בית יעקב אלחנן ליטוינסקי
| ערך מחפש מקורות | |
בית ליטוינסקי הוא בית בתל אביב שנבנה על ידי יעקב אלחנן ליטוינסקי.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים  |
| על שם |
יעקב אלחנן ליטוינסקי |
| כתובת |
רח' אחד העם 22 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
יעקב אלחנן ליטוינסקי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1909 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1909 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אקלקטית |
| מידות | |
| שטח |
600 מ"ר |
| קומות |
2 |
| קואורדינטות | 32°03′49″N 34°46′13″E / 32.0636°N 34.77021°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית יעקב אלחנן ליטוינסקי  | |
  | |
.jpg)
היסטוריה עריכה
הבית, בשטח של כ-600 מ"ר, נבנה ברחוב אחד העם 22 בתל אביב בשנת 1909 על ידי סוחר הקרקעות והעסקן האמיד יעקב אלחנן ליטוינסקי ורעייתו שרה ביילה לבית פינקלשטיין, ממייסדי תל אביב. הוא אחד הבתים הראשונים בשכונת אחוזת בית, שממנה התפתחה העיר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
במקור הבית היה בן קומה אחת וניכר כי נבנה בהשראת אופיים של בתי הליוואן, בתי הערבים האמידים ביפו. חלל מרכזי גדול, מרוצף בשיש קררה בשחור-לבן. סביבו תוכננו החדרים, שעוטרו בציורי קיר, כותרות גרפיות, אריחי בטון צבעוניים ורצפת טרקוטה מסוגננת. הקירות נבנו מחול כורכר מטויח בסיד, וביחד הם תמכו בגג רעפים משופע. אור טבעי שוטף את החלל המרכזי המוארך דרך צוהרי הזכוכית שנפערו מעל דלתות העץ הדו-כנפיות שמובילות אל החדרים, וחלונות גדולים פונים צפונה אל רחוב אחד העם ודרומה לכיוון שדרות רוטשילד. בקדמת הבית, שהיה מוגבה ממפלס הרחוב, נשתלו עם הקמתו שיחי ורדים, ולמרגלותיהם הונח מצע צדפים – משאב זמין אז בחולות העיר.
לפני מלחמת העולם הראשונה נוספה לבית קומה שנייה, שתוכננה במודל זהה לקומת הקרקע, עם חלל מרכזי מוארך שחדרים סביבו. הכניסה אליה נעשתה דרך גרם מדרגות חיצוני, שנבנה מאחורי הבית. בשנת 1927 קיבלו בני הבית היתר להוסיף מרפסת דרומית, הפונה אל החצר האחורית. היא עשויה לבני סיליקט ומקורה בגגון שנתמך בעמודי עץ דקים. קצות המרפסת נתמכים בסדרת עמודים שמסתיימים חלקם בכותרת דורית מאופקת וחלקם בכותרת קורינתית מסולסלת. המרפסת העמוקה מוצפת באור, ומהווה מעין מבואה אל הקומה השנייה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עברו להתגורר בבית אחיות אנגליות ששירתו בבית החולים הצבאי שפעל בגימנסיה הרצליה הסמוכה. כעשור לאחר מכן קבע מהנדס העיר צביון אחיד לקומות הקרקע בעיר, וחייב את הסבתן לטובת חזית מסחרית שתחזק את העיר כלכלית ותעודד את התעשייה המקומית. החלל הפתוח שבקדמת הבית נסגר בחזית בטון בסגנון אקלקטי, אל חזית הקומה הראשונה נוספו שני אגפים מעוגלים, ששימרו את החלוקה הסימטרית המוקפדת. חלקן הנמוך של החזיתות עובד בטיח רוסטיקו בדוגמת חריצים אופקיים ובדוגמת לבני בנייה גדולים –טכניקה אופיינית בתקופת אחוזת בית.
