בלוס
בלוס (ביוונית: Βῆλος, מכנענית 𐤁𐤏𐤋, בעל) היה שליט מצרים במיתולוגיה היוונית.
| תפקיד | מלך מצרים |
|---|---|
| אב | פוסידון |
| אם | ליביה |
| אחים | אגנור |
| בן או בת זוג |
Anchiroe  |
| צאצאים |
דנאוס, Phineus, Thronia, Babylon, איגיפטוס, קפאוס, דמנו |
  | |
פסאודו־אפולודורוס סיפר שאינכוס (אנ') הוליד את איו, והיא נדדה בעולם והולידה מזאוס את אפפוס (אנ') במצרים, ולאחר שהות בגבל שניהם שבו למצרים, ואפפוס הוליד עם ממפיס (אנ') (האפונים של ממפיס העיר) את ליביה (אנ'), האפונים של ארץ ליביה (Libya – צפון אפריקה). ליביה ילדה מפוסידון את בלוס ואת אגנור. בעוד אגנור עבר לפיניקיה, שלט בה והפך ל"אבי הסחר הגדול", בלוס נשאר לשלוט במצרים, התחתן על אנכינואה (אנ') בת היאור והוליד ממנה תאומים: איגיפטוס (אנ') ודנאוס (אנ'), ולפי אוריפידס נולדו להם גם קפאוס ופינאוס. דנאוס הושב על־ידי בלוס בלוב (צפון אפריקה), ואייגיפטוס בערביה (אזורי המדבריות שממזרח למצרים, מסוריה עד סיני וחצי האי ערב), אך איגיפטוס שִעבד את "ארץ המלנפודים" וקרא לה על שמו.[1]
לפי יואנס צצס, בני בלוס הם נינוס (הוא אבי נינוה), אגנור, פויניקס, איגיפטוס, דנאוס ופינאוס; אחרים מחשיבים את אגנור לאחי בלוס; צצס מאמין שאגנור האח ואגנור הבן היו אנשים שונים, כאשר אגנור שחשק באנטיופה בת בלוס היה האח.[2]
כמו רבים מבני משפחתו, בלוס מגלה זיקה בתולדות חייו ואף בשמו למזרח אגן הים התיכון, ומקור שמו הוא בגרסה יוונית לשם הכנעני "בעל".[3] צורה יוונית לשם הכנעני זאת מופיעה גם בשם הנחל בלוס,[4] בשם המלך בעל־בלוס (אנ') (בלטינית Belus) אבי דידו,[5] ובפולחן בלוס (כלומר הבעל, כבסיפור המקראי; ביוונית (בהטיה) Βελίαν) שהנהיגה איזבל אצל יוסף בן מתתיהו.[6]
הערות שוליים עריכה
- ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 2.1.4–2.1.5
- ^ יואנס צצס, כיליאדס, 7.159–7.165 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ גיא דרשן, אחר המבול, מוסד ביאליק, עמ' 67
- ^ Edward Lipiński (2004). Itineraria Phoenicia. Peeters Publishers. p. 15.
- ^ ורגיליוס, אינאיס, ספר 1 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית) שו' 621, 729–730
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 8.13.1 (ראו במקור היווני ובתרגום)
