בית צור

בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים[1] וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.

בית צור
שרידי האתר בשנות ה-20 של המאה ה-20
שרידי האתר בשנות ה-20 של המאה ה-20
שמות נוספים ח'ירבת טובייקה
מידות
שטח 200 דונם
גובה מעל פני הים 990 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות תקופת הברונזה הקדומה
ברונזה בייניימית
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
ננטש התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
סוג תל
אתר ארכאולוגי
חפירות 1931-1957
ארכאולוגים ויליאם פוקסוול אולברייט
בית הספר האמריקאי לחקר המזרח
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מצפון לחלחול
קואורדינטות 31°35′00″N 35°06′00″E / 31.58333°N 35.1°E / 31.58333; 35.1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זיהויעריכה

היישוב חלש על הדרך הדרומית לירושלים וכן על הדרכים שהובילו מערבה אל השפלה. שיאו בתקופת מרד המקבים, עת היה מעוז חשוב של המתיוונים, עיר בצורה בעלת מצודה בליבה. אף על פי ששם המקום נשתמר ב"ברג' א-צור", לא נמצאו בחפירות אתר זה אלא שרידים ביזנטים וערביים. בית צור העתיקה מזוהה, אם כן, עם ח'רבת א-טביקה הסמוכה.[2] היישוב היהודי המודרני כרמי צור שהוקם בסמוך נקרא על שם היישוב הקדום.

החפירות והסקר בבית צור (ח' א-טביקה)עריכה

כאמור, בית צור זוהתה עם א-טביקה, תל הנמצא בפאתו הצפון-מערבית של כפר חלחול. החפירות הראשונות באתר בית צור התנהלו בשנת 1931 מטעם הסמינר התאולוגי הפרסביטריאני בשיקגו ובית הספר האמריקאי לחקר המזרח. בראש המשלחת עמד א.ר. סלרס ויועצו לענייני ארכאולוגיה היה ויליאם פוקסוול אולברייט. עונת החפירות השנייה של אותו המכון, שוב בראשותו של סלרס, התקיימה רק ב-1957.[2]

כמו כן האתר גם נסקר במהלך סקר הר יהודה[3]

בית צור במקרא ובספרי החשמונאיםעריכה

ברשימות היחש מתייחשת בית צור על מעון 'אבי בית-צור'[4], ממשפחות כלב וחברון. חלק מסוים ואולי אף משמעותי ממשפחות יהודה שנמנו ברשימות היחש הן בעלות שורשים קדומים בהיסטוריה של יהודה, ויש בכך חיזוק מסוים להנחה כי חלק חשוב ברשימות עשוי להיות קדום יחסית. אולם ברור כי לפחות חלקים ברשימות מיצגים שלבים מאוחרים ואף מאוחרים ביותר בהיסטוריה של יהודה.[5]

בית-צור היא הרביעית ברשימת הערים למצור,[6] שהמקרא מייחס לרחבעם. מרבית חוקרי המקרא דוחים את ייחוס הרשימה לימי רחבעם מסיבות שונות, וביניהן שאין זה סביר כי אילון וגת נכללו בממלכתו[7]. על רקע הקשיים שבכל תיארוך סביר, ייתכן שאין רקע היסטורי ריאלי לרשימה כנתינתה בידינו, אם כי גם לכך אין סימוכין שניתן היה לצפות להם (כגון השענות טקסטואלית על אחת מהרשימות המקראיות הרבות, כפי שקיימת ברשימת ערי הלויים למשל). אם הרשימה כן היסטורית, נראה שזמנה הוא בין ימי חזקיהו לימי צדקיהו, וגם הממצא הארכאולוגי בהר יהודה תומך בכך. נראה כי תיארוך לימיו של צדקיהו תואם יותר לרשימה ולהיקפה, ומציג פחות בעיות מאשר תיארוך לימי חזקיהו, אך אין זו מסקנה מוחלטת[7]

