בלוטת התימוס
בלוטת התִּימוּס (בעברית: הֶרֶת) היא בלוטה אנדוקרינית ורדרדה ופחוסה השוכנת בחלל בית החזה מתחת לעצם החזה ולפני כלי הדם הגדולים וקנה הנשימה, ומשמשת ליצירת תאים של מערכת החיסון ולתפקידים נוספים שטרם הובררו די צורכם.
 | |
| שיוך | רקמה לימפטית, corticomedullary organ, particular anatomical entity |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
חלל החזה  |
| ניקוז לימפטי |
Tracheobronchial lymph nodes |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1273) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
thymus |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A13.1.02.001 |
| TA2 (2019) |
5152 |
| FMA |
9607 |
| קוד MeSH |
A10.549.750 |
| מזהה MeSH |
D013950 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0040113 |
  | |
התימוס מורכב משתי אונות, שכל אחת מהן מחולקת לכמה אוניות שעטופות ברקמת חיבור.
התימוס פעיל מאוד במהלך שנות החיים הראשונות, והוא ממלא תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות מערכת החיסון. תאי האפיתל והתאים הדנדריטיים המאכלסים את התימוס חיוניים להבשלת תאי דם לבנים ייעודיים מסוג לימפוציט T. תאים אלו נוצרים במח העצם ומגיעים אל התימוס להתמיינות. התאים מסייעים לגוף להילחם בזיהומים, וכינויים נגזר מן האות T, האות הראשונה של המילה "תימוס".
מבחינת תפקוד, התימוס מחולק לקליפה (קורטקס) ולליבה (מדולה) שבהן מתרחשים שלבים שונים בהתפתחות תאי T.
גופיפי הסל נראים בליבה אך תפקידם אינו ברור.
התימוס מגיע לשיא גודלו בתקופת ההתבגרות המינית, ולאחריה הוא מתחיל להתכווץ וגופיפי הסל גדלים ומתנוונים. בגיל זקנה האיבר נעלם כמעט לחלוטין.
תפקיד התימוס לא היה ידוע עד שנות השבעים. מאמצע שנות השישים הוא זוהה כבלוטה המפרישה חלבוני תימוזין, שנחשבו הורמון, אך כיום ידוע שחלבונים אלו נוצרים ונמצאים ברקמות רבות בגוף האדם, יש מהם סוגים רבים, ולהם מגוון תפקידים, ביניהם במערכת החיסון. חלבוני התימוזין זוהו כגורמי שינוי צורה (בעולם החי).
התימוס של כמה בעלי חיים (בעיקר עגלים) משמש גם למאכל. שמו העממי של חלק זה בבשר העגל הוא שקדי עגל.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- בלוטת התימוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
