בלתי נסלח (סרט, 1992)

מערבון אמריקאי

בלתי נסלחאנגלית: Unforgiven; נודע בישראל גם בשם הבלתי נסלח) הוא מערבון וסרט דרמה אמריקאי משנת 1992 בבימויו וכיכובו של קלינט איסטווד. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר: בפרס הסרט הטוב ביותר, פרס שחקן המשנה הטוב ביותר, פרס הבימוי ופרס העריכה.

בלתי נסלח
Unforgiven
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי קלינט איסטווד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קלינט איסטווד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט דייוויד פיפלס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ואל קוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קלינט איסטווד
ג'ין הקמן
מורגן פרימן
ריצ'רד האריס
מוזיקה לני נילהאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ק נגרין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Malpaso Productions, האחים וורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 באוגוסט 1992
משך הקרנה 131 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מערבון, סרט דרמה, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 14,400,000‏$
הכנסות 159,157,447‏$
הכנסות באתר מוג'ו unforgiven
פרסים ארבעה פרסי אוסקר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט זכה לשבחים רבים מצד מבקרים כמו רוג'ר איברט ונחשב ליצירת המופת של קלינט איסטווד וכאחד מהמערבונים הטובים ביותר עד היום.

הסרט נכנס עשור לאחר מכן לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.

את הסרט הקדיש איסטווד לשני הבמאים הנערצים עליו, דון סיגל וסרג'ו לאונה, עימם עבד כשחקן.

תקציר העלילה

עריכה

הסיפור נפתח כשדמות כורה קבר למרגלות עץ, בחצר בית בודד, וכותרות פתיחה מספרות על מותה של אישה צעירה ויפה שנישאה לפושע מועד בשם ויליאם מני (קלינט איסטווד), בניגוד לאזהרות אמה כי סופה להירצח על ידיו. מתברר שדווקא אבעבועות שחורות הן אלו שגרמו למותה בטרם עת. השנה היא שנת 1878.

שנתיים מאוחר יותר, במדינת ויומינג, עיירה בשם Big Whiskey. במועדון ביליארד ובית בושת מקומי משחיתים שני בליינים שיכורים את פניה של זונה לאחר שזו לגלגה על איבר מינו הקטן של אחד מהם. שריף העיירה (ג'ין הקמן) המכונה "ליטל ביל" פוטר אותם מהצלפת שוט, וממיר זאת בפיצוי בעל המקום, במספר סוסים שיקבל מהם, על השחתת רכושו - הזונה שאינה מועילה לו עוד.

העונש מקומם את אליס, מנהיגת היצאניות במועדון, והן מגייסות את כל החסכונות שברשותן לפרס של 1,000 דולר למי שיהרוג את שני הבוקרים. אל ביתו של ויל מני שבקנזס, מגיע בחור צעיר וזחוח בשם "סקופילד קיד" (על שם אקדח הסקופילד שלו). הוא מספר לו על הפרס שהוכרז, ומציע לשתפו בחיסול הבוקרים ולחלוק בפרס המובטח. . מני, שנטש את אורח חייו הקודם בהשפעת אשתו המנוחה, שהחזירה אותו למוטב ושיקמה אותו משיכרותו, מהסס תחילה, אך מצבו הכלכלי לאחר מות אשתו דוחק בו. והוא מפקיד את שני ילדיו להשגחת עובדת החווה, ומצטרף לבחור.

בינתיים, השמועה על הפרס עשתה כנפיים, ואל העיירה מגיע יריב ותיק של השריף על מנת להתחקות אחר צמד המבוקשים. האקדוחן מכונה "אינגליש-בוב" על שם מוצאו, ומתלווה אליו ביוגרף הכותב את סיפורו, בשם בושה. ליטל ביל שאסר על נשיאת נשק בעיירה, מכה את אינגליש בוב באכזריות ומקווה להרתיע בכך מתנקשים נוספים הנוהים אחר הפרס. אינגליש בוב מגורש, ואילו הביוגרף שהתרשם ממעללי השריף, מחליט להישאר ולכתוב את זכרונותיו.

אל מני וקיד, מצטרף גם מכרו הוותיק של מני מימי הפשע ההוללים - לוגן (מורגן פרימן). יחד הם מגיעים לעיירה, ומתמקמים במועדון הביליארד. בעוד חבריו מתרועעים עם הזונות בקומה העליונה, מני, עייף וחולה מהמסע יושב בפאב. השריף, ששמועת האורחים החמושים הגיעה אליו, מגיע יחד עם סגניו ותובע ממני את אקדחו. מני מכחיש בהתחלה, אך השריף מוצא את נשקו, ומכה אותו נמרצות. לוגן וקיד נמלטים דרך החלון, ואוספים את מני החבול אל אסם מחוץ לעיר, שם ממתינים שישוב לאיתנו.

מני שב להכרתו, ורואה שמטפלת בו הזונה שפניה הושחתו. הוא לומד ממנה שחבריו כבר "מקבלים מקדמה" על הפרס באמצעות מין חינם. מני מסרב לרמז המפורש בשל נאמנותו לרעייתו המתה. כשהוא מתאושש הם יוצאים בעקבות המבוקש הראשון – באנטי הצעיר (שהיה אנושי בהרבה מחברו האכזרי), ומאתרים אותו מתרועע עם חבריו. לוגן צולף בו ממרחק ופוצע אותו. זעקותיו גורמות ללוגן נקיפות מצפון, ומני משלים את המלאכה. לוגן אומר שאינו יכול לשוב ולהרוג כבימים עברו. הוא שם פעמיו לביתו, ומני וקיד ממשיכים לבדם.

