פתיחת התפריט הראשי

בית העם הטמפלרי (גרמנית: Gemeindehaus; הגייה: גֵמַיְנְדֶהַאוּס) המצוי במושבה הגרמנית בחיפה היה המבנה הראשון שתוכנן על ידי הטמפלרים בארץ ישראל. מבנה זה, שנקרא אז "בית העם" או "אולם הכנסים" שימש מרכז הקהילה הטמפלרית בארץ.

בית העם הטמפלרי
PikiWiki Israel 10453 community center in the german colony haifa.jpg
מידע על המבנה
סוג מבנה ציבורי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1869 עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות טמפלרית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°49′20″N 34°59′31″E / 32.82222222°N 34.99194444°E / 32.82222222; 34.99194444
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
בית העם הטמפלרי
בית העם הטמפלרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכתובת מעל הכניסה למבנה

המבנה, המצוי כיום בשדרות בן-גוריון 11, משמש כמוזיאון העיר חיפה[1].

היסטוריהעריכה

אבן הפינה למבנה הונחה ב-23 בספטמבר 1869. המבנה תוכנן על ידי פטר יוליוס לויטווד, ובנייתו נעשתה ב-1869 על ידי פועלים ערבים בהדרכתם של אנשי מקצוע טמפלרים. הוא נבנה בסגנון טמפלרי הכולל גמלון אופייני, מרפסת מעל הכניסה לבית וכתובת מעל דלת המבנה בה נחרט באבן: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". על הגג הוצב מגדל פעמונים אשר קרא לקהילה להתכנסויותיה.

הבית כלל אולם גדול ששימש למפגשי הקהילה ולתפילות משותפות. כמו כן היה בקומה השנייה של המבנה בית ספר וחדרי מגורים (גם משפחת לנגה, מורה המושבה, גרה בקומה זו).

בשנת 1890 הורחב הבניין ונוסף לו אגף מזרחי ובו אולם רחב להתכנסויות, וכן נבנה גג רעפים ומגדל פעמונים חדש.

בשנת 1902, משגדלה הקהילה, נבנה בחצר המבנה מבנה בית ספר עבור ילדי הקהילה.

עד שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש המבנה כבית ספר, ולאחר מכן הפך למחסנים של חברת אגד. המבנה שוקם במימון ממשלת גרמניה בשנת 2000 והפך למוזיאון לתולדות העיר חיפה.

בשנת 2007 כתבה הסופרת אורה מורג את הספר "הפנים שפרצו מהדף" בה הוזכר תיאורו של בית העם.

תיאור המבנהעריכה

 
בית העם הטמפלרי - מרפסת אופיינית מעל הכניסה למבנה

המבנה בנוי בסגנון טמפלרי טיפוסי הכולל גג רעפים וגמלון. למבנה שתי קומות ועליית גג מרווחת. הוא כולל שתי קשתות מחודדות וקמרון הנישא לגובה של 5.5 מטרים.

המבנה שימש "מבנה לדוגמה" ומבנים רבים אחרים במושבה הגרמנית בחיפה, ואף במושבות אחרות נבנו כדוגמתו. המבנה אף נחשב בעת בנייתו כמבנה היפה ביותר בעיר חיפה, והיה מקור לחיקוי לבנייה הערבית והיהודית בראשית המאה ה-20.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, 1993

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית העם הטמפלרי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מוזיאון העיר חיפה - בית העם, באתר "העמותה לתיירות ונופש חיפה"