פתיחת התפריט הראשי
נחלות שבטי ישראל

בֵּית הָרָם (גם: בֵּית הָרָן, בית רמתה, יוליאס או ליויאס) הייתה עיר יהודית בעבר הירדן, מול יריחו, הנזכרת במגוון מקורות היסטוריים.

תחילה, נזכרת העיר בספר במדבר, כאחת הערים שבנו בני שבט גד בשטחי סיחון מלך האמורי: "וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר"[1].

לאחר מכן, נזכרת העיר בספר יהושע כאחת הערים שבנחלת שבט גד: "וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן"[2].

בתקופת בית שני נזכרת העיר על ידי יוסף בן מתתיהו, כאחת הערים היהודיות המרכזיות בעבר הירדן - תחילה, כעיר שבה נשרף ארמונו של המלך הורדוס על ידי פורעים[3], ולאחר מכן, כעיר שהעניק נרון קיסר למלך אגריפס השני בעבר הירדן[4].

יוסף בן מתתיהו מציין כי הורדוס אנטיפס החליט לקרוא לעיר על שם יוליה, בתו של אוגוסטוס קיסר, ולכן, העניק לה את השם "יוליאס" (בגרסאות מסוימות - LIVIAS)[5].

בעת המרד הגדול כבשו הכוחות הרומיים את העיר מידי המורדים היהודים[6].

אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), זיהה את "בית הרם" המקראית עם "ליויאס" בת זמנו, וציין כי המקום מיושב ומרכזי[7].

חז"ל זיהו את העיר המקראית עם יישוב בן זמנם בשם "בית רמתה"[8].

שמה של העיר הקדומה נשתמר לפי הסברה בשמה של החורבה תל א-ראמה שבערבות הירדן, כשישה ק"מ מזרחית לנהר הירדן, מול יריחו[9].

באתר נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית, ולכן, יש המציעים כי העיר המקראית שכנה בתל הנמצא מזרחית לאתר, בו נתגלו ממצאים החל מהתקופה הכלקוליתית[10].

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ד-ל"ו.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.
  3. ^ יוספוס פלוויוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 59.
  4. ^ יוספוס פלוויוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 252.
  5. ^ יוספוס פלוויוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ב', 168.
  6. ^ יוספוס פלוויוס, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, פרק ד', 438.
  7. ^ אונומסטיקון, 48, שורה 14.
  8. ^ תוספתא, שביעית, ז, ט; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה ב'.
  9. ^ ש' ליונשטאם, בית הרם, א"מ, ב, טור 71.
  10. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 71.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.