בית ספר מאנס למוזיקה

בית ספר מאנס למוזיקה
Mannes School of Music
קונסרבטוריון
תקופת הפעילות	1916–הווה (כ־108 שנים)
תלמידים
	1,450
מיקום
מדינה	ארצות הברית
קואורדינטות	40°47′12″N 73°58′28″W / 40.7866°N 73.9745°W
	www.newschool.edu/mannes/
	(למפת ניו יורק רגילה) מנהטן הברונקס ברוקלין קווינס סטטן; איילנד; ניו ג'רזי בית ספר מאנס למוזיקה

בית ספר מָאנֵס למוזיקה (באנגלית: Mannes School of Music) הוא קונסרבטוריון למוזיקה בניו יורק. בסתיו 2015 עבר הקונסרבטוריון ממיקומו הקודם באפר וסט סייד במנהטן אל הקמפוס של שאר מוסדות רשת ניו סקול בארנולד הול ברחוב ה-13.^[1]

שליחות עריכה

כפי שכתוב באתר בית הספר: "בית ספר מאנס למוזיקה מוקדש לקידום תפקידה היצירתי של המוזיקה בכל המובנים של חברה הולכת ומשתנה במהירות. מאנס מבקש לפתח אמנים, המתקדרים עם העולם הסובב אותם במוזיקה ובאמצעותה, בצורות מסורתיות, חדשות ומתהוות."^[2]

היסטוריה עריכה

הקונסרבטוריון, שנקרא במקור בית הספר למוזיקה דייוויד מאנס, נוסד בשנת 1916 על ידי דייוויד מאנס, קונצרטמייסטר של התזמורת הסימפונית של ניו יורק, ואשתו קלרה דאמרוש, אחותם של וולטר דאמרוש, מנצח התזמורת ושל פרנק דאמרוש. משפחות מאנס ודאמרוש היו אולי המשפחות החשובות ביותר בחוגי המוזיקה של אותם ימים, ודייוויד מאנס התגלה כאחד מראשוני הכנרים הסולנים ילידי אמריקה, שהגיעו למעמד משמעותי. דייוויד מאנס היה מנהל בית הספר הקהילתי למוזיקה ברחוב השלישי ומייסד בית הספר הקהילתי למוזיקה לאפרו-אמריקאים, כל אלה לפני ייסוד בית הספר מאנס. מאז 1938 נודע המוסד בשם בית ספר מאנס למוזיקה, כהכרה בהיקף הקורסים, שהרחיב את בית הספר הרבה מעבר זה של בית ספר קהילתי למוזיקה וכלל תעודת אמן לאחר שלוש שנות לימוד.

לאחר מותה של קלרה בשנת 1948, נעשה בנם לאופולד מאנס לנשיא, ותרם לבית הספר מן ההון שעשה כשותף להמצאת סרט הצילום בצבע. בשנת 1953 החל בית הספר להציע תואר ראשון למדעים ושינה את שמו למאנס קולג' למוזיקה. ב-1960 התמזג הקולג' עם בית הספר למוזיקה בצ'אטאם סקוור. ב-1984 עבר למעון מרווח יותר ברח' 85 מערב במנהטן וב-1989 הצטרף מאנס לרשת ה"ניו סקול", שחמשת בתי הספר שלה כללו את בית ספר "פארסונס" לעיצוב, קולג' יוג'ין לאנג ובית הספר לדרמה. ב-2005 שינתה הנהלת הרשת את השם ל"מאנס קולג': בית הספר החדש למוזיקה". ב-2015, שינתה האוניברסיטה את שם המוסד ל"בית ספר מאנס למוזיקה" והוא עבר לארנולד הול בווסט וילג'. עכשיו הוא חלק מן המכללה לאמנויות הבמה של רשת "ניו סקול", הכוללת גם את בית הספר לדרמה ואת בית הספר לג'אז ומוזיקה עכשווית. המכללה לאמנויות הבמה, יחד עם המכינה למאנס, כולל 1,450 סטודנטים. הסטודנטים בכל אחד משלושת בתי הספר של המכללה לאמנויות הבמה יכולים ללמוד בכל אחד משלושת בתי הספר (דרמה, ג'אז, מאנס), בלי קשר לבית הספר שהם רשומים בו, מה שמאפשר להם להרחיב את טווח הלימודים בהכוונה עצמית.

תוכניות עריכה

הקונסרבטוריון בנוי משתי מחלקות אקדמיות:

מכללה - הפלג האקדמי של בית הספר, המעניק תואר ראשון ושני ודיפלומות.
מכינה - מספקת לימודים קדם-מכללתיים לילדים ונוער.

תוכנית המוזיקה מהווה את המסד ללימודי המוזיקה האקדמיים בשתי המחלקות של מאנס, הכולל את כל טווח ההכשרה מכיתות היסוד עד לכיתות המתקדמות בתאוריית המוזיקה, כישורי שמע ואנליזה.

תאוריית המוזיקה נלמדה במאנס מאז פתיחתו, ולצורך זה שכר דייוויד מאנס דמויות ידועות-שם כמו ארנסט בלוך ורוזריו סקאלרו להורות תאוריה והלחנה. ב-1931 התקבל לעבודה האנס וייס, מתלמידיו הבולטים של היינריך שנקר. במהלך תשע השנים הבאות, קידם וייס לא רק את לימודי האנליזה השנקרית אלא גם את מיזוגה אל תוך חיי המוזיקה של בית הספר, לרבות ביצוע והלחנה. בשל קשריו עם בית הספר, התפרסם החיבור של שנקר, "חמש אנאליזות מוזיקה גרפיות" (Fünf Urlinie-Tafeln) בשנת 1932 במשותף על ידי המו"ל הקבוע שלו, הוצאת יוניברסל ובית ספר מאנס.^[3]

ב-1940 הלך וייס לעולמו באופן בלתי צפוי ופליקס זלצר החליף אותו. זלצר, גם הוא תלמיד של שנקר, המשיך את פועלו של וייס בכך שארגן מחדש את תוכנית התאוריה אל תוך טכניקות המוזיקה של המחלקה. הרעיון שביסוד פעולה זו היה ועודנו למזג כישורי מזיקה, תאוריה וביצוע, בהתבסס על תפיסת שנקר את תפקיד התאוריה במוזיקה טונאלית. הסטודנט הראשון במעלה של זלצר, קארל שכטר, המשיך וחיזק את המחלקה, כמו גם תלמידיו אחריו.

כיום תוכנית מאנס מתפתחת ומתרחבת במהירות הן בלימודי הביצוע והן בלמודי התאוריה. מאנס תיקן וחידש את תוכנית הלימודים כדי שתכלול מיזוג של שיעורי טכנולוגיה מוזיקלית, הרכבי אלתור, כישורי הוראה, עיתונאות אמנויות, הלחנת מוזיקה לסרטים, יזמות יוצרת^[4] ועוד, כל אלה כרוכים במחויבות חדשה למוזיקה עכשווית, הרבה מעבר לגישה מבוססת הטונאליות של שנקר. מאנס של היום כולל מספר גדל והולך של תוכניות בשיתוף עם הקונסרבטוריון הנלווה, "בית הספר לג'אז" של רשת ניו סקול.^[5]