פתיחת התפריט הראשי

במדינת הגמדים

שיר

במדינת הגמדים הוא שיר ילדים עברי שחיברה בשנת 1940 אלה אמיתן (וילֶנסקי) והלחין יצחק לוי. השיר מציג "צבא" שכביכול יוצא למלחמה ב"מדינת הגמדים": המפקד, "אצבעוני", חמוש בסיכה במקום בחרב וחבוש "קובַע פלדה"[1] – אולי אצבעון – צועד בראש הגדוד. אחריו פרשים רכוב על פרעושים, ומעל, כמו מטוס, חג עפיפון. המתופף שר אמנם "מה טוב ומה: / צאת יחדיו למלחמה", אך השיר, כיאה לשיר ילדים, אינו מתאר לחימה אלא רק תהלוכה, המלוּוה בשריקות, בשירה ובתופים; וזו מסתיימת בערב, בהגיעה של שעת השינה: "במדינת הגמדים / תם עם ערב קול שאון / הצבא פושט מדים / וכולם שוכבים לישון". השיר היה לאחד משירי הילדים הישראליים המוכרים ביותר, והוא שירה המפורסמת ביותר של אמיתן, כמו גם לחנו הידוע ביותר של לוי.

במדינת הגמדים
מאת אלה אמיתן (וילנסקי)

בִּמְדִינַת הַגַּמָּדִים
רַעַשׁ, מְהוּמָה:
הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה.

וּבְרֹאשׁ הַגְּדוּד צוֹעֵד
אֶצְבְּעוֹנִי הַמְּפַקֵּד:
הוּא חָבוּשׁ קוֹבַע פְּלָדָה
וּבְיָדוֹ סִכָּה חַדָּה.

שני בתיו הראשונים של השיר
המלחין, יצחק לוי

תולדות השירעריכה

השיר נכתב בשנת 1940. היו אלה ימי מלחמת העולם השנייה, ואמיתן הייתה חיילת בחיל העזר לנשים (ATS) של הצבא הבריטי. קרוב לארבעים שנה מאוחר יותר סיפרה על כך המשוררת: "באחד מימי החופשה הנדירים באתי לבקר ידידים. בביתם פגשתי באישה צעירה עם הילד שלה, כבן שנה ורבע". (אותו תינוק היה בן רבינוביץ, לימים כלכלן ומנהל) היה זה "ילד רגיל, שמנמן, אך מה שמשך את מבטי – הייתה ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-ביטחון, לאחר שזה עתה למדו ללכת – צעד ילד זה בבִטחה, כאילו היה מפקד! ובאווירת המלחמה ששר[ר]ה אז, תיארתי לי שאילו הוכרזה מלחמה בארץ הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה".[2]

כעבור מספר ימים חיברה אמיתן את שירה, והוא נדפס לראשונה ב-1 באוקטובר 1940 מעל דפי "דבר לילדים" (עיתון הילדים הגדול היחידי בארץ בשנות המלחמה הראשונות), שם פרסמה המשוררת משיריה מאז 1934. בשנת 1942 הוא נדפס שוב בקובץ שיריה "ינוקא", שלוו באיוריו של נחום גוטמן.[3]

השיר הולחן על ידי המלחין והאתנומוזיקולוג יצחק לוי, בהשראת הרומנסות בלאדינו שהעריץ[2][4] (על פי עדותו של אחד מתלמידיו של לוי לזמרה, "הוא היה גאה מאוד ב'במדינת הגמדים', וסיפר לנו כי להלחין אותו היה כל-כך קל – חמש דקות"[3]). על פי חוקר ספרות הילדים העברית אוריאל אופק, "שיר קצבי 'מלחמתי' זה נהפך זמן קצר אחרי הדפסתו והלחנתו [...] לאחד הלהיטים הגדולים והפופולריים ביותר".[5] לימים טענה אמיתן: "לדעתי, כתבתי שירים לילדים העולים על שיר זה. אלא נראה שנכון הפתגם שספרים ויצירות יש להן [!] מזל משלהן".[2]

