בלה סאנטו

פוליטיקאי הונגרי

בלה (לב) סאנטוהונגרית: Szántó Béla Lőb; בשמו המקורי שרייבר, הוֹמוֹקקוֹמַארוֹם (כפר קטן במערב הונגריה), 1 בפברואר 1881בודפשט, 1 ביוני 1951)) היה פוליטיקאי יהודי-הונגרי, קומיסר העם לענייני צבא (שר הגנה) בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, דיפלומט, ציר לענייני הגנה בווארשה של הונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה.

בלה סאנטו
Szántó Béla
Szanto-vicecomisario-guerra-hungria--outlawsdiary02tormuoft.png
לידה 1 בפברואר 1881
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביוני 1951 (בגיל 70)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schreiber Béla עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • envoy (27 בנובמבר 194827 במרץ 1951)
  • שר ההגנה של הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

סאנטו נולד במשפחה יהודית, כבנם של שאנדור שרייבר וסלינה גינסברגר. הוא התחיל ללמוד בבית הספר היסודי בכפר הולדתו הומוקקומארום, לימים למד בחטיבת הביניים לבנים בנג'קניז'ה. הוא סיים את בית הספר התיכון בחטיבה העליונה בשנת 1900 והחל לעבוד כרואה חשבון בנג'קניז'ה. הוא עבר לבודפשט בשנת 1901, שם עבד בפרקטיקה פרטית. בשנת 1904 הצטרף כחבר למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בשנת 1906 ייסד את איגוד הפקידים של הונגריה, ונבחר להיות נשיא הארגון. הוא השתתף גם בתנועה האנטי מיליטריסטית. ב־18 בפברואר 1911 נשא לאישה בבודפשט את מריה פלדבראנד (קְרַמֶר) שהייתה מורה בחטיבת ביניים, בתם של ישראל פלבראנד וז'ופיה טרייביטש.[1]

הוא היה ממנהיגי המועצה הצבאית בבודפשט במהלך המהפכה האזרחית-דמוקרטית ב -1918 שכונה מהפיכת החרציות. הוא היה חבר מייסד של מפלגת הקומוניסטים של הונגריה ה- KMP והיה מזכיר הוועד המרכזי. הוא נעצר בפברואר 1919 יחד עם כמה קומוניסטים נוספים,[2] והיה בכלא אחד מחותמי ההכרזה על מיזוג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית ה- MSZDP וה- KMP וההכרזת על הדיקטטורה של הפרולטריון.[3] בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית שימש כקומיסר העם לענייני צבא וארגן את הצבא האדום ההונגרי.

לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית, היגר תחילה לווינה, אחר כך לברלין ולבסוף לברית המועצות. שם היה מאוחר יותר חבר באיחוד הבינלאומי של האיגודים המקצועיים בקומינטרן. בשנת 1927 ביצע עבודות מפלגה בלתי חוקיות בהונגריה, ובשנים 1932 עד 1938, לאחר שובו לברית המועצות מונה למנהל הספרייה הלאומית למדע של הקומיסריאט העממי של התעשייה הכבדה. לפני ובמהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה, השתתף במוסקבה בשידורי הרדיו בשפה ההונגרית ועבד גם בלשכת העיתונות הממשלתית של ברית המועצות. הוא שב להונגריה בשנת 1946 והפך לאחד ממנהיגי תנועת הקואופרציה השיתופית. משנת 1948 עבד כציר בשגרירות הונגריה בוורשה עד שנת 1950. הוא מת מהתקף לב בגיל 70.

משפחתועריכה

אחיו ואחותו היו זולטאן סאנטו רז'ה סאנטו,[4] וגיזלה סאנטו.[5]

עבודותיו החשובותעריכה

  • תנועת הפועלים ההונגרית עד שנת 1914 (בודפשט, 1947);
  • המחקר של בלה סאנטו על הנטיות הסוציאל-דמוקרטיות באופוזיציה בהונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה (פרסום המקור של טיבור ארני,. Transp. 1962 מס '4 ).

מקורותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Bölöny József: Magyarország kormányai. Az 1987-1992 közötti időszakot feldolg. és sajtó alá rend. Hubai László. 4. bőv., jav. kiad. Bp., Akadémiai Kiadó, 1992.
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
  • Munkásmozgalomtörténeti lexikon. Szerk. vezetője Vass Henrik. Bp., Kossuth Könyvkiadó, 1972.
  • Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Zalai életrajzi kislexikon. 3. javított, bővített kiadás. Szerk. Fatér Bernadett, Horváth József, Kiss Gábor [és mások]. Zalaegerszeg, Deák Ferenc Megyei Könyvtár, 2005.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בלה סאנטו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה