני חינוך של משרד ההגנה הרוסי, סנאטור.
איגור רודיונוב (1934-2014), שר ההגנה הרוסי בשנים 1996–1997.
יורי בלאקשין (1939-2016), ראש מחוז מורמנסק בשנים 1984–1990, שר התעשייה והבנייה (1990)^[3].
ולדימיר מיכלקין (1927-2017) מפקד חיל הטילים והארטילריה של זרוע היבשה של ברית המועצות בשנים 1983–1991.
ולדימיר פטרוב, שחקן הוקי קרח נודע ששיחק בשורות צסק"א.
מרבית הרוגי אסון התרסקות מטוס טופולב Tu-154 של משרד ההגנה הרוסי
אנטון גובנקוב (1965-2016), ראש מחלקת התרבות של משרד ההגנה הרוסי
פיוטר דיינקין (1937-2017), מפקד חיל האוויר הרוסי בשנים 1991–1997.
קונסטנטין טוצקי (1950-2018), שגריר רוסיה בברית נאט"ו (2003—2008), מנהל שירות משמר הגבול הפדרלי של רוסיה (1998—2003).
ניקולאי קובאליוב (1949—2019), מנהל שירות הביטחון הפדרלי (1996—1998).
יורי סולוביוב (1948—2019), מפקד פיקוד הכוחות המיוחדים של משרד ההגנה הרוסי (2002—2008).
אלכסיי לאונוב (1933–2019), קוסמונאוט. האדם הראשון שביצע הליכת חלל.
ואסילי פטרוב (1917–2014), מרשל ברית המועצות, מפקד זרוע היבשה בכוחות המזוינים של ברית המועצות
דמיטרי יאזוב (1924–2020), שר ההגנה הסובייטי ומרשל ברית המועצות האחרון.
רפאל זאקירוב (1948-2020), מייסד להק התעופה של המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית של רוסיה.
פליקס גרומוב (1937-2021), אדמירל, מפקד הצי הרוסי בשנים 1992—1997.
אלכסיי קטריניצ'ב (1974-2022), איש שירות הביטחון ושירותי החילוץ, סגן מושל המינהל-האזרחי-הצבאי במחוז חרסון בימי כיבוש המחוז בעת הפלישה הרוסית לאוקראינה
ולדימיר צ'ורוב (1952-2023), יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית של רוסיה בשנים 2007—2016.