פתיחת התפריט הראשי

בלז'יצהפולנית: Bełżyce) היא עיירה במחוז לובלין שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

בלז'יצה
Bełżyce
POL Bełżyce COA old.svg
סמל בלז'יצה
POL Bełżyce flag.svg
דגל בלז'יצה
Kośćiół Bełżyce.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה)  לובלין
מחוז לובלין
שטח 23.46 קילומטר רבוע
גובה 211 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,938 (2010)
קואורדינטות 51°11′00″N 22°16′00″E / 51.183333333333°N 22.266666666667°E / 51.183333333333; 22.266666666667 
אזור זמן UTC+1
http://www.belzyce.pl

תוכן עניינים

תולדות היישובעריכה

ראשיתו של היישוב במאה ה-13, ובמאה ה-14 קיבל זכויות עיר. בראשית המאה ה-15 אישר המלך ולדיסלב השני יגיילו לפתח את היישוב, ולבנות בו ארמון. במאה ה-16 התפתחה ביישוב פעילות קלוויניסטית ואריאנית.

באמצע המאה ה-17 נפגעה העיירה מפשיטות חמלניצקי. זכויות העיר של היישוב ניטלו ממנו במחצית השנייה של המאה ה-19 בעקבות מרד ינואר, והושבו לו רק בשנת 1958.

יהודי בלז'יצהעריכה

תיעוד לישיבת יהודים בעיירה, ולקיום בית מדרש במקום, קיים מהמאה ה-16. במחצית הראשונה של המאה ה-17 נהג להתכנס בעיירה ועד ארבע הארצות.

במחצית המאה ה-17, במהלך פרעות ת"ח ות"ט, טבחו הקוזאקים ביהודי העיירה.

במחצית השנייה של המאה ה-18 שבה הקהילה היהודית בעיירה לאיתנה, והמשיכה להתפתח גם בראשית המאה ה-19, חרף פניות של תושבי היישוב הפולנים לשלטונות ההאימפריה הרוסית בבקשה לאסור על ישיבת יהודים במקום.

בין מלחמות העולם התקיימה ביישוב פעילות ציונית, ופעלו בו תנועות הנוער בית"ר, גורדוניה והשומר הצעיר. כמו כן, פעל ביישוב בית ספר מרשת תרבות.

טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בבלז'יצה כ-2,100 יהודים, רוב תושביה.

בשואהעריכה

 
שער הכניסה לבית העלמין היהודי בבלז'יצה, ששימש כאתר רצח לאחרוני יהודיה

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לבלז'יצה כמה מאות פליטים יהודים משצ'צ'ין ומיישובים אחרים במערב פולין. במאי 1940 נלקחו מאות מיהודי היישוב לעבודות כפייה, ובהמשך השנה חנויות ועסקי היהודים ביישוב הוחרמו, והועברו לידי פולנים.

בתחילת 1941 הוקם ביישוב יודנרט, שנצטווה למסור לשלטונות רכוש יהודי, ולאחר מכן הוקם במקום גטו, אליו הועברו כל יהודי היישוב. לגטו הועברו תוך זמן קצר עוד כ-500 יהודים מקרקוב וכ-500 יהודים מלובלין, והקהילה המקומית התגייסה לעזרתם. בקיץ 1941 פרצה בגטו מגפת טיפוס. בסתיו 1941 נערכה בכיכר המרכזית ביישוב סלקציה, בסיוע כוח עזר של אוקראינים, וגברים יהודים צעירים נשלחו למחנה העבודה פוניאטובה. במהלך הסלקציה נרצחו מספר זקנים יהודים. סלקציה נוספת נערכה כעבור מספר חודשים, וקבוצת עובדים נשלחה למחנה מיידאנק.

בתחילת 1942 הועברו לגטו המקומי יהודים נוספים מכפרי ועיירות הסביבה, ובאביב 1942 שולחו רוב יושבי הגטו, כ-3,000 איש, למחנה ההשמדה סוביבור.

לאחר האקציה נותרו בגטו כ-300 יהודים, והוא שימש כמחנה עבודה, אליו הועברו יהודים נוספים מהסביבה, ובהם קהילת ביחאווה. לקראת סוף 1942 שהו במקום למעלה מ-1,200 יהודים, שהועסקו בין היתר באיסוף ומיון רכושם של מגורשי הגטו. לאחר דיכוי מרד גטו ורשה הובאו לבלז'יצה כ-150 יהודים מורשה. מתוכם 50 נשים וילדים הוצאו להורג במקום. במאי 1943 נכנסה ליישוב קבוצה אוקראינית בפיקוד אנשי ס"ס, וביצעה אקציה, תוך מעשי התעללות קשים, בייחוד בנשים. כ-300 יהודים הועברו לגטו בנדין וכ-800 היהודים הנותרים נרצחו במקום, חלקם בבית העלמין היהודי בעיירה, תוך שאולצו לחפור את קבריהם בעצמם.

קישורים חיצונייםעריכה