לוגן נתפס בדרכו הביתה. הוא מעונה עד מוות על ידי השריף. מני וקיד מוצאים גם את הבחור השני - מייק קוויק, וקיד מחסלו בבית שימוש. הם נפגשים עם אחת הזונות שמביאה למקום מוסכם את כסף הפרס, וממנה הם שומעים לראשונה על מותו האכזרי של לוגן.

קיד הצעיר מתוודה שזו לו הפעם הראשונה להרוג אדם (וזאת בניגוד להתרברבויותיו כל העת). אכול חרטה ומזועזע ממעשיו הוא נשבע שלא להרוג שוב לעולם. מני לעומתו, מחליט לשוב לעיירה ולנקום את מות חברו.

מני מגיע אל המועדון, ומוצא שבחזיתו מוצגת גופת לוגן כשעליה כרזה המזהירה כי "זה מה שיקרה כאן לרוצחים". מני נכנס אל המועדון שם חוגג השריף עם בני העיירה. מני משבית את השמחה, ומוציא להורג את בעל המקום על כך שהציג את גופת חברו לראווה. הוא מתעמת עם ליטל-ביל, תוך שלראשונה אנו נחשפים למעלליו המזוויעים מימים עברו, ובסוף הדיאלוג המתוח הוא מכריע את השריף וסגניו בקרב יריות בו הוא "חוזר לעצמו" כאקדוחן העשוי ללא חת. מני יוצא לרחובה הראשי של העיירה, מזהיר את התושבים המפוחדים שאם לא יקברו כראוי את חברו, הוא ישוב וינקום באכזריות.

כותרות הסיום מספרות כי בחלוף השנים ביקרה אמה השכולה של רעיתו המנוחה של וויל מני בחוותם הנטושה, עדיין מבלי להבין מדוע התעקשה להינשא לעבריין הרוצח שהיה. וויל חזר בשלום לביתו ולילדיו בחווה, ולימים עקר איתם לסן פרנסיסקו, שם הפך לסוחר טקסטיל משגשג.

פרשנות

עריכה

הסרט "בלתי נסלח" הוא מערבון ששובר את התבנית הקלאסית של "הטוב, הרע והמכוער" במערבון האמריקאי, ויחד עם זאת הוא שייך עדיין לז'אנר המערבונים. הסרט עושה שימוש במיתוסים רבים של המערב הפרוע: הבר המקומי עם הזונות, השריף של העיירה, והאקדוחנים שכירי החרב.

התבנית הסטריאוטיפית נשברת. אין טוב מוחלט או רוע מוחלט בסרט. השריף "ביל הקטן" (ג'ין הקמן) אינו התגלמות הטוב, אך גם אינו הנבל. גם הגיבור הראשי "ויל מאני" מוצג כאדם ערכי, אך עם קופת שרצים רצינית על גבו. הוא המונחה על פי ערכים של רעות ונאמנות, מכיר בערכם של החיים, ומצד שני עשוי ליטול אותם בנסיבות מסוימות. הפרולוג והאפילוג מדגישים שזהו גיבור ערכי שיש להזדהות עמו, אף שתוכן הסרט בעייתי מבחינה זו.

מיתוס האקדוחן במערב הפרוע מנופץ לרסיסים באמצעות דמותו של "בוב האנגלי". זהו אקדוחן המספר לסופר המלווה אותו את האוטוביוגרפיה שלו המורכבת מסיפורי גבורה מיתיים. הסיפורים מתבררים לאחר מכן כשקריים או לפחות כמוגזמים, כאשר "בוב האנגלי" כושל בהתמודדות מול השריף "ביל הקטן". הסופר "בושה" מייצג את הסופרים שהיו בעצם האחראים לפריחת המיתוסים סביב דמויות שונות במערב הפרוע, כמו בילי הנער וכו'. אפילו הדעה הרווחת בקשר ליעילות השליפה המהירה של האקדח נבחנת מחדש. הסרט חושף את האמת מאחורי המיתוס ומגלה את הקושי הנפשי האמיתי בנטילת חייו של אדם. גם "סקופילד הילד" המלווה את "מאני" הגיבור הראשי וניזון מסיפורי העבר מנסה להציג את עצמו כאקדוחן מיומן שרצח כבר כמה וכמה אנשים. אבל התנהגותו משתנה במבחן המציאות. ערכים שונים עומדים כאן למבחן: "נקמה", "נטילת החוק לידיים", "חברות", "נאמנות". "מגבלות הסמכות" וכו'.

איסטווד מצייר דמות שונה מהאקדוחנים שהציג בסרטי המערב הפרוע הקלאסיים שפרסמו אותו ובססו אותו כשחקן מוביל בתעשייה ההוליוודית. לימים אף ביסס את מעמדו כאקדוחן מודרני בסדרת סרטי הארי המזוהם. בסרט מציג איסטווד אקדוחן מזדקן שעייף מהרג, שינה את ערכיו ומבקש סליחה מאלוהיו. נראה שבסרט זה נפרד קלינט איסטווד מדימוי האקדוחן שדבק בו לאורך השנים וקובר אותו סופית.

פרסי אוסקר

עריכה

הסרט היה מועמד לשמונה פרסים, ומתוכם זכה בארבעה.

קישורים חיצוניים

עריכה