בית משה מיכאל בז'רנו
בית משה מיכאל ב׳זרנו הוא וילת מגורים ברחוב מקדונלד 14 בשכונת תל בנימין ברמת גן, המשמש כמעונו של שגריר שווייץ בישראל. הבית הוכרז כמבנה לשימור על ידי עיריית רמת גן והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[1]
 | |
| סמל שווייץ מעטר את הכניסה לבית בז'רנו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | וילת מגורים |
| שימוש | בית שגריר שווייץ בישראל |
| כתובת | רחוב מקדונלד 14, שכונת תל בנימין |
| מיקום | רמת גן |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים |
 שווייץ |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1947 |
| אדריכל | דב כרמי |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבינלאומי  |
| מידות | |
| שטח |
400 מ"ר |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 32°05′05″N 34°48′31″E / 32.084722222222°N 34.808611111111°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית משה מיכאל בז'רנו  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
תיאור הבית עריכה
הבית הוא וילה דו קומתית המשתרעת על שטח בנוי של 400 מ״ר ששוכן במגרש בגודל 1.4 דונם שבו מדרון משופע מסלע כורכר. הבית, שתוכנן על ידי האדריכל דב כרמי, עוצב בסגנון הבין לאומי מינימליסטי, אחד מהמאפיינים המוכרים ביותר שלו זו דלת החזית השקועה בקיר העמוק ומסתיימת בחלקה העליון בקשת.[2]
היסטוריה עריכה
עם הקמת שכונת תל בנימין, הקצה מקים השכונה יצחק לייב גולדברג, שהיה הבעלים של פרדס גדול סמוך, מגרשים בשכונה ליזמים שהקימו את מפעל "עסיס", מסחטת מיצים שהעסיקה עובדים יהודים בלבד. מהיזמים קנו את המפעל והמגרשים אנשי העסקים משה מיכאל בז'רנו ואחיו, שמעון בז'רנו, שבחרו לעבור ולהתגורר בשכונה. הבית הוקם בשנות ה-40 עבור בני הזוג מלי ומשה בז׳רנו, שהיו מהמשפחות החזקות במשק בארץ ישראל באותה תקופה עם מספר נכסים בבעלותיהם, כגון מפעל "עסיס" וחברת "סיגריות אחים בז'רנו".[2]
הזוג הזמין את האדריכל דב כרמי לעצב את הבית. בניית הבית הסתיימה ב-1947, אז עברה להתגורר בו משפחת בז׳רנו. המשפחה התגוררה בו שנה בלבד, עד קום המדינה, אז מונה בז׳רנו לנספח המסחרי במוסקבה. הבית נמסר לשימוש של משה שרת, מי שהיה לשר החוץ הראשון של המדינה, והתגורר בו עד שעבר לבית כהן-שרת הסמוך שנרכש עבורו על ידי המדינה ב-1949. משפחת בז'רנו שבה לגור בבית אחרי שחזרה מרוסיה.[2]
ב-1960 שכרה לראשונה שגרירות שווייץ את הבית עבור מגורי השגריר. ב-1974 ביקשה השגרירות לערוך שיפוץ בבית מסיבות ביטחוניות והטילה את התשלום על בעלי הבית, שהעדיפו למכור לשגרירות את הבית במקום. מאז הבית משמש כמעון שגריר שווייץ.[2]
בבית הותקנו מזגנים שהיו בין המזגנים הראשונים שהותקנו במדינה.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- מיכל שאול, ארבעה בתים וגעגוע: בתי השגרירים(הקישור אינו פעיל), מאקו, 28 בספטמבר 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ תמר טוכלר וננה שנקר, כשנדל"ן פוגש פיסת היסטוריה, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- ^ 1 2 3 4 5 מיכאל יעקובסון, נוח ואלגנטי כמו שעון שווייצרי: ביקור במעון השגריר ברמת גן, באתר Xnet, 21 באוקטובר 2017