בלאשיחה
בלאשיחה (ברוסית: Балашиха) היא עיר במחוז מוסקבה, רוסיה, השוכנת על נהר פחורקה 1 קילומטר (0.62 מיל) ממזרח לכביש הטבעת במוסקבה. אוכלוסייה: 507,366 (2020).[1]
| |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מחוז | מחוז מוסקבה | ||
ראש העיר | Sergey Yurov | ||
תאריך ייסוד | 1830 | ||
שטח | 97.8 קמ"ר | ||
גובה | 150 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 530,311 (2024) | ||
קואורדינטות | 55°48′N 37°57′E / 55.8°N 37.95°E | ||
אזור זמן | UTC+3 | ||
http://www.balashiha.ru | |||
| |||
העיר ידועה בזכות מערכת הנהר והנתיבים הייחודית לה. מערכת נהר פחורקה משתרעת על שטח של 40 קילומטרים (25 מיל). אגמים ובריכות קטנות רבות נוצרו באופן מלאכותי כדי לספק מים לטחנות הכותנה במאה ה-19.
אטימולוגיה
עריכהבשפות הפיניות-אוגריות פירוש המילה בלא-שיחה הוא ארץ חגיגות, ארץ צחוק וכיף. עמים פינו-אוגריים גרו באזור זה לפני הסלאבים.
היסטוריה
עריכההעיר הוקמה בשנת 1830. היא קיבלה מעמד של עיר בשנת 1939. כמה כפרים התקיימו הרבה לפני כן במיקום העיר המודרנית.
העיר ניצבת על כביש ולדימיר המפורסם, שהוביל ממוסקבה מזרחה. זו הייתה הדרך בה הוצעדו עבריינים מורשעים למחנות עבודה בכפייה בסיביר. שם הכביש שונה לכביש המהיר גורקי בעידן הסובייטי. כישלון מרד הדקבריסטים נגד הצאר ניקולאי הראשון הביא להוצאתם להורג של ראשי הקושרים ולגלותם של אצילים רבים לסיביר. לתלמידי בית ספר מתקופת ברית המועצות נאמר כי האסירים הוצעדו בשלשלאות לאורך כביש זה ואחריהם נשותיהם. למען האמת, אסירי הדקבריסטים נשלחו מסנט. פטרסבורג, אז בירת רוסיה, דרך ירוסלבל, ולא דרך מוסקבה ובלאשיחה והסיפור הומצא במסגרת חגיגות 100 שנה לאירוע בשנת 1925.
בשנים 1830—1870 פעל באזור מפעל כותנה. בסוף המאה ה-19 נבנתה תחנת רכבת.
עם צמיחתה סיפחה בלאשיחה כפרים אחרים, כולל גורנקי, אחוזה פרברית של הרוזן אנדראס רזומובסקי, ופחרה-יאקובלבסקויה, אחוזה של הנסיך גליצין, האחרון היה בשימוש במשך 250 שנה בשנים 1591 עד 1828. במקום ישנה כנסיית אבן, שנבנתה בשנים 1777 ל-1782.
סולטיקובקה, חלק מהעיר, ידועה זה מכבר באטרקציות שלה לקהילה האמנותית. יצחק לויתן, צייר הנוף המפורסם, התגורר שם בשנת 1879. לב טולסטוי היה מבקר תכוף נוסף במקום.
כמה מוסדות הוקמו בעיר לאחר מהפכת אוקטובר, כולל מוסדות המוקדשים לייצור פרווה.
בתקופה הסובייטית הפכה בלאשיחה למרכז תעשייתי מרכזי עם תעשיות בתחום המטלורגיה, תעשיית התעופה, טכנולוגיה קריוגנית, מכונות ותחומים אחרים.
העיר שלחה רבים מבניו לחזית כדי להילחם בגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה. בין אלה שלחמו ומתו היה איוון פלרוב שפיקד על אוגדת רקטות קטיושה ומוזכר בכמה אנדרטאות ומוזיאונים באזור.
יחד עם כנסיות רוסיות אורתודוקסיות רבות אחרות, הקתדרלה של אלכסנדר נבסקי נהרסה על ידי הממשלה. הקתדרלה פוצצה בשנות השישים אך נבנתה מחדש באתר המקורי שלה בשנת 2002.
בית היולדות בעיר נקבע ביולי 2003, כמרכז הלידה במחוז מוסקבה. מתקן זה משמש מאז כמתקן טיפול בלידה לאמהות ותינוקות בסיכון גבוה ומרכז חינוך לבריאות ללידה במחוז מוסקבה.
אמנם העיר לא חלק ממערכת הרכבת התחתית הנרחבת במוסקבה, אך בעיר חיים עובדי משרדים רבים הנוסעים למוסקבה מדי יום. יש לה כמה שווקים ומרכזי קמעונאות משגשגים והיא עוברת מודרניזציה מהירה. העיר גם מוקפת בחורש ובנוף כפרי.
בינואר 2015 בוטלה העיר ז'לזנודורוז'ני כאשר שטחה סופח אל העיר.
ספורט
עריכההיכל הספורט הגדול הוא בלאשיחה ארנה המשמש למשחקי הוקי קרח וכדורסל.
מספר מועדוני ספורט פועלים בעיר, כאשר מועדון ההוקי אם.וה.דה העפיל לגמר גביע גגארין של ליגת KHL בעונת 2010.
העיר מיוצגת בענף הבייסבול, כאשר קבוצת סק"א-29 הייתה אלופת ברית המועצות הראשונה וזכתה בשש אליפויות רוסיה. בנוסף, טורנדו בלאשיחה הייתה שיאנית הזכיות, כשזכתה בעשר אליפויות רוסיה.
תרבות
עריכהבעיר פועלים כמה בתי ספר למוזיקה, ביניהם בית הספר לאמנויות על שם סווירידוב. האטרקציות כוללות את בלאשיחה ארנה ומרכז רדיו מוסקבה 13.
צבא
עריכהבלאשיחה הוא האתר של בסיס גדול של הצבא הרוסי והיה סגור לזרים בתקופה הסובייטית, איסור שנותר, בתיאוריה, עד היום. זה היה המטה של הגדוד הראשון של כוחות ההגנה האווירית הסובייטית וכעת הוא מפקדה של הפיקוד המבצעי-אסטרטגי להגנת טילים וחלל. בבלאשיחה גם בסיס של המשמר הלאומי וזהו ביתה של היחידה הצבאית 35690, שהיא מתקן אימונים המשמש את שירות הביטחון הפדרלי.
אישים ידועים
עריכה- יורי ליאפקין (נולד ב-1945), שחקן הוקי קרח
- ניקולאי בסקוב, זמר טנור
- דמיטרי קלוקוב, ספורטאי הרמת משקולות
- אנדריי קוזנצוב, טניסאי
לקריאה נוספת
עריכה- "בלאשיחה בסיפורים" (Балашиха в очерках и зарисовках) - А. Галанин и др.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בלאשיחה (ברוסית) (ברוסית)
- בלאשיחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה