פתיחת התפריט הראשי

בית קרנובסקייידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו. הספר המתאר את חייהם של משפחת קרנובסקי במהלך שלושה דורות, זכה להצלחה בקרב קוראי היידיש ונחשב לאחת הסאגות המשפחתיות החשובות שנכתבו על העולם היהודי במאה ה-20.

בית קרנובסקי
די משפחה קארנאווסקי
בית קרנובסקי.jpg
מידע כללי
מאת ישראל יהושע זינגר
שפת המקור יידיש
סוגה סאגה משפחתית
הוצאה
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 1946
תרגום לעברית ראו תרגומי הספר לעברית
מספר עמודים 376
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001907866, 001092998

תוכן עניינים

דמויות ראשיותעריכה

  • דוד קרנובסקי - אב המשפחה. יהודי פולני שהלך על פי הזרם של משה מנדלסון. בן של בעלי מקצוע ושל משפחה שידועה בעקשנותם. עבר לברלין והצליח בעסקי העצים.
  • גיאורג קרנובסקי – הבן של דוד. למד פילוסופיה ואחר כך רפואה בה עלה והצליח. התחתן עם תרזה, אחות במקצועה, שהייתה גויה. בילדותו נהג להתעמר בהוריו בשל חילוקי הדעות עמם באשר לאופן לימודו והמשך ייעודו בחייו.
  • יואכים גיאורג קרנובסקי (מכונה יגור, הלחם של שני השמות) בנו של גיאורג. בשל היותו מישלינג למחצה תואר בסיפור כבעל עיניים כחולות ופנים לבנות אך עם גבינים שחורים ושיער שחור. מצבו הנפשי היה לא יציב עד מעורער בשל התהפוכות של התקופה שגרמו לו להרגשת אי התאמה לעולם החדש. בשל ההשפלה שהוא חווה מהמורה שלו הוא עוזב את ביתו לטובת חיי הוללות והתרועעות עם חבריו האריים.

עלילהעריכה

דויד קרנובסקי, סוחר ותלמיד חכם צעיר, עוזב בכעס את מלניץ, עיירה יהודית בפולין, שהיא קנאית וחשוכה בעיניו, והולך אל ברלין המעטירה, בירתה של האימפריה הגרמנית, שהיא בעיניו עיר האורה והתרבות. שם הוא שוקד על התערות כאזרח בארץ החדשה והיפטרות מכל זכר וסימן למוצאו במזרח ("יהודי בבית, גרמני בחוץ"). בנו, גיאורג, יליד גרמניה, גבר יפה-תואר, גינקולוג ומנתח נודע, נושא לו גויה לאשה.

בנו של גיאורג - יגור, שעצם הדבר שהוא מישלינג עושה שמות בנפשו בימים של השתוללות תורת הגזע ועליית הנאצים לשלטון, נעשה בן אובד. בכל דור משלושת הדורות, בגרמניה ולאחר זמן באמריקה, שהם אנוסים להגר אליה מפני הרדיפות, מתגלם בעצמה רבה צד של הגורל היהודי.

נושאים עיקרייםעריכה

דחייה עצמיתעריכה

תהליך הדחייה העצמית מתואר בספר במיוחד על גבו של הנכד – יגור. נער מעורב, מישלינג, אשר הדם היהודי הזורם בו – גורם לו לדעתו רק צרות. נער שהצד הגרמני שבו שונא את הצד היהודי שבו, בכל עוצמת השנאה ששנאו הגרמנים את היהודים. מה שלא מועיל לו בעומדו מול החברה הגרמנית, ומנהיגי ה"סדר החדש" שאותם הוא כה מעריץ.

תנועת ההשכלהעריכה

 
משה מנדלסון

דויד, אשר היגר לברלין מהמזרח בשל משיכת ליבו להשכלה ולתורתו של משה מנדלסון, מתאר בספר על שלושת חלקיו את תהליך הנפילה של תנועת ההשכלה.

בחלק הראשון מתאר דויד, שרכש בתחילת דרכו בברלין חברים משכילים וגרמניים, את גרמניה הנאורה בה יושבים בערבים ומשוחחים עם משכילים אחרים על חיי החברה, לומדים את תורתו של מנדלסון ומנחילים לדורות הבאים את עקרונות הדת בשילוב המוסר הגלובלי המובא בדוגמת לימודיי גיאורג את מסכת אבות והציטוטים החוזרים ונשנים ממנה.

בחלק השני דויד נוכח לדעת כי יותר משההשכלה מייצגת את עולם התורה החדש היא בעצם חזות שברירית המתבטאת בעזיבתו של גיאורג את הערכים היהודיים והתחתנותו עם גויה.

בחלק השלישי חוזה דויד בתהפוכות האנטישמיות והלאומנות החדשה באירופה ומבין כי אולי ההשכלה רצתה שיהודים יהיו אנשים בצאתם ויהודים בביתם אך השינויים החדשים רק מוכיחים לו כי אין מנוס מלהיות "יהודי בצאתך ואיש בביתך". את עיקרי ההשתלשלות מתאר זינגר בלייטמוטיב הפסל של מנדלסון שבתחילת שהותו של דויד בברלין נראה מכובד והדור. בתקופות קשות יותר הוא נראה כאילו הוא בוכה ופניו נוגות. עד שלבסוף נעקר הפסל על ידי הנאצים.

ההגירה לאמריקהעריכה

בספר מתוארת משפחת קרנובסקי העוזבת את גרמניה לפני נקודת האל-חזור ועוברת לאמריקה ומשתקעת בניו יורק. שם חווה המשפחה קשיים רבים הן בפן הדתי-תרבותי והן בפן הכלכלי. אמריקה, המתוארת על ידי יגור כמקום מלוכלך, מזוהם ומדכא מציגה בפני הקורא את תחושותיהם של המהגרים היהודים הרבים אליה לפני פרוץ השואה. ההגירה, אשר אליה לוו השפלה, אבטלה, אי-התאקלמות ומחסור כספי מתוארת גם בדמותו של גיאורג אשר לא מוצא תעסוקה כרופא ונאלץ להשלים עם העובדה שלא יוכל לרכוש את מקצועו המכובד לשעבר כמהגרים רבים באותה התקופה.

תרגומים לעבריתעריכה

התרגום הראשון של הספר לעברית נעשה על ידי מ' ליפסון בשנת תש"ו בהוצאת עם עובד.

בנו של המחבר, יוסף זינגר (1923), שהיה סופר, מתרגם וצייר, תרגם את "בית קרנובסקי" לאנגלית בשנת 1969 מתוך עריכה שהוגדה מהטובות ביותר, עד שהעמיד מקור לעצמו[1]. בתרגומים אלו נעזר המחדש אמציה פורת בחידושו של הספר בשנת 1987 בהוצאת עם עובד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו הקדמה לספר "בית קרנובסקי" - ספריה לעם 335