בית חגלה (עיר מקראית)

בֵּית חָגְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין, ממזרח ליריחו, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.

אזכוריםעריכה

העיר נזכרת לראשונה בתיאור גבול נחלת שבט יהודה: "וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה"[1].

כמו כן, נזכרת בתיאור גבול נחלת שבט בנימין: "וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף בֵּית חָגְלָה צָפוֹנָה"[2]. בנוסף, נזכרת כאחת מערי שבט בנימין: "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ"[3].

בתחילת המאה ה-4 לספירה נזכרה העיר באונומסטיקון של אוסביוס כיישוב שהיה נושב בתקופתו, הנמצא במרחק של שלושה מיל מיריחו ושני מיל מנהר הירדן, תוך שאוסביוס מקשר בינה ובין האתר "גֹּרֶן הָאָטָד" הנזכר בתנ"ך[4].

שם העיר מופיע גם במפת מידבא, תוך ציון כי המדובר ב"גורן האטד" המקראית.

זיהוי המקוםעריכה

שמה של העיר השתמר לפי הסברה המקובלת, שציין החוקר יהוסף שוורץ עוד בראשית המאה ה-19[5], במנזר העתיק "דיר חג'לא" שממזרח ליריחו ובמעיין "עין חג'לא" הסמוך אליו, לצד כביש "עוקף יריחו" כיום, ואפשר שהעיר הקדומה שכנה באחת החורבות באזור זה[6].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ו'.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י"ט.
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"א.
  4. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוקים י'-י"א.
  5. ^ תבואות הארץ, פרק ג', חלק ב'.
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 72-73.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.