בית לודז'יה
בית לודז'יה הוא מבנה תלת-קומתי הממוקם ברחוב נחמני מספר 43 (פינת רחוב גולדברג) בתל אביב, אשר שימש בעבר כבית חרושת לטקסטיל של חברת "לודז'יה" וכיום מוגדר כבניין לשימור.
 | |
| בית לודז'יה, אפריל 2010 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה היסטורי, בית מגורים  |
| על שם |
לודז'יה |
| כתובת |
43 Nahmani Street |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
עקיבא אריה ויס |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1924 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1924 |
| קואורדינטות | 32°03′54″N 34°46′43″E / 32.06506389°N 34.77860556°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית לודז'יה  | |
  | |
היסטוריה
עריכהבית לודז'יה, המכונה גם "הבית האדום" בשל צבע הלבנים המרכיבות את קירותיו החיצוניים, תוכנן ונבנה בשנת 1924 (ה' באדר תרפ"ד הוא היום בו נחתם ההסכם להקמת בית החרושת) על ידי עקיבא אריה ויס, בהזמנתם של יזמי מפעל הטקסטיל "לודז'יה"[1] (על שם עיר מוצאם, לודז' שבפולין): מאיר דנציגר, יצחק שינפרבר, משה ברלינסקי, בנימין גוטר, אלעזר בראון ויהודה מוזס. בהמשך עבר המפעל לידיו של אריה שנקר. בשנת 1936 עברה פעילות בית החרושת לעיר חולון, והשימוש במבנה הוסב למטרות שונות, כגון בית מלאכה, מחסן, גלריית אמנות וסטודיו לצילום.
באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 נמכר המבנה למשפחת קרסו, אחת המשפחות העשירות בישראל, ובשנים האחרונות עמד נטוש. בחודש דצמבר 2008 דווח כי משפחת קרסו מכרה את המבנה במחיר של 28 מיליון שקל[2]. בחודש מאי 2009 דווח כי הקונה של המבנה הוא איש העסקים רוני דואק, אשר מתעתד להפוך את המבנה לבית מגורים עבורו ועבור אשתו יעל אבקסיס, תוך שימור ערכו ההיסטורי והחזותי[3]. ועדת השימור העירונית שבדקה את תוכניות השיפוץ המליצה לפתוח לפחות שליש מהבניין לציבור בגלל ערכיו האדריכליים, ההיסטוריים והאסתטיים. רכישת המבנה עוררה ביקורת בדבר הפיכתו של הבניין בעל המורשת האדריכלית והתרבותית של העיר לחסום-כניסה עבור הציבור[4]. מאוחר יותר הבהיר דואק שכבר אין בכוונתו להפוך את הנכס לבית פרטי, אלא להמיר אותו לבית מגורי יוקרה. באוקטובר 2013, החל שיפוץ המבנה[5].
המבנה
עריכהשטחו של המגרש עליו ממוקם המבנה, בפינת הרחובות נחמני וגולדברג בתל אביב, הוא 815 מטר רבוע. המבנה הוא מלבני, בן שלוש קומות, ושטח כל קומה הוא כ-370 מטר רבוע, כך שהשטח הבנוי של המבנה כולו הוא כ-1,110 מטר רבוע. קירותיו החיצוניים של המבנה בנויים מלבנים אדומות, ומשובצים בו חלונות רבים - חלקם מלבניים וחלקם מקושתים. גגו של המבנה הוא גג רעפים משופע. המבנה נבנה כדוגמת מבני התעשייה בלודז' - ממנה הגיעו מייסדי חברת "לודז'יה".
את המבנה תכננו עקיבא אריה ויס והאדריכלים האקלקטיים יוסף ברלין וריכרד פסובסקי, שתכננו בתים רבים בתל אביב הצעירה.
בתרבות
עריכהבקלטות הילדים "כמו גדולים" ו"כמו גדולים 2" של אריק איינשטיין וצבי שיסל, מופיע מבנה זה בפתיח.
לקריאה נוספת
עריכה- טלי שמיר ורצברגר, הבית האדום: בית לודז'יה, הוצאת כרמי הערבה, 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ שביט יעקב, "חרושת הטקסטיל בארץ ישראל 1854 - 1956
- ^ גיא ליברמן, משפחת קרסו מכרה את "הבית האדום" בתל אביב תמורת 28 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2008
- ^ איתי אילנאי, רוני דואק רכש את "הבית האדום" ברח' נחמני, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 25 במאי 2009
- ^ נועם דביר, את בניין לודז'יה נוכל לראות רק מבחוץ, באתר הארץ, 11 בפברואר 2010
- ^ יונתן יעקבזון וליאור קסוס, נהו, הבית האדום, באתר "Time Out ישראל", 24 באוקטובר 2013
