בית פין
בית פין (Finn) בכרם אברהם ברחוב עובדיה 24 בירושלים, הוא אחד ממספר בתים מודרניים ראשונים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים בראשית שנות ה-50 של המאה ה-19. לדעת הגאוגרף יהושע בן אריה, מביניהם הוא "אולי, החשוב-ביותר".[1] חוקר ארץ ישראל פנחס גרייבסקי כתב שהבית היה "הראשון שנבנה מחוץ לחומות ירושלים בידי יהודים בשביל יהודים", בעת החדשה.[2][3]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית מגורים  |
| על שם |
ג'יימס פין |
| כתובת |
כרם אברהם, רח' עובדיה 24 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1850 |
| תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־50 של המאה ה־19 |
| מידות | |
| קומות |
2 |
| קואורדינטות | 31°47′28″N 35°12′55″E / 31.791055555556°N 35.215361111111°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית פין | |
  | |
כינויו של הבית ניתן לו על שם בעלי הקרקע עליה הוא נבנה - הקונסול הבריטי ג'יימס פין.
תולדותיו עריכה
הקרקע שעליה נבנה הבית נרכשה על ידי הקונסול הבריטי ג'יימס פין ורעייתו בשנת 1852. הסכום ששולם עבורה 250 ליש"ט, הועבר בתשלומים במשך 5 שנים.
בשטח שבו נבנה הבית נמצא קולומבריום מהתקופה הרומית, מספר גתות עתיקות חצובות בסלע, ובורות מים, שנחצבו על ידי פועלים יהודים אנשי היישוב הישן. גרייבסקי כתב בספרו כי על הבורות נחקקו כתובות מיוחדות, כגון: "אסוף את העם ואתן להם מים". מעל משקוף הכניסה חקוקות היו המילים: "יראת אלהים מועלת (מועילה) לכל, בשנת 1852", ועל השנייה: "תן לנו היום לחם חוקנו, בשנת 1855"; ובשער של הבית היו חקוקות המילים: "כרם אברהם אבינו בשנת התרי"ב 1852", המנציחה את תאריך רכישת הקרקע.[3]
הבית נבנה על ידי כחמישים פועלים יהודים בשנת 1855, כחלק ממפעל התיישבות שיזם פין בשנות החמישים של המאה ה-19, מפעל שיהא, במילותיו, "מושבת החרושת להעסקתם של בני ירושלים". פין ורעייתו הקימו חווה חקלאית שנקראה "כרם אברהם" על שם אברהם אבינו, ובמרכזה בית מידות, ששתי קומותיו נבנו בהדרגה. סביב הבית זרעו מיני תבואות ונטעו עצי פרי; ובהם זית וגפן, ומהם הצליחו הפועלים לייצר מעט שמן ויין.[4]
בשנותיו הראשונות, שימש הבית כמעון קיץ למשפחת פין, ולאחר פטירת ג'יימס, כבית מגורים לרעייתו.
בתקופת המנדט הבריטי שימש הבית כמפעל סבון ובהמשך הוסב לבית סוהר לצעירים שנתפסו או הורשעו בפשיעה.[5]
לאחר 1948 עריכה
לאחר הקמת המדינה היה הבית אכסניה ליחידות צה"ל: משמר הגבול והגדנ"ע, כסניף של מתחם המחנה הצבאי שנלר הסמוך.
המבנה הוכרז על ידי עיריית ירושלים כאתר לשימור.
בשנת 1980 מכר מינהל מקרקעי ישראל את הבית, שהיה בניהולו, למרכז מוסדות קרלין סטולין של חסידי קרלין. הקונים ובנו בניינים סביבו אך גם דאגו לשמר את רוב הבית וסביבתו בהתאם לאופי האדריכלי ההיסטורי, על פי הנחיות רשות העתיקות ועיריית ירושלים. על קירות הבית המקורי מוצגת גלריית תמונות על האתר וכן מספר פריטים בעלי עניין היסטורי המוצגים במקום.
במתחם הבית שוכנת קריית חינוך גדולה, הכוללת שני מוסדות לבנות, ובהם כ-1,000 תלמידות. האחד, "בית ברכה", בית חינוך לבנות של קהילת חסידי קרלין-סטולין. נוסד בשנת 1961 כמסגרת חינוכית ייחודית בהתאם למורשת החסידות. במסגרתו פועלים מעונות יום, גני ילדים, בית ספר יסודי ועל-יסודי. השפה המדוברת היא יידיש, אולם שפת ההוראה היא עברית.
השני, "בת ציון" נועד לקליטה וחינוך בנות עולות ממדינות חבר העמים. בית ספר הוא על-יסודי, במתכונת של ממלכתי דתי ובתנאי פנימייה באיכות גבוהה. נוסד בשנת 1996 על ידי מרכז מוסדות קרלין-סטולין, כהמשך למסגרות החינוך לנוער היהודי שהוקמו על ידם במדינות חבר העמים, מיד לאחר ה"פרסטרויקה", בשנת 1989.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
מקורות עריכה
- ג'יימס פין, עתות סופה : עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים משנת 1853–1856, (תרגום: אהרן אמיר), הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ם-1980.
- אברהם שמואל הירשברג, בארץ המזרח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1977.
- פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תש"ס-2000.
- M. C. Finn, Byeways in Palestine, London 1868.
- Elizabeth Anne Finn, Reminiscences of Mrs. Finn, member of the Royal Asiatic Society, London
מחקרים עריכה
- יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979.
- רות קרק, משפחת פין, חקלאות, יהודים ומשיחיות, קתדרה 66, דצמבר 1992, עמ' 179-175
- ישעיהו פרידמן, תוכניות בריטיות ליישוב יהודים בארץ-ישראל בשנות הארבעים של המאה הי"ט (1850-1840), קתדרה 56, יוני 1990, עמ' 63-60
- מרדכי אליאב, עלייתו ונפילתו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין, קתדרה 65, תשרי תשנ"ג, ספטמבר 1992, עמ' 81-37
קישורים חיצוניים עריכה
- תמונות בית פין בוויקישיתוף
- המוסד החינוכי "בת ציון" של מוסדות קרלין-סטולין, אתר אנשים ישראל
- בית פין בכרם אברהם (אורכב 19.05.2009 בארכיון Wayback Machine), באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
הערות שוליים עריכה
- ^ יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ב, עמ' 95
- ^ מגרש כרם אברהם, דבר, 12 בדצמבר 1933
- ^ 1 2 פנחס גרייבסקי,ספר היישוב, היישוב העברי מחוץ לחומת העיר, ירושלים תרצ"ט-1939, עמ' 84.
- ^ ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 341-334.
- ^ ח.א. זוטא ו ל' סוקניק, ארצנו, ספר מורה דרך בארץ-ישראל ובארצות הגובלות בה, א, ירושלים תר"ף 1920, עמ' 135.