בית ליקיא

עיירה בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, כ-3 ק"מ ממזרח לעיר מודיעין

בית ליקיאערבית: بيت لقيا, תעתיק מדויק: בית לקיא) היא עיירה פלסטינית בדרום השומרון, המשתייכת לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. לפי פרסומי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 מנתה אוכלוסיית העיירה 9,304 תושבים[1].

בית ליקיא
بيت لقيا
העיירה בית ליקיא. 2013
העיירה בית ליקיא. 2013
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
גובה 293 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 9,304[1] (2017)
קואורדינטות 31°52′09″N 35°04′01″E / 31.869166666667°N 35.066944444444°E / 31.869166666667; 35.066944444444 
אזור זמן UTC +2

היסטוריה

עריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות המקום היה מיושב כבר מהתקופה הרומית המאוחרת. סמוך לכניסה לעיירה נמצאת "ח'רבת בית נושיף". במקום שרידי קידות ואבני בניין עתיקות ששולבו בגדרות אבן ובמדרגות חקלאיות מאוחרות. ממצא החרסים באתר הוא מן התקופה הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה.מצידה הדרומי של העיירה שוכן אתר עתיק נוסף, "חירבת שיבלי" מהתקופה ההלניסטית[2].

התקופה העותמאנית

עריכה

בית לקיא הייתה מיושבת במאה ה-16. בשנת 1552 הוקדשו הכנסות המיסים של הכפר למוסד העימארה אל-עאמרה, מוסד הצדקה הגדול שהקימה הורם סולטאן, אשתו של סולימאן הראשון בירושלים בתקופה העות'מאנית. מבחינה מנהלית, הכפר השתייך לנפת ירושלים.[3] לבית לקיא השתייכו "מזרעת בית נושף [...] ומזרעת רכוביס הכלולות בגבולותיו." [4] ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי המקום שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים.[5]

לפי ויקטור גרן, גרו המקום 347 תושבים בשנת 1870[6].

בתקופת המנדט הבריטי

עריכה

במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, בבית ליקיא הייתה אוכלוסייה של 739 נפש, כולם מוסלמים[7].

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בבית ליקיא 209 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 858 תושבים, כולם מוסלמים[8]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל הוערכה אוכלוסיית בית ליקיא כ-1,096 תושבים.

פעולת בית ליקיא - מבצע בנימין ב'

עריכה

בשנת 1954 הייתה העיירה יעד לפעולת תגמול שכונתה אז "פעולת בית ליקיא" או "מבצע בנימין ב'" בתכנונו של אריאל שרון, מטרת המבצע הייתה לכידת שבויים מקרב חיילי הצבא הירדני כדי להשיג קלפי מיקוח לשחרורו של הלוחם בנימין ג'יבלי[9].

לאחר 1967

עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עברה העיירה משליטה ירדנית לישראלית. בשנת 1975 הציע שר השיכון אברהם עופר להקים התנחלות על פסגת הר "ג'בל אל מוקאטם" שצמוד לעיירה מדרום מזרח, זאת כחלק מתוכנית ל"עיבוי ירושלים" והקמת 13 יישובים חדשים סביב לעיר. ההתנחלות לבסוף לא הוקמה, מאחר שרוב הקרקעות באזור היו בבעלות פרטית של תושבי העיירה והיו רשומות בטאבו[10].

בשנות ה-90, לצורך סלילת כביש 443 הופקעה רצועה ברוחב של 150 מטר ואורך של 10 קילומטרים, שחלקה עובר באדמות העיירה[11]. בעקבות הסכמי אוסלו 1,080 דונם מאדמות העיירה, מתוך 16 אלף דונם, הוגדרו כשטח A ושטח B, שאר האדמות מוגדות כשטח C[12].

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. תושבי העיירה עתרו לבג"ץ נגד תוואי הגדר שמנתק אותם מכביש 443[13]. בעת פעולות המחאה נגד הגדר נהרגו נערים מקומיים מאש חיילי צה"ל: במאי 2005 נהרגו שני ילדים ג'מאל ועודאי עאסי[14]. חודש וחצי לאחר מכן ירה מאבטח של הגדר למוות בבן דודם של הנערים, נימר עאסי שהיה אז בן 17[15].

גאוגרפיה

עריכה

בית ליקיא שוכנת למרגלות "ג'בל אל מוקאטם", הר שגובהו 557 מטר מעל פני הים ומתנשא כ-200 מטרים מעל סביבתו. שכבות סלעי המשקע באזור זה נוטות מעל 40 מעלות כחלק מ"קמר רמאללה". הקרקע באזור היא מסוג טרה רוסה, קרקע חרסיתית חומה-אדומה המתהווה מבלייה של סלע גיר קשה ומתאימה לגידולי זיתים וגפנים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בית ליקיא בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ כל מקום ואתר : מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל
  3. ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 19-16
  4. ^ רועי מרום, כתבי הֶ קדש מהתקופה הממלוכית־עות'מאנית כמקור למחקר גאוגרפי־היסטורי: וקפית ח'אצכי סולטאן (1552 לסה"נ), אופקים לגאוגרפיה 103-104, 2023, עמ' 7
  5. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
  6. ^ Guérin, 1875, pp. 105, 106
  7. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
  8. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 47
  9. ^ פעולת בית ליקיא - מבצע בנימין ב' ; 02/09/1954, אתר הצנחנים בעשור הראשון
  10. ^ דני רובינשטיין, תכנית להקים, דבר, 23 בספטמבר 1975
  11. ^ אסתר זנדברג, מריחת צבע סמיך, באתר הארץ, 10 במרץ 2001
  12. ^ עמירה הס, התרגיל המסריח, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2007
  13. ^ יובל יועז, בג"ץ הורה להקפיא את העבודות לבניית גדר ההפרדה בקטעים נרחבים בין ירושלים למכבים, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
  14. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, הפלסטינים: צה"ל הרג שני נערים ליד רמאללה, באתר ynet, 5 במאי 2005
    אפרת וייס, הפצ"ר: לחקור הרג הילדים הפלסטינים בבית ליקיא, באתר ynet, 9 במאי 2005
  15. ^ עלי ואקד ואפרת וייס, חשד: מאבטח של הגדר ירה למוות בנער פלסטיני, באתר ynet, 8 ביולי 2005