פרשנות ואזכורים בתרבותעריכה

חוקרת ספרות הילדים ותרבות הילדים הישראלית יעל דר מפרשת את השיר ופרסומו בהקשרם. לדבריה, "כבר בשנות המלחמה הראשונות החלה להתפרסם גם ספרות פעוטות וילדים [...] [ש]עסקה רק בילד הקטן – לא כחייל של מחר אלא כחייל עכשיו. חיול הקטנים עסק בעצם הרעיון של גיוס הבנים אך גם דחה אותו בכמה שנים, לכשיגדלו הילדים. לשם כך הוצג החיול בלוויית קריצת הומור, באצטלה של חלום או כתפילה ילדותית כמוסה. הייתה זו תחילת כניסתו של רעיון חיול הילדים לרפרטואר הספרותי, הן במישור הבדיוני הן במישור האינדוקטרינרי".[6] השיר, ה"מציג צבא גמדים ליליפוטי[,] [...] גילם בחובו את רעיון החיול של הילד הקטן. כאן מדובר בחייל קטן וחמוד השש אלי קרב, והקוראים אמורים לצפות בו בסלחנות פטרונית".[7]

לדעת העורך והעיתונאי יותם שווימר, "במדינת הגמדים" נמנה עם "שירים בעלי טקסטים מתוחכמים שעושים שימוש מעניין באלמנטים מעולמם של ילדים".[8] ואמנם, אף אם לא זו הייתה כוונת המחברת, יש שנעשה שימוש בשיר כביקורת פוליטית: המילים "במדינת הגמדים רעש מהומה, הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה" כמבטאות ביקורת על המיליטריזם הישראלי;[9] ראש הממשלה הוא "אצבעוני המפקד ובידו סיכה חדה" בחוסר אחריותו ובאי-הכרת מגבלות הכוח,[10] והכינוי "במדינת הגמדים" כביקורת כללית על התרבות השלטונית בישראל וממשלתה, שחבריה הם בעלי קומה (מטאפורית) נמוכה.[11]

ב-5 ביוני 1967 (יום פרוץ מלחמת ששת הימים) פרסמה שולמית הראבן ב"על המשמר" גרסה שהושרה בבית-ספר בתקופת ההמתנה: "במדינת הערבים רעש מהומה / הצבא לבוש שׂקים יוצא למלחמה... במדינת היהודים שקט ושלווה / הצבא לבוש מדים מוכן למלחמה".[12] גרסה היתולית נוספת, שהושרה בגדוד יחיעם חיפה של תנועת השומר הצעיר, קבעה כי "בראש הגדוד צועד / בן-גוריון המפקד", ו"לקראתו כמו זנב / עבדול נאצר [נשיא מצרים] הגנב".[13]
גרסה היתולית אחרת, המכילה התייחסות לסדרת האנימציה "הדרדסים" ונטולת הקשר פוליטי, תועדה בספר "שירי רחוב" שערכה סמדר שיר: "במדינת הדרדסים / רעש מהומה / כל דרדס לבוש מדים / יוצא למלחמה / ובראש הגדוד צועד / דרדס-סבא המפקד / על ראשו כובע פלדה / ובידו פצצה גדולה. / לה-לה-לה... // [...] קוּנדָסון זורק פצצה / וגרגמל נהיה קציצה!".[14]

בשנת 1976 העניק השיר את שמו למופע מוזיקלי מצליח לילדים.[15] בשנת 2016 יצא לאקרנים סרט עלילתי בשם "מדינת הגמדים", בבימויו של יניב ברמן.[16] בשנת 2017 עלתה בערוץ כאן 11 תוכנית טלוויזיה סאטירית בפורמט תוכנית ה"החרצופים" בבימויו של אבי כהן בשם "מדינת הגמדים".