בסוף שנות השלושים נוסף לבית אגף קדמי בעל חזית סימטרית בסגנון אקלקטי. ארקרים משני הצדדים ובמרכז מרפסת עם קשת גדולה בנויה, עמודי בטון טרומיים ומעקה מפורזל. חלל גג הרעפים הוגבה והוסב לקומה נוספת, שלישית, שכללה שני חדרים ומרפסת, העלייה לקומת הגג היא במדרגות עץ פנימיות מהקומה השנייה. בחזית האחורית נבנו שתי מרפסות שמש סגורות שהחדירו אור טבעי לתוך הבית. עמודי הבטון התומכים במרפסות האחוריות היו מסוגננים ובעלי כותרות בטון בסגנון מעורב. החלונות בתוספות הבניה המאוחרות היו עשויים עץ. התריסים היו תריסי גלילה מעץ. ריצוף הפנים היה באריחים מצוירים וצבעוניים ובשלב מאוחר יותר נוספו אריחי שיש לבן, וקירות הבית כוסו בציורי קיר עשירים.
בשנת 1932 מונה מוריס ליטוינסקי בנו של יעקב אלחנן לקונסול אסטוניה בישראל. הוא פעל ממשרדו שבקומה השנייה של הבית, ודגל אסטוניה התנוסס על התורן מעל הגג. את הדגל ניתן היה לראות במקומו עד סוף שנות השבעים. ב-1936 עמד הבית בסכנה דווקא מצד בעליו: ליטוינסקי הגיש בקשת הריסה לטובת הקמת בניין בן שלוש קומות, למסחר ומשרדים בתכננו של האדריכל שלמה גפשטיין אך העירייה לא אישרה את התוכנית והבית ניצל מהריסה.
ב-1940 עם הפצצות צבא איטליה יצאה המשפחה מהעיר והקימה את מושבת תל ליטוינסקי, שהיום עומד על שטחה בית החולים תל השומר. לאחר מות מוריס ליטוינסקי בשנת 1951 עבר הבית בירושה לבניו.
ב-1974 הוריש אחד הבנים את מחצית הבית לעיריית תל אביב-יפו, ואת מחציתו השנייה לאגודת צער בעלי חיים. עסקים שונים אכלסו משך הזמן את המבנה, משנות החמישים ועד שנות השמונים פעלה באולם המרכזי של קומת הקרקע הפירמה פויכטוונגר ובניו ליבוא ושיווק מכונות חישוב וכתיבה (שפעלה גם בחנות בחזית בית גילוץ הסמוך שנהרס). לצידה, באגף המזרחי, פעלה בשנות השבעים והשמונים תחנת מוניות פלטין (הנקראת בשם מלון פלטין הסמוך).
נכון לשנת 2019 הבית נמצא הבית בבעלות משפחת גורן, שרכשה אותו מעיריית תל אביב בשנת 2012.
הבית כיום עריכה
בשנת 2013 החל תהליך שימור הבית, במשרדה של האדריכלית מילבואר אייל (אדריכלית אחראית: שיר רפאלי), ביוזמת "אקרו נדל"ן" ומשפחת גורן – בעלי הבניין החדשים. במסגרת שימור הבית שומרו על ידו גם מרבית ציורי הקיר המרשימים.
השימור שהסתיים בחודש ספטמבר 2016 התבצע כשהבניין צף על קורות תומכות, שכן תחתיו נחפר חניון בן חמש קומות, המשמש את כל המתחם החדש - המגדל ובניין משרדים שפונה לשדרות רוטשילד. במסגרת עבודות השימור קולפו שכבות הצבע הרבות שכיסו את הקירות עד שנחשפו ציורי הקיר והצבעים המקוריים שעיטרו את הבית במקור. השופט בדימוס חיים ליטוינסקי, נכדו של המייסד יעקב אלחנן ליטוינסקי, הגיע לטקס לכבוד סיום עבודות השימור.
קישורים חיצוניים עריכה
- סרט קצר על שימור ציורי קיר בבית ליטוינסקי על ידי צוות סטודיו תכלת
- בית ליטוינסקי ההיסטורי שומר וחזר לימיו היפים https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4849033,00.html