בית מעצר מג"ן-ניצן

כלא ניצן
(הופנה מהדף בית מעצר ניצן)

בית מעצר מג"ן-ניצן הוא מתקן כליאה לאסירים ברמת ביטחון מרבית של שירות בתי הסוהר הנמצא ברמלה. בית המעצר ניצן נמצא בתוך מתחם בתי הסוהר ברמלה, בו נמצאים גם בית סוהר איילון ובית הסוהר נווה תרצה. הכלא יכול לקלוט עד 600 אסירים עצורים ושפוטים.

בית מעצר מג"ן-ניצן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית סוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת PO Box 178, Ramla., ת.ד 178, רמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1978
תאריך פתיחה רשמי 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°56′05″N 34°52′53″E / 31.934768789328°N 34.881305212015°E / 31.934768789328; 34.881305212015
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה

בית המעצר פועל כשילוב של שירות בתי הסוהר ומשרד הבריאות ובתוכו מרוכזת פעילות השב"ס לטיפול בבריאות הנפש והפעילות האמבולטורית של השירות הפסיכיאטרי בשב"ס הנותן מענה טיפולי ליתר מתקני הכליאה ברחבי הארץ. כחלק מפעילות זו, פועל במקום בית חולים לחולי נפש. חברי הצוות הרפואי הם עובדי משרד הבריאות המסונפים למרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש מרחבים.[1]

חלק ממתחם מג"ן השייך לבית המעצר הוקם "מרכז רפואי שב"ס" (מר"ש), המכיל בתוכו אסירים חולים כרוניים ונכים, מכלל מתקני שב"ס המגעים למתחם זה לרצות את עונשם, בכללי אגפי המתחם נמצאים חובשים סוהרים לצד אנשי רפואה המשרתים במתקן.

בכלא מג"ן-ניצן פועל גם מרכז לאבחון ומיון עצורים שנשפטו ליתר בתי הסוהר בישראל. תהליך המיון מבוסס על אבחון מקצועי ועל רקע האסיר כגון משך המאסר, סוג העבירה ורקע משפחתי ועברייני קודם.

היסטוריה

עריכה

בעת פתיחת בית המעצר בשנת 1978, נקרא תחילה "בית מעצר רמלה", ושמו הוחלף בשנת 1981 לבית מעצר "ניצן" על שם מפקדו סגן גונדר רוני ניצן שנרצח. בתאריך 13 בדצמבר 1981 רצח הרצל אביטן את ניצן, כאשר היה אז אסיר נמלט, וכן בסיוע חבריו, שאף סייעו לו להימלט מבית הסוהר שמעיה אנג'ל ויעקב שמש, יחד רצחו השלושה את רוני ניצן, וירו בו 22 כדורי עוזי ממרחק של שני מטרים בלבד, לאחר הרצחו נקרא בית המעצר על שמו "בית מעצר ניצן". ניצן החל את דרכו כקצין חינוך בכלא רמלה, מונה להיות מפקדו הראשון של בית המעצר רמלה הסמוך. בתקופת כהונתו, הנהיג משמעת קשה שכללה חיפוש בתאים לאיתור סמים, ענישה קולקטיבית וכליאה בבידוד בצינוק.[2]

מאפיינים

עריכה

בבית המעצר, נמצאת אוכלוסיית אסירים ייחודית ובה אסירים טעוני הגנה, אסירי עבודה ואסירים התומכים באסירים חלשים.

בית המעצר מורכב משלושה מבנים, שבדצמבר 2007 אוחדו למתקן אחד שנקרא "בית מעצר מג"ן-ניצן":

  • מג"ן (מרכז גוף נפש), שנפתח בשנת 2001 ומכיל שתי מחלקות לבריאות הנפש, פתוחה וסגורה בנות 35 מיטות כל אחת, שמנוהלות בשיתוף עם משרד הבריאות, ושני אגפים לאסירים טעוני פיקוח.[3]
  • מר"ש - מרכז רפואי שב"ס, שנפתח בשנת 1990 ובו ניתן טיפול רפואי מקצועי לאסירים הכלואים. המרכז הרפואי היה בתחילה אגף בכלא רמלה הסמוך (שהפך לימים לבית הסוהר איילון). במרכז ניתן טיפול לחולים במצב סיעודי וקיים בו מכון דיאליזה, צילום רנטגן, טיפול יחיד בארץ לאסירים חולי מחלת השחפת. בנוסף, במקום ניתנים שירותי פיזיותרפיה ומעבדה לגלוי נוכחות סמים.

טיפול נפשי

עריכה

במרכז פועל אגף "מרחבים" לעצורים עם הפרעות נפשיות ונטיות אובדניות. תקופת המאסר כרוכה בהגבלת חופש התנועה, באי ודאות והגבלות רבות שעשויות להוביל למשברים נפשיים והמרכז תומך בפעילות חינוכית-שיקומית נרחבת כגון הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, כישורי חיים ותקשורת בינאישית, טיפול באלימות ועוד.

במרכז, מרוכזת הפעילות האמבולטורית של השירות הפסיכיאטרי בשב"ס וממנו ניתן מענה טיפול למתקני הכליאה ברחבי הארץ.[4][1]

ביקורת על תנאי המעצר

עריכה

בביקורות תקופתיות שערכה מחלקת הסניגוריה הציבורית במשרד המשפטים[1] הועלו תלונות מצד הכלואים על טיפול רפואי חלקי ולא מספק שניתן בזמינות נמוכה מידי. מהביקורת עלה כי הטיפול החסר נובע מהיעדר נהלים שיסדירו את ממשק העבודה בין הסוהרים עובדי שירות בתי הסוהר לבין הצוות הרפואי, הפועל תחת משרד הבריאות. עוד נמצא, כי הטיפול מבוצע ללא גישה לנתוני החולים במאגרי קופות החולים וכי כל התיעוד הרפואי נערך באופן ידני כך שהמידע אינו זמין בעת הצורך.

מלבד הטיפול הרפואי הלקוי, נמצא כי בבית המעצר נעדר מקום ייעודי לאשפוז כלואות בשל מספרן הנמוך (אסירות בודדות בשנה). בשל הוראות שירות בתי הסוהר הקובעות הפרדה מוחלטת בין כלואים לכלואות (הנמצאות לרוב בבית הסוהר נווה תרצה), נמנעות מהכלואות, השתתפות בפעילויות ציבוריות, גישה לשטחים הציבוריים (חצר הכלא, אולם הייצור) ולכן הן מופנות לאשפוז במחלקת נשים בבית החולים באר יעקב.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בשנת 2016, יוני 2017
  2. ^ על פי עדותו של סמי אלקיים שהיה אסיר בכלא בתקופה זו, באתר "פוסטה", פורסם ב-21 באוגוסט 2014
  3. ^ שב"ס מב"ן, אתר שירות בתי הסוהר
  4. ^ שב"ס מב"ן, אתר שירות בתי הסוהר