בלאו-וייס

תנועת נוער יהודית בגרמניה
(הופנה מהדף בלאו וייס)

בלאוּ-וייס (גרמנית: Blau Weiss; כחול-לבן) הייתה תנועת נוער יהודית בגרמניה.

בלאו-וייס
Blau-Weiss
בני נוער בתנועת בלאו-וייס בטיול
בני נוער בתנועת בלאו-וייס בטיול
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים יוסף מרכוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1912–1929 (כ־17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

התנועה נוסדה ב-1912 בראשות ד"ר יוסף מרכוס, וייעדה עצמה לבניהם ובנותיהם של משפחות מתבוללות, שהיו מעוניינים בתנועת נוער כללית, אבל נדחו על ידי תנועות הנוער הלאומיות הגרמניות שסירבו לקבל יהודים לשורותיהן. מאחר שכך, הערכים עליהם חינכה התנועה את חבריה היוו שילוב טיולים בטבע ושיבה לחיי פשטות טרום-תעשייתיים ברוח תנועת הנוער הלאומית הגרמנית, "ואנדרפוגל" (ציפורים נודדות), עם מורשת ותרבות יהודית כללית. בתחילה הוקמו אגודות בכמה ערים (הראשונות היו בברלין בהנהגת ולטר מוזס ובברסלאו בהנהגת יוסף מרכוס) ובשנת 1913 התמזגו אלה עם "עמותת הטיולים 1907" לתנועת "בלאו-וייס, אגודה לטיולי נוער יהודי בגרמניה" (Blau-Weiß, Bund für Jüdisches Jugendwandern in Deutschland). בשנת 1914, לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנתה התנועה 900 חברים. לאחר תום המלחמה מנתה התנועה כ-3,000 חברים[1]. בעקבות הצלחתה, הוקמה גם באוסטריה תנועה בעלת שם זהה.

רק ב-1922 אימצה התנועה פלטפורמה ציונית, ועודדה את חבריה להכשיר עצמם בעבודה חקלאית או מקצועית כהכנה לעלייה לארץ ישראל. באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 התארגנו במסגרת בלאו-וייס קבוצות נוער דתיות,[2] בהם השתתפו גם נחמה ליבוביץ וישעיהו ליבוביץ. בתנועה היו פעילים גם פרנץ קאהן ויעקב אדלשטיין. בסוף שנות ה-20 הוקמו סניפים של התנועה גם בצ'כוסלובקיה ובהונגריה, אשר נקראו "תכלת לבן".

בהתחלה הייתה פעילות התנועה משותפת לבנים ולבנות, עם ההתרחבות לקהילות שמרניות יותר, שם הייתה התנגדות לפעילות מעורבת, הוקמה תנועת בת לנשים שבראשה עמדה הדוויג גרוסמן.

בוגרי התנועה היו שותפים להקמת קיבוצים אחדים, בהם חברי קבוצת "ביברכה" שהצטרפו למקימי שריד באביב 1927[3] ובית זרע. התנועה ניסתה להקים יישוב בארץ ישראל, בשנים 1925-1926, והניסיון כשל, ולאחר מכן הפסיקה התנועה את פעילותה. היא פורקה סופית ב-1929, עוד לפני עליית היטלר לשלטון.[4]. רעיונות התנועה שימשו מודל לאורו הקימו בוגרי התנועה ארגוני נוער אחרים בגרמניה בשנות ה-20.

בערד קיימת אכסניית נוער המנציחה את שם התנועה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בלאו-וייס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תורתה של נחמה ליבוביץ' - מרלה פרנקל, באתר "טקסט"
  2. ^ לקסיקון הקיבוץ יד טבנקין, 1998, הקיבוץ הדתי, ב"אתר הקיבוצים"
  3. ^ עשר שנות משק שריד, דבר, 16 במרץ 1937
  4. ^ Youth Movements, באתר הספרייה היהודית המקוונת