בלה שומודי

מורה, עיתונאי, סופר הונגרי-יהודי

בלה שומודי (או שומוגי, בהונגרית: Somogyi Béla שמו הקודם עד 1890 שטיינר[1]; הלאשטו, 16 במאי 1868אויפשט, 17 בפברואר 1920) היה מורה, סופר, מתרגם, עיתונאי יהודי-הונגרי היה העורך של העיתון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית נפסבה (קול העם). שומודי נרצח על ידי יחידות הטרור הלבן (בהונגריה המונח שימש בתקופת אוגוסט 1919 – דצמבר 1921 את יחידות החיסול החמושות הלא צבאיות בידיעה ואפילו בפיקוד המפורש של ההנהגה הבכירה, כמו משרד ההגנה) בגין כתיבתו העיתונאית של שומודי, בה תקף יחידות ימין קיצוני אלה.

בלה שומודי
Somogyi Béla
Somogyi Béla.PNG
לידה 16 במאי 1868
הלאשטו, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 17 בפברואר 1920 (בגיל 51)
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Steiner Béla עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

שומודי נולד במערב טרנסדנוביה בכפר הונגרי קטן שמספר תושביו לא עלה על 100. הוא למד במכללה להכשרת מורים כמה קילומטרים מכפר הולדתו בצ'אקובץ שנמצאת היום בקרואטיה, על הגבול עם הונגריה (אז האימפריה האוסטרו-הונגרית). בשנת 1893 הפך למורה במערכת החינוך הממלכתית בוישאו דה סוס בטרנסילבניה, היום ברומניה, אז הונגריה באימפריה האוסטרו הונגרית. מאמריו הראשונים הופיעו בשם הבדוי שוּהוֹגוֹ בעיתון נפסבה בשנים 18951896. בשנת 1897 עבר לבודפשט. הוא הפך אז לעורך של נפסבה במשך שמונה חודשים בשנים 98–1897, אך נאלץ לעזוב את העיתון בגלל מחלוקת בתוך המפלגה. לאחר מכן קיבל עבודה שוב כמורה בבית ספר יסודי פרברי. בינתיים, קיבל הסמכה להוראה גם בבתי ספר תיכוניים ולימד בבית ספר ריאלי ולאחר מכן במסחרי. משנת 1903 היה כתב חיצוני בנפסבה ולאחר שהעיתון הפך לעיתון יומי בשנת 1905 הפך לחבר מערכת קבוע. במקביל יזם את הקמת "ארגון המורים" באיגוד מקצועי ובשנת 1906 ערך את העיתון "עידן חדש" שהיה איתון האיגוד המקצועי של המורים. הוא נבחר לנשיא התאחדות המורים ההונגרית (MTSZE) שהוקמה באותה שנה.[2] התקנון של האיגוד (MTSZE) לא אושר על ידי השר הרוזן אלברט אפוני, כתוצאה מכך שומודי הפסיק לזמן מה את הופעת עיתון האיגוד, אך בשנת 1910, לאחר שהתקנות אושרו על ידי שר החינוך באותה התקופה, העיתון שוב הופיע בעריכת זולטאן ציגאני, ושומודי היה המו"ל.[2] שומודי היה מזכיר מדיני (סגן שר) לחינוך ציבורי בממשלת מיהאי קארואי שהוקמה אחרי מהפכת החרציות והיה חבר בקואליציה האזרחית-הסוציאל-דמוקרטית. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית לא לקח חלק בשלטון (רשות מבצעת) בגלל הסתייגותו הרעיונית. הוא מתח ביקורת על הדיקטטורה של הפרולטריון כחבר "האספה הלאומית של המועצות" ברפובליקה, למעשה הפרלמנט. לאחר נפילת הרפובליקה ערך את העלונים הסוציאל-דמוקרטיים, ומספטמבר 1919 הפך לעורך האחראי של היומון נפסבה.

רציחתועריכה

בגלל מאמריו נגד הטרור הלבן, שני קצינים ביחידת אוסטנבורג לקחו אותו מהמערכת יחד עם חבר מערכת אחר, בלה בצ'ו, הם נרצחו צפונית לבודפשט וגופותיהם הושלכו לדנובה. העוצר של הונגריה מיקלוש הורטי וגם ראש הממשלה סיווגו את הרצח כמעשה של יחידים. העבריינים לא הועמדו לדין, אם כי המשטרה פתרה את התיק במלואו. ברציחות ניתן לקבוע גם את אחריותו של עוצר הונגריה, מיקלוש הורטי.[3]

ביום 29 באפריל 1944 הוציאה ממשלת הונגריה תקנה האוסרת קריאת/מכירת/הצגת יצירותיהם של סופרים/משוררים/מחזאים הונגרים-יהודים על פי רשימת סופרים אסורים שפורסמה כנספחת לתקנה (118 יוצרים) וכן איסור קריאת/מכירת/הצגת יצירותיהם של סופרים זרים-יהודים שתורגמו להונגרית והופיעו אף הם בנספח של התקנה (34 יוצרים). שמו של בלה שומודי נכלל ברשימה.[4]

משפחתועריכה

בתו יולן שומודי (1902-1991) הייתה אשתו של לאיוש הטווני.[5]

לקריאה נוספתעריכה

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. בלה שומודי.
  • לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon. 1929.
  • אינדקס ביוגרפי הונגרי. בלה שומודי. Somogyi Béla. Magyar Életrajzi Index. Petőfi Irodalmi Múzeum. Hozzáférés ideje: 2016. március 23.
  • Kenessei András: A nyomozást abbahagyni!. A Somogyi-Bacsó ügy. Budapest, 1981, Gondolat.
  • Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Bp., Szerző, 2005.
  • R. Gilicz Márta: Ifjúságunk példaképei. Válogatott bibliográfia a magyar munkásmozgalom nagy harcosairól. Bp., Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, 1965.
  • Kioltott fáklyák. Emlékezések a Fehér terror pedagógus áldozatairól. Szerk. Bihari Mór és mások. Bp., Tankönyvkiadó, 1963.
  • Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. Bp., 1891-1914. Hornyánszky Viktor
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
  • Révész Mihály: Somogyi Béla élete és munkássága. Bp., 1925.
  • Sós Endre: Három mártír. Bp., 1945.
  • Szinai Miklós: Ki lesz a kormányzó? A Somogyi-Bacsó gyilkosság háttere. Bp., 1988.
  • Prónay Pál: A határban a Halál kaszál. Fejezetek Prónay Pál feljegyzéseiből. Budapest, 1963, Kossuth Könyvkiadó.
  • HU BFL - VII.18.d - 05/0059 - 1920

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בלה שומודי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ A Belügyminisztérium 1890. évi 21699. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1890. év 11. oldal 6. sor.
  2. ^ 1 2 Grek Imre: Major István születésének 80. évfordulójára. A Hét, 12. évf. 49. sz. (1967) 20. o.
  3. ^ Nyugat: Ma 98 éve gyilkolták meg Somogyi Bélát
  4. ^ התקנה במדויק וכל השמות שמופיעים בה
  5. ^ Somogyi Jolán. Magyar főnemesség genealógiája. Petőfi Irodalmi Múzeum. Hozzáférés ideje: 2016. március 23.