בל-בואינג V-22

בל-בואינג V-22 אוספריי (Osprey - מאנגלית: שָׁלָךְ) הוא כלי טיס המצויד בשני מנועים בעלי ציר משתנה (מַטֵּה-רוטור או טילט-רוטור באנגלית) המאפשרים לו להמריא ולנחות בצורה אנכית כמסוק. לאחר המראה והגעה לגובה הרצוי, ביכולתו לעבור לטיסה אופקית כמטוס רגיל, על ידי הטיית מנועיו לזווית של 90 מעלות לפנים. המטוס מיוצר בשיתוף פעולה בין יצרנית המסוקים האמריקאית בל הליקופטר ויצרנית המטוסים האמריקאית בואינג.

V-22 אוספריי

V-22 Osprey בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג	כלי טיס מַטֵּה-רוטור לתובלה
ארץ ייצור
יצרן	בואינג - בל הליקופטר
טיסת בכורה	19 במרץ 1989
תקופת שירות	החל מ- 13 ביוני 2007 –
צוות	4 (טייס, טייס משנה ושני מהנדסי טיסה)
נוסעים	24 יושבים או 32 עומדים
יחידות שיוצרו	יותר מ-160 (נכון לפב' 2012)
משתמש ראשי	חיל האוויר של ארצות הברית, חיל הנחתים האמריקני והצי האמריקני
מחיר	69.3 מיליון דולר אמריקני (נכון ל-2012)
ממדים אורך 17.5 מטר גובה 5.5 מטר, עם המדחפים אנכיים 6.73 מטר רוחב 25.8 מטר (כולל המדחפים) מוטת כנפיים 14 מטר קוטר מדחף ראשי 11.6 מטר שטח כנפיים 28 מ"ר משקל ריק 15,032 ק"ג משקל טעון 21,500 ק"ג משקל המראה מרבי 27,400 ק"ג
ביצועים מהירות שיוט 446 קמ"ש (בגובה פני הים) מהירות מרבית 509 קמ"ש בגובה פני הים 565 קמ"ש בגובה 4,600 מטר קצב נסיקה 707.14 מטר בדקה טווח טיסה מרבי 1,627 ק"מ, 3,590 ק"מ עם מכלי דלק נוספים סייג רום 7,620 מטר
חימוש תותחים מאג M240‏ (7.62 מ"מ) או M2 בראונינג (12.7 מ"מ) מיניגאן (Minigun) בעל יכולת שליטה מרחוק (7.62 מ"מ)
הנעה 2 מנועי T406 תוצרת רולס רויס. כל אחד בעל הספק של 4,590 כ"ס
תרשים

התוכניות לפיתוח המסוק-מטוס החלו בשנת 1981, ובשנת 1983 זכו הצוותים של בואינג ובל הליקופטר במכרז לפיתוחו וייצורו. המטוס טס לראשונה בשנת 1989 אולם המורכבות והקשיים בשילוב ציר משתנה למנועים בכלי טיס צבאי הובילו לשנים ארוכות של פיתוח. חיל הנחתים האמריקאי החל להתאמן על המטוס בשנת 2000, ובשנת 2007 החליף המסוק-מטוס את המסוק CH-46 אביר-ים שהיה בשימוש החיל.

מאז נכנס לשירות, השתתף המטוס במשימות בעיראק, באפגניסטן ובלוב.

תוכן עניינים

פיתוח

בשנת 1980 נכשל מבצע ציפורן הנשר שנועד לחלץ את 52 בני הערובה באיראן. אחת הסיבות לכישלון המבצע הייתה סופת חול נמוכה שגרמה לשני מסוקים לסטות ממסלולם. כישלון המבצע הביא את משרד ההגנה האמריקאי למסקנה, כי יש צורך בכלי טיס בעל יכולת להמריא ולנחות אנוכית ולשאת מטען וחיילים, במהירות גבוהה.

בדצמבר 1982 פתח משרד ההגנה במכרז לקבלת הצעות לעיצוב הראשוני. החברות שהקימו צוותים לפיתוח היו: אירוספטייל, גראמן, לוקהיד, בל הליקופטר, ווסטלנד הליקופטר ורוטורקראפט סיסטם.

בל ובואינג הגישו הצעה לפיתוח גרסה מוגדלת ל-XV-15 של חברת בל. הצעה זו זכתה לבסוף באפריל 1983.

בואינג מייצרת את גוף המטוס, תא הטייס, מערכות המשנה, רכיבי הטיסה הדיגיטליים ומערכות בקרת הטיסה. בל הליקופטר אחראית על הכנפיים, התמסורת, זנב המטוס, מערכות הרוטור, כבש העלייה למטוס והרכבת המנועים.

