בל-בואינג V-22

בל-בואינג V-22 אוספריי (Osprey - מאנגלית: שָׁלָךְ) הוא כלי טיס המצויד בשני מנועים בעלי ציר משתנה (מַטֵּה-רוטור או טילט-רוטור באנגלית) המאפשרים לו להמריא ולנחות בצורה אנכית כמסוק. לאחר המראה והגעה לגובה הרצוי, ביכולתו לעבור לטיסה אופקית כמטוס רגיל, על ידי הטיית מנועיו לזווית של 90 מעלות לפנים. המטוס מיוצר בשיתוף פעולה בין יצרנית המסוקים האמריקאית בל הליקופטר ויצרנית המטוסים האמריקאית בואינג.

V-22 אוספריי
CV-22 Osprey in flight.jpg
V-22 Osprey בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס מַטֵּה-רוטור לתובלה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
יצרן בואינג - בל הליקופטר
טיסת בכורה 19 במרץ 1989
תקופת שירות החל מ- 13 ביוני 2007
צוות 4 (טייס, טייס משנה ושני מהנדסי טיסה)
נוסעים 24 יושבים או 32 עומדים
יחידות שיוצרו 200 (נכון ל-2014)
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית, חיל הנחתים האמריקני והצי האמריקני
מחיר 72.1 מיליון דולר אמריקני
ממדים 
אורך 17.5 מטר
גובה 5.5 מטר, עם המדחפים אנכיים 6.73 מטר
רוחב 25.8 מטר (כולל המדחפים)
מוטת כנפיים 14 מטר
קוטר מדחף ראשי 11.6 מטר
שטח כנפיים 28 מ"ר
משקל ריק 15,032 ק"ג
משקל טעון 21,500 ק"ג
משקל המראה מרבי 27,400 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות שיוט 446 קמ"ש (בגובה פני הים)
מהירות מרבית 509 קמ"ש בגובה פני הים
565 קמ"ש בגובה 4,600 מטר
קצב נסיקה 707.14 מטר בדקה
טווח טיסה מרבי 1,627 ק"מ, 3,590 ק"מ עם מכלי דלק נוספים
סייג רום 7,620 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים מאג M240‏ (7.62 מ"מ) או M2 בראונינג (12.7 מ"מ)
מיניגאן (Minigun) בעל יכולת שליטה מרחוק (7.62 מ"מ)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
2 מנועי T406 תוצרת רולס-רויס. כל אחד בעל הספק של 4,590 כ"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תרשים
תרשים

התוכניות לפיתוח המסוק-מטוס החלו בשנת 1981, ובשנת 1983 זכו הצוותים של בואינג ובל הליקופטר במכרז לפיתוחו וייצורו. המטוס טס לראשונה בשנת 1989 אולם המורכבות והקשיים בשילוב ציר משתנה למנועים בכלי טיס צבאי הובילו לשנים ארוכות של פיתוח. חיל הנחתים האמריקאי החל להתאמן על המטוס בשנת 2000, ובשנת 2007 החליף המסוק-מטוס את המסוק בואינג ורטול CH-46 אביר הים שהיה בשימוש החיל.

מאז נכנס לשירות, השתתף המטוס במשימות בעיראק, באפגניסטן ובלוב.

פיתוחעריכה

בשנת 1980 נכשל מבצע ציפורן הנשר שנועד לחלץ את 52 בני הערובה באיראן. אחת הסיבות לכישלון המבצע הייתה סופת חול נמוכה שגרמה לשני מסוקים לסטות ממסלולם. כישלון המבצע הביא את משרד ההגנה האמריקאי למסקנה, כי יש צורך בכלי טיס בעל יכולת להמריא ולנחות אנוכית ולשאת מטען וחיילים, במהירות גבוהה.

בדצמבר 1982 פתח משרד ההגנה במכרז לקבלת הצעות לעיצוב הראשוני. החברות שהקימו צוותים לפיתוח היו: אירוספטייל, גראמן, לוקהיד, בל הליקופטר, ווסטלנד הליקופטר ורוטורקראפט סיסטם.

