בכוונה תחילה (ספר)

בכוונה תחילה הוא ספר על אימהות ומעמדה של האישה כרעיה ואם במשפחה. הספר משתמש במספר סוגות תוך שילוב של מחקר מיקרו היסטורי עם סיפורת. הספר נכתב על ידי תמר הגר - מרצה בחוג לחינוך ולימודי מגדר במכללה האקדמית תל חי, ויצא לאור בשנת 2012. הספר מציג עמדה לפיה אינסטינקט אימהי הוא דבר נרכש, באופן סיפורי-חווייתי.

בכוונה תחילה
מידע כללי
מאת תמר הגר
שפת המקור עברית
סוגה ספר היסטוריה
הוצאה
הוצאה הוצאת דביר
תאריך הוצאה 2012
מספר עמודים 495
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003375275

רקע עריכה

המיקרו היסטוריה התפתחה בעשורים האחרונים של המאה העשרים. זוהי סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה. ניתן להשוותה להצצה דרך חור המנעול אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) אודות פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נמנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, מציעים החוקרים הסבר למציאות ולתמורות בחיי התקופה – בייחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים.

האימהות הפכה לנושא הנידון באופן אינטנסיבי גם בפרסומים בשפות זרות וגם בספרים שנכתבו בעברית. בצד סיפורים ורומנים שהוקדשו לנושא, הופיעו בעשורים אלה גם ספרי מחקר רבים. ספרה של תמר הגר מנסה לגשר על הפער שבין מחקר לסיפורת, הוא מציע מחקר היסטורי מפורט על הרג ילדים באנגליה במאה ה-19, ולצידו שזור סיפורה האישי של המחברת על חוויית האימהות שלה, ותיאור של חייה כחוקרת המנסה לשלב חי משפחה וקריירה.

על הספר עריכה

המחברת, מתארת בפרק הראשון של הספר את המניע ושאלת המחקר שהובילו, בסיכומו של דבר לכתיבת הספר.

”הפכתי לאמא לקראת גיל ארבעים. במשך הרבה שנים תהיתי אם יש בכלל אינסטינקט אימהי. לי, ככה הרגשתי, לא היה. לא נמשכתי לתינוקות או לילדים קטנים, ובטח לא לעבודה הסיזיפית, המתישה, שדרש הגידול שלהם. לא הייתי בטוחה שאגלה תחושות של אהבה ללא תנאי שיאפשרו לי לעבור את הימים בשלום, אם וכאשר ייוולדו לי ילדים”.

ובהמשך היא מוסיפה:

”החיפוש הזה הוא בשבילי. הסיפורים של אלן הרפר ולסלינה וודג' (האימהות הרוצחות שסיפוריהן מובאים בספר) מאפשרים לי לבקר את הרגעים שבהם אני רוצה להיפטר מהאימהות שלי אחרי שהיא כבר קרתה, בלי לשלם את המחירים. המחשבה הזאת על האופציה של הרצח, סילוק הילדים שכבר נולדו, מאיימת, מפחידה, מרתקת ובלתי נתפסת עבורי. אני חייבת להכיר אותה מקרוב.”

במרכז הספר עומדות דמויות של שתי נשים שחיו באנגליה בתקופה הוויקטוריאנית אלן וסלינה שרצחו את ילדיהן. החוקרת פורשת בפני הקורא את כל המידע על הרוצחות מתוך הפרוטוקולים של בית המשפט, ממכתבים ומקטעי עיתונות ומשלימה אותו על ידי תיאור של חיי היום יום שלהן ושל משפחותיהן. כדי לתת תמונה אמינה של חייהן של אלן וסלינה ביקרה החוקרת במקומות מגוריהן והיא מנסה לדמיין מה חוו ומה הרגישו ואיך קרה שרצחו את ילדיהן. בביקורת על הספר שפורסמה בעיתון הארץ כתב פרופסור אברהם בלבן: "בשילוב הזה טמון אחד ממקורות הכוח של בכוונה תחילה: חייהן של נשים אנגליות עניות באנגליה הוויקטורינית קורמים כאן עור וגידים, והקורא יכול לראות לנגד עיניו את האומללות האלה, ואת העליבות והייאוש שהובילו אותן לרצח".

דמותה של אלן הרפר עריכה

אלן הרפר, אישה צעירה, שנולדה מחוץ לנישואים (אמה נישאה מאוחר יותר וילדה שני ילדים נוספים), שגודלה על ידי סבה וסבתה מהמעמד הנמוך באנגליה הוויקטוריאנית בלנגלי מארש, כפר קטן בסומרסט. בגיל 14 בערך היא עוברת לגור בעיירת הקיט ווסטון סופר מר כדי למצוא עבודה ושם היא מתחתנת עם ג'ורג' הרפר חודש וחצי לפני שהיא אמורה ללדת את ילדו. מייד לאחר החתונה היא חוזרת הביתה, יולדת את התינוקת ו-12 שעות אחר כך היא רוצחת אותה. עשרה ימים לאחר הרצח היא מתוודה על המעשה. במשפט שנערך לה היא מזוכה מאשמת הרצח, אך נמצאת בלתי שפויה ונידונה לאשפוז בבית חולים לחולי נפש.

דמותה של סלינה וודג' עריכה

סלינה היא אם יחידנית לשני ילדים, שניצלת מחיי עוני בבית מחסה כשגבר בשם ג'יימס ווסטווד מציע לה נישואים בתנאי שתיפטר מאחד מילדיה, שהיה כנראה ילד חריג. למרות שעל פי עדויות היא אהבה את הילד מאוד ודאגה לו במסירות, היא מקבלת את התנאי של ווסטווד וזורקת את הארי בנה הקטן בן השנתיים ושבועיים לבאר. היא מתוודה לאחר שלושה ימים על המעשה, נידונה למוות ומוצאת להורג.

נועה עריכה

דמות נוספת המופיעה בספר היא נועה, דמות בדיונית של היסטוריונית שכתבה דוקטורט על היווצרות התפקיד האימהי במאות ה-18 וה-19 שהעניק לה משרה באוניברסיטה וכעת היא חוקרת אמהות שרצחו את ילדיהן באנגליה הוויקטוראנית. תפקידה של הדמות הזאת, הוא להוסיף מידע בנושא האימהות והיא מתפקדת כהרחבה של המספרת עצמה, ובאמצעותה המספרת בוחנת ומקצינה כמה צדדים בחייה הקשורים בעיקר להתמודדותן של נשים הבוחרות בקריירה מול דרישות חיי המשפחה.

ביקורת עריכה

בסיכום ביקורתו על הספר כותב פרופסור בלבן: "המחברת פונה כאן לקוראים/ות שמראש תומכים בעמדתה, ומקבלים כמובנת מאליה את ההנחה ש"החיבור המיידי, הטבעי, הברור בין אמא לילדים... הוא בעצם סיפור מומצא, שנוצר-נכתב בהדרגה במהלך סוף המאה ה-19 והמאה ה-20, על ידי פסיכולוגים שונים שפיקחו על עבודת האימהות". ההנחה הזאת מקובלת על חוקרות פמיניסטיות מרכזיות (ראו למשל את ספרה היפה של אליזבת באדינטר, שתורגם לעברית לפני למעלה משנות דור תחת הכותרת "וגם אהבה"). אבל הטענה הזאת אינה מקובלת כלל בציבור הרחב, המשכיל יותר והמשכיל פחות."

הספר עריכה

  • תמר הגר. בכוונה תחילה עורכת הספר: עלמה כהן ורדי. עריכה מדעית: אורלי לובין. הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2012

קישורים חיצוניים עריכה