בית צור מופיעה ברשימת ערי יהודה שבספר יהושע, פרק ט"ו, שם היא נזכרת בקבוצת הערים ה-8 ביהודה,[8] בהר. אין מחלוקת בין החוקרים כי רשימה זו שייכת למחצית השנייה של ימי ממלכת יהודה, בערך מימי יאשיהו או צדקיהו, וזאת בשל היקפה ואופיה[9]. הממצא הארכאולוגי מוכיח זאת בבירור שכן רבות מהערים ברשימה התקיימו אך ורק בתקופה זו.[10] הנחה מקובלת היא כי זוהי רשימה של "מחוזות יהודה" של הממלכה, כפי שסברו תחילה אך יש על כך עוררין.[9]

"חצי פלך בית-צור" נזכר ברשימת בוני החומה בימי נחמיה ככתוב בספר נחמיה, פרק ג', פסוק ט"ז.

בתקופת החשמונאים נזכרת בית-צור כמבצר הגבול הדרומי החשוב בין יהודה לאדום (חשמ"א ד 60,29; ו 50-49,7; ט 52; י 14; יא 66-65; יד 33,7; חשמ"ב יא 5; יג 19–22). העיר עוברת תכופות מיד ליד ולא ברור אם בראשית התקופה היא אדומית או יהודית.

בית צור בתקופות הברונזה והברזלעריכה

תקופת הברונזהעריכה

מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו בחפירות מעט חרסים, ואין לנו שום מושג על אופי היישוב ואם התקיים בכלל, או שרק היה מוקד לפעילות פסטורלית של רועים נוודים. עקב דלות הממצא וטיב הפרסום קשה לקבוע בוודאות לאיזה שלבים בתקופת הברונזה הקדומה שייכת פעילות זו, אולם תיאור החרסים והממצא הולם בעיקרו את אופי תקופת הברונזה הקדומה 1 באזור. סימוכין לכך גם בכלי בודד מתקופת הברונזה הקדומה 1, שנמצא בתחתית ממגורה מתקופת הברזל 2, בשטח II שבמזרח האתר, ופורסם בדו"ח החפירה משנת 1968.

בתקופת הברונזה התיכונה 2ב התקיים כאן יישוב, כנראה מבוצר, בשטח של 8–15 דונם. החופרים העריכו שהיישוב חרבה בסוף התקופה, כאשר המצרים חזרו וכבשו את ארץ ישראל במאה ה-16 לפנה"ס.[2]

תקופת הברזלעריכה

בתקופת הברזל 1, במאה ה-11 לפנה"ס, נושב המקום מחדש, אולם מסיבה לא ברורה נפסק היישוב פעם נוספת סמוך לשנת 1000 לפנה"ס. זה הדרומי בשרשרת יישובים שנוסדו בתקופת הברזל 1 ולא נתקימו בשלב הבא (לצד אתרי אום-טלעה, רוג'ם סבית ואתר גילה).

בתקופת הברזל 2א-ב לא נתקיים כאן כל יישוב.

בשלב הקראמי 2ג של תקופת הברזל יושב המקום מחדש, אולי משיקולים אסטרטגיים, והמשיך קיומו בהיקף דומה בשלב 2ד.

השאלה אם היישוב נוסד לפני או אחרי מסע סנחריב אינה ניתנת להכרעה חד-משמעית. בממצא אין רמז לחורבן במסע זה, וגם לא לחורבן בסוף תקופת הברזל. כיוון שמדובר בחפירה רבת היקף יש משקל גם לעדות הקראמית מן השתיקה, ולמיעוט חרסי תקופת הברזל 2ג. נתונים אלו זה עשויים לרמז לייסודה של בית-צור מאוחר בשלב הקראמי 2ג של תקופת הברזל, אולי לאחר מסע סנחריב. עם זאת בחפירות נתגלו 11 ידיות טבועות חותם "למלך" בעלות סמל שתי הכנפיים; טביעות כאלה מיוחסות בוודאות לימי חזקיהו, לשנים 701–705 לפסה"נ; אולם קנקנים אלו יכלו להיות בשימוש גם לאחר מסע סנחריב בשנת 701 לפסה"נ. כן התגלו 5 ידיות ועליהן טביעת רוזטה,[2] שייתכן כי יש לתארכן לתקופת הברזל 2ד.

