פתיחת התפריט הראשי

בית הקברות הצבאי אל-עלמיין הוא בית קברות בעיירה אל-עלמיין בצפון מצרים, כ-130 קילומטרים ממערב לאלכסנדריה. נקברו בו חיילי האימפריה הבריטית, שנהרגו במצרים ובלוב במלחמת העולם השנייה. קבורים בו 7,342 חללים ומונצחים באנדרטאות שבו 12,472 חללים ונעדרים. זהו בית הקברות האימפריאלי השני בגודלו ממלחמת העולם השנייה.[1]

בית הקברות הצבאי אל-עלמיין
El Alamein Commonwealth cemetery
ElAlameinCommonwealthWarCemetery.jpg
מראה בית הקברות מגג האנדרטה, לכיוון דרום. בהמשך השדרה נראית אבן הזיכרון ומאחוריה צלב ההקרבה
פרטי בית הקברות
הקמה 24 באוקטובר 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר קבורים 7,342 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אל-עלמיין, מצריםמצריםמצרים
קואורדינטות 30°50′15″N 28°56′48″E / 30.837421°N 28.946663°E / 30.837421; 28.946663
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

רקעעריכה

  ערך מורחב – המערכה בצפון אפריקה

מלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה ניטשה על היעדים של שליטה בים התיכון ובתעלת סואץ, המקשרים בין אירופה לבין המפרץ הפרסי והמזרח הרחוק. המערכה שם החלה בספטמבר 1940, כאשר פלש הצבא האיטלקי בלוב למצרים. התקפת נגד בריטית בחודש דצמבר הדפה את האיטלקים חזרה ללוב ועד לעיר בנגאזי, אך בחודש פברואר 1941 החלו להגיע כוחות גרמנים ללוב והדפו את הבריטים שם. באמצע שנת 1941 שוב עברו הבריטים להתקפה בלוב, אך עד סוף השנה דעכה תנופתם. באביב 1942 עברו הגרמנים והאיטלקים שוב למתקפה, הדפו את הבריטים מלוב וחדרו לעומק מצרים, אך נבלמו בקיץ ליד אל-עלמיין. המערכה הגיעה לשיאה בקרב אל-עלמיין השלישי באוקטובר ונובמבר 1942, שבו הביסה הארמייה הבריטית השמינית את יריביה. הישג זה בצירוף עם נחיתות בריטיות ואמריקניות באלג'יריה ובמרוקו באותו חודש (מבצע לפיד) הביא לנסיגת הכוחות הגרמנים והאיטלקים לתוניסיה, שם הם נכנעו כעבור חצי שנה, במאי 1943.[2]

לאחר המלחמה כינס הצבא הבריטי את גופות חללי הקרבות מאתרי הקבורה הרבים שבהם נקברו במצרים ובלוב. חללים אלו – מבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה והודו – נקברו בשישה בתי קברות במדינות אלו. אל-עלמיין הוא הגדול שבהם.[3]

בית הקברותעריכה

 
שלט בכניסה לבית הקברות: "1939-1945. הקרקע שעליה ניצב בית קברות זה היא מתנת העם המצרי למקום מנוחת עולמים של הימאים, החיילים והאוויראים שלהם נחלק כבוד כאן"
 
מצבה בבית הקברות. ברקע מאחוריה נראה צלב ההקרבה

בית הקברות נמצא בעיירה אל-עלמיין, במרחק מועט מחוף הים התיכון. הוא מתחם מוקף חומה דמוי מלבן שצלעותיו הרחבות פונות בקירוב לצפון ולדרום. שטחו הוא כ-200 דונם. הכניסה אליו היא מצפון, דרך אנדרטת אל-עלמיין (ראו להלן). במרכז שטח בית הקברות ניצבת אבן הזיכרון. צלב ההקרבה הוצב כשהוא מוגבה על גבי מבנה במרכז הצלע הדרומית של האתר.

החללים נקברו בבית הקברות ב-36 חלקות. הם נהרגו בכל שלבי המערכה בצפון אפריקה, אך מרביתם נהרגו בקרב אל-עלמיין השלישי, שבו היו לבריטים ולבעלי בריתם כ-4,600 הרוגים ונעדרים.[4] 7,240 מן החללים הם חיילי האימפריה הבריטית, ומתוכם 815 הם אלמונים. יתר החללים הקבורים באתר (102) הם בני אומות אחרות. ארבעה מן הקבורים באתר עוטרו בעיטור צלב ויקטוריה - העיטור הצבאי הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית.