בל ובואינג הגישו הצעה לפיתוח גרסה מוגדלת ל-XV-15 של חברת בל. הצעה זו זכתה לבסוף באפריל 1983.

בואינג מייצרת את גוף המטוס, תא הטייס, מערכות המשנה, רכיבי הטיסה הדיגיטליים ומערכות בקרת הטיסה. בל הליקופטר אחראית על הכנפיים, התמסורת, זנב המטוס, מערכות הרוטור, כבש העלייה למטוס והרכבת המנועים.[1]

היסטוריה תפעוליתעריכה

בחיל האוויר הישראליעריכה

ישראל גילתה התעניינות במטוס זו והיו מגעים לרכישתו, אך זו לא התממשה. ב-2020 דיווח אתר IsraelDefense שישראל לא מתכננת לרכוש כרגע את ה-v22.[2]

גרסאותעריכה

V-22A
גרסה ששמשה לבדיקות הראשונות.
HV-22
גרסה שהוזמנה בצי האמריקני עבור משימות של חילוץ והצלה ולתמיכה לוגיסטית. עם זאת, בשנת 2001, הזמינו בצי את ה-MH-60 של סיקורסקי עבור מטרה זו.
SV-22
גרסה שפותחה עבור הצי האמריקני לצורך לוחמה בצוללות. כלי טיס זה נועד להחליף את המטוס S-3 ויקינג ואת המסוק SH-2 סי-ספרייט.
MV-22B
גרסה שפותחה עבור חיל הנחתים. בתחילה הוזמנו 552 כלי טיס מדגם זה, אולם בהמשך שונתה ההזמנה ל-360 יחידות. דגם זה מיועד לתקיפה ולהובלת חיילים וציוד. המסוק החליף את ה-CH-53 סי-סטאליון ואת ה-בואינג ורטול CH-46 אביר הים.
CV-22B
גרסה עבור פיקוד המבצעים המיוחדים (USSOCOM). לדגם זה מכלי דלק נוספים ומכ"ם מיוחד לגובה נמוך. ה-CV-22B מיועד לבצע משימות מיוחדות ביעדים רחוקים, והוא החליף את הסיקורסקי MH-53.
סרטון על המטוס

תאונות עיקריותעריכה

  • ב-20 ביולי 1992, התרסק אחד המטוסים לתוך נהר הפוטומק, לעיני חברי קונגרס ופקידי ממשל, ליד בסיס חיל הנחתים קוונטיקו. התאונה נגרמה עקב בעיה בתיבת ההילוכים. שבעת האנשים שהיו על המטוס נהרגו, וצי מטוסי ה- V-22 כולו קורקע ל-11 חודשים.
  • ב- 8 באפריל 2000, תרגלו חיילי חיל הנחתים חילוץ באמצעות המטוס. בעת ניסיון נחיתה בשדה תעופה במערב אריזונה, עקב טעות אנוש של הטייס, הסתחרר המטוס והתפוצץ באוויר. כל 19 החיילים שהיו על הסיפון נהרגו.
  • ב- 11 בדצמבר 2000 דלפו כמויות גדולות של דלק מאחד המטוסים, והוא נפל מגובה 490 מ' והתרסק לתוך יער, סמוך לג'קסונוויל (קרוליינה הצפונית). ארבעת החיילים שהיו במטוס נהרגו, וחיל הנחתים קרקע את שמונת ה- V-22s שהיו בשימושו למשך שנה.
  • ב- 9 באפריל 2010 התרסק V-22 במחוז קאלאט באפגניסטן. ארבעת אנשי הצוות נהרגו. התאונה נגרמה עקב בעיות במערכת הבקרה האווירודינמית.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא V-22 בוויקישיתוף

  מדיה וקבצים בנושא V-22 באתר Airliners.net

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניר דבורי, חיל האוויר יטוס על V-22‏ באתר ישראל דיפנס 20/4/2011
  2. ^ ישראל ויתרה "זמנית" על רכש ה-V-22 OSPREY | Israel Defense, www.israeldefense.co.il (בעברית)