בית צור היא אתר מפתח לתארוך רשימת הערים למצור, אולם בשל אי הוודאות בממצא אין בה כדי להכריע אם הרשימה משקפת את תקופת הברזל 2ג או 2ד. אשר לרשימות היחש, בהן כאמור מתייחשת בית צור על מעון 'אבי בית-צור'[4], הרי אף על פי שבית צור התקיימה בתקופת הברזל 1, מעון טרם התקיימה אז; לפיכך יש להניח כי הייחוש קשור ליישובה מחדש של בית צור בתקופת הברזל 2ג-ד: לכך השלכות על הבנת רשימות היחש בכלל.

בית צור בתקופה הפרסית וההלניסטיתעריכה

התקופה הפרסיתעריכה

בתקופה הפרסית הייתה בית צור עיר פלך.[11] הארכאולוג רוני רייך הציע לזהות בתוך תוכנית הקירות שנחשפו באתר על ידי המשלחת האמריקאית את תוכניתו של בית שרד מן התקופה הפרסית הדומה לזה שנחשף בתל לכיש.[12]

התקופה ההלניסטיתעריכה

בית צור מוזכרת במקורות אודות המאבק בין בית תלמי ובית סלאוקוס על השליטה על ארץ ישראל בראשית התקופה ההלניסטית.[2]

בזמן שלטונו של אנטיוכוס הרביעי הייתה בית צור עיר שלווה ומשגשגת. בשנת 165 לפנה"ס הכה יהודה המקבי את שר הצבא הסלאוקי ליסיאס בסמוך לעיר בקרב בית צור,[13] ובין השנים 165 – 163 ביצר אותה מחדש,[14] תוך שהוא משפץ את חומותיה העתיקות. בשנת 163 לפנה"ס חזר ליסיאס למקום והכניע את יהודה המקבי בקרב בית זכריה. לאחר מצור ממושך נפלה לידיו גם העיר.[15] בשנת 161 לפנה"ס שר הצבא בקכידס הוסיף אף הוא לביצוריה של בית צור[16] והעיר הייתה למעוזם של המתיוונים[17] ואכלסה בקרבה אף חיל מצב סלאוקי. רק בין השנים 143 – 145 הצליח שמעון התרסי להכניעה.[18] עם הסרת האיום האדומי על דרומה של הארץ בימי יוחנן הורקנוס,[19] ירדה חשיבותה של בית צור כמצודת גבול. היא נותרה עיר משגשגת בין השנים 140–100 לפנה"ס, אולם אחר כך ניטשה ולא נושבה עוד.[2]

לקריאה נוספתעריכה

  • משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89.
  • אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית צור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר מקבים ב, י"א 5
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 פרנק ר"וו, 1992. בית צור. בתוך: שטרן א. (עורך) האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרטא. ירושלים
  3. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 27
  4. ^ 1 2 ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק מ"ה
  5. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 60-65
  6. ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוקים ו'-ז'
  7. ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 70-73
  8. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ח.
  9. ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 1: 74-92
  10. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 91
  11. ^ נחמיה ג' 16
  12. ^ 24א. רוני רייך, 'מצודה II' בבית צור – מבנה שרד מן התקופה הפרסית? ארץ-ישראל כ"ג (ספר א' בירן)(תשנ"ב), עמ' 247-252.
  13. ^ ספר מקבים א, ד 29
  14. ^ ספר מקבים א, ד 61
  15. ^ ספר מקבים א, ו 49
  16. ^ ספר מקבים א, ט 52
  17. ^ ספר מקבים א, י 14
  18. ^ ספר מקבים א, י"א 66
  19. ^ רפפורט א. 2004. ספר מקבים א'. יד יצחק בן-צבי, ירושלים