בשטח בית הקברות נטועים עצים ושיחים, אך בשונה מן הנהוג במרבית בתי הקברות האימפריאליים אין נטועים בו דשא ופרחים ואדמתו החולית חשופה, בשל האקלים המדברי.

בצמוד לחומה המזרחית של האתר ניצב כותל הנצחה (El Alamein Cremation Memorial), שעליו נחרתו שמותיהם של 603 חיילים מצבא הודו. הם נהרגו במערכה בצפון אפריקה וגופותיהם נשרפו בהתאם לאמונתם.

אנדרטת אל-עלמייןעריכה

לאורך צלעו הצפונית של בית הקברות ניצבת אנדרטת אל-עלמיין, שעל גביה הונצחו שמות 11,869 חיילים ואוויראים של צבאות האימפריה הבריטית, שנהרגו במערכה במזרח התיכון ומקום קבורתם לא נודע.

האנדרטה היא אכסדרת קשתות מאבן גיר שאורכה כ-80 מטרים. שני טורי מדרגות מובילים אל גג האנדרטה השטוח, שממנו נשקף מראה בית הקברות כולו, מראה המדבר סביב והים שמצפון. על חזיתה הצפונית של האנדרטה מופיע הכיתוב הבא (באנגלית):

באכסדרה זו נחרתו שמות החיילים והאוויראים של האימפריה הבריטית
שנפלו בלחימה ביבשה או באוויר במקום בו נפגשות שתי יבשות
ושגורלות המלחמה מנעו מהם קבר ידוע ומכובד
ביחד עם רעיהם הנחים בבית קברות זה
עם חבריהם לנשק מן הצי המלכותי והימאים מצי הסוחר
הם קיימו עבור המערב את הקשר עם המזרח והיטו את מהלך המלחמה
1939-1945

ברצפת השיש של האכסדרה נכתבה באותיות ארד כתובת זו:

לתהילת האלוהים
ולזכרה הנצחי של הארמייה השמינית
23 באוקטובר – 4 בנובמבר 1942

שמות הנעדרים נחרתו על גבי 300 לוחות הצמודים אל כתלי האנדרטה. 8,687 הנעדרים מכוחות היבשה נהרגו ברובם במערכה בצפון אפריקה (עד ה-19 בפברואר 1943), ומקצתם – 333 – נהרגו בסוריה, לבנון, עיראק ופרס. 3,182 האוויראים הנעדרים נהרגו בכל זירות המלחמה במזרח התיכון ובאפריקה – מיוון ועד מדגסקר ומלוב ועד פרס. הם השתייכו לכוחות בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, הודו ודרום אפריקה.

מידע נוסףעריכה

בית הקברות והאנדרטה נחנכו ב-24 באוקטובר 1951 – למחרת יום השנה התשיעי לקרב אל-עלמיין – על ידי פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי, שהיה מפקד הארמייה השמינית במהלך קרב זה.

בית הקברות והאנדרטה תוכננו על ידי האדריכל הבריטי ג'. יוברט וורת'ינגטון (J. Hubert Worthington.). הם נבנו ומתוחזקים על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.

בקרבת בית הקברות ניצבות אנדרטאות לחללי הדיוויזיה הדרום-אפריקנית הראשונה והדיוויזיה האוסטרלית ה-9, שלחמו עם הארמייה השמינית. מספר קילומטרים ממערב לאתר ניצבות אנדרטאות גרמניות ואיטלקיות.

ב-21 באוקטובר 2017 נערך בבית הקברות טקס זיכרון לציון מלאת 75 שנים לתחילת קרב אל-עלמיין השלישי, בהשתתפות ותיקי הקרב.[5]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בית הקברות האימפריאלי הגדול ביותר ממלחמה זו נמצא ביער רייכסואלד שבגרמניה (7,594 חללים).
  2. ^ מקור: פיטר יאנג, מלחמת העולם, 1939-1945, תל אביב: מערכות, 1969.
  3. ^ האתרים האחרים הם: במצרים - חלפאיה-סולום (2,046 חללים); בלוב - טוברוק (2,282), אקרומה (3,651), בנגאזי (1,214), טריפולי (1,369). 2,500 מן הקבורים בששת בתי הקברות הללו הם אלמונים (מקור: אתר האינטרנט של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה).
  4. ^ סי.אי. לוקס פיליפס, אל עלמיין, תל אביב: משרד הביטחון, 1985, עמ' 382.
  5. ^ מקור: אתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.