היסטוריה תפעולית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

בחיל האוויר הישראלי

בשנת 2007 פורסם כי ישראל מתעניינת ברכישת המטוס. אולם בשנת 2009 פורסם כי חיל האוויר בוחן מחדש את האפשרות לרכישת ה- V-22, ובמקביל בוחן גם את הפיתוח של חברת סיקורסקי, הסופר סטאליון CH-53K‏.

בשנת 2011 ביקרה משלחת של אנשי צבא ישראלים, בבסיס של חיל הנחתים האמריקאי בקרוליינה הצפונית, על מנת לבחון את הרעיון לרכישת המטוס מחדש.

בשנת 2013 הודיע מזכיר ההגנה האמריקאי, צ'אק הייגל, כי ארצות הברית מביעה נכונות למכור לישראל את המטוס. בכך הופכת ישראל למדינה הראשונה מלבד ארצות הברית שניתנה לה אפשרות זו.

באוקטובר 2014 פורסם כי שר הביטחון משה יעלון ביטל את הזמנת כלי הטיס משיקולי תקציב.

וב-2015 פורסם כי ישראל תקבל אותו מארצות הברית

גרסאות

V-22A 

גרסה ששמשה לבדיקות הראשונות.

HV-22

גרסה שהוזמנה בצי האמריקני עבור משימות של חילוץ והצלה ולתמיכה לוגיסטית. עם זאת בשנת 2001, הזמינו בצי את ה-MH-60 של סיקורסקי עבור מטרה זו.

SV-22 

גרסה שפותחה עבור הצי האמריקני לצורך לוחמה בצוללות. כלי טיס זה נועד להחליף את המטוס S-3 ויקינג ואת המסוק SH-2 סי-ספרייט.

MV-22B 

גרסה שפותחה עבור חיל הנחתים. בתחילה הוזמנו 552 כלי טיס מדגם זה, אולם בהמשך שונתה ההזמנה ל-360 יחידות. דגם זה מיועד לתקיפה ולהובלת חיילים וציוד. המסוק החליף את ה-CH-53 סי-סטאליון ואת ה-CH-46 אביר-ים.

CV-22B 

גרסה עבור פיקוד המבצעים המיוחדים (USSOCOM). לדגם זה מכלי דלק נוספים ומכ"ם מיוחד לגובה נמוך. ה-CV-22B מיועד לבצע משימות מיוחדות ביעדים רחוקים, הוא החליף את הסיקורסקי MH-53.

לנגן את המדיה

סרטון על המטוס

תאונות עיקריות

• ב-20 ביולי 1992, התרסק אחד המטוסים לתוך נהר הפוטומק, לעיני חברי קונגרס ופקידי ממשל, ליד בסיס חיל הנחתים קוונטיקו. התאונה נגרמה עקב בעיה בתיבת ההילוכים. שבעת האנשים שהיו על המטוס נהרגו, וצי מטוסי ה- V-22 כולו קורקע ל-11 חודשים.
• ב- 8 באפריל 2000, תירגלו חיילי חיל הנחתים חילוץ באמצעות המטוס. בעת ניסיון נחיתה בשדה תעופה במערב אריזונה, עקב טעות אנוש של הטייס, הסתחרר המטוס והתפוצץ באוויר. כל 19 החיילים שהיו על הסיפון נהרגו.
• ב- 11 בדצמבר 2000 דלפו כמויות גדולות של דלק מאחד המטוסים, והוא נפל מגובה 490 מ' והתרסק לתוך יער, סמוך לג'קסונוויל (קרוליינה הצפונית). ארבעת החיילים שהיו במטוס נהרגו, וחיל הנחתים קרקע את שמונת ה- V-22s שהיו בשימושו למשך שנה.
• ב- 9 באפריל 2010 התרסק V-22 במחוז קאלאט באפגניסטן. ארבעת אנשי הצוות נהרגו. התאונה נגרמה עקב בעיות במערכת הבקרה האווירודינמית.

גלריית תמונות

‏שני טייסי חיל האוויר יחד עם טייס מארינס בעת ביקור בארצות הברית לבחינת תכונות המטוס ‏V-22 בטיסה ‏V-22 בנחיתה אנכית ‏נחתים עולים למטוס V-22 ‏שני מטוסי V-22 נוחתים על סיפון אוניית התקיפה וההנחתה USS Wasp (LHD-1)‎ ‏V-22 ממריא מבסיס חיל האוויר אדוארדס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא V-22 בוויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא V-22 באתר Airliners.net

• V-22 Osprey באתר בואינג (באנגלית)
• Bell-Boeing V-22 באתר בל הליקופטר (באנגלית)
• טל מיכאל, ‏אחד מיוחד, באתר חיל האוויר הישראלי
• אריה אגוזי, מטוס ה-v22: שניים במחיר אחד, באתר ynet, 7 באפריל 2005
• סרט תיעודי מאת Richard Mackenzie, לצפייה באתר יוטיוב
• יששכר רואס, ‏אפשר לסמן V, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014