ביצועים בולטיםעריכה

השיר בדפוסעריכה

  • דבר לילדים, כרך ט', חוברת 19, 1 באוקטובר 1940.[3]
  • אלה וילנסקי [אמיתן], ינוקא: שירי ילדים, מצֻירים בידי נחום גוטמן, תל אביב: יבנה, 1942.[3]
  • ז' בהרב [=זלמן אריאל] וי[צחק] אבנון (עורכים), ילקוט הילד, תל אביב: מסדה, תש"ה 1945.[23]
  • אלה אמתן (וילנסקי), במדינת הגמדים: שירים וחרוזים, הציורים: לאה פלד, תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ח.
  • מבחר פרק[!] הווי ופזמונים: 22 שירים פופולריים, תל אביב: שירון ('מבחר מצעד פזמוני הישוב'), 1961.
  • דניאלה גרדוש, תלמה אליגון (עורכות), 100 שירים ראשונים: כל שירי הילדות שלנו (כמעט): אנתולוגיה של שירים לגיל הרך, צייר: דוש, [תל אביב]: כנרת, [תשמ"א].
  • גיל אלדמע, אסתר לנואל (עורכים), מחברת מזמרת, ציורים: רות צרפתי, יהודה צרפתי, גבעתיים: מסדה, 1981.
  • גלעד בן-שך ואמנון שילוני (עורכים), משיר לשיר: מבחר שירים לילדים, תל אביב: מודן, תשמ"ח.

קישורים חיצונייםעריכה

ביצועים נוספים:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על הכתיב "קובַע" ראו כּוֹבַע וְקוֹבַע, באתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אלה אמיתן, כך נוסדה "מדינת הגמדים", מעריב, 2 באוגוסט 1979.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת.
  4. ^ ש–ל, מכון לפולקלור, הד המזרח, טורים 2–3, 1 בדצמבר 1944.
  5. ^ אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 533.
  6. ^ יעל דר, ומספסל הלמודים לקחנו: היישוב לנוכח שואה ולקראת מדינה בספרות הילדים הארץ-ישראלית, 1948-1939, ירושלים: מאגנס, תשס"ו 2006, עמ' 125 (התפרסם קודם לכן, בשינויים, תחת הכותרת "חיול הצבר: ספרות הילדים העברית מתגייסת לחייל את קוראיה, 1939–1949", סדן: מחקרים בספרות עברית, ה (תשס"ב), עמ' 262).
  7. ^ דר, ומספסל הלמודים לקחנו, עמ' 125.
  8. ^ יותם שווימר, הייתי פעם ילד, שגדל על אריק איינשטיין, באתר ynet, 29 בנובמבר 2013.
  9. ^ דוגמה: מירית שם-אור, מהי ארץ ישראל, מעריב, טור 2, 7 באוקטובר 1976.
  10. ^ צבי בראלנתניהו הוא אצבעוני המפקד ובידו סיכה חדה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2016.
  11. ^ לדוגמאות מסוגים שונים ראו: י. קיץ, בממלכת מפא"י, חרות, 30 באוקטובר 1959; יעקב שרת, במדינת הגמדים, מעריב, 6 בדצמבר 1974; אפרים סידון, צד חובה | התגמדות, דבר, 19 באוקטובר 1979; במדינת הגמדים, מעריב, 26 בינואר 1989; נתן זהבי, במדינת הגמדים, באתר nrg‏, 29 באפריל 2009.
  12. ^ שולמית הראבן, אחרי מנגינת הפתיחה, על המשמר, טור 2, 5 ביוני 1967.
  13. ^ הגרסה, המופיעה באתר זמרשת, תועדה בשנת 2009 (מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת).
  14. ^ "במדינת הדרדסים", בתוך: סמדר שיר [עורכת], שירי רחוב, ציורים: יורם נאמן, תל אביב: ספרית מעריב, 1982, עמ' 100–101.
  15. ^ על המופע ראו: יעקב העליון, "במדינת הגמדים" – סוכריה לילדים, מעריב, 24 במרץ 1976.
  16. ^ נירית אנדרמןסרט ילדים או כתב אישום אלים במיוחד כלפי המילטריזם הישראלי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016.
  17. ^ לביצוע משנת 1949 של דמארי בעיבודו של משה וילנסקי, המלווה אותה בפסנתר, ראו: מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת. דמארי ביצעה את השיר גם בעיבוד שמעון כהן. השיר הופיע גם בתקליט המבחר של דמארי מכלניות עד אור, הד ארצי, 1998.
  18. ^ במדינת הגמדים (1956) באתר סטריאו ומונו.
  19. ^ מרים נעמן – לאבא שלי (1970) באתר סטריאו ומונו.
  20. ^ חוה אלברשטיין – צוללת צברית (1976) באתר סטריאו ומונו.
  21. ^ ג'ינג'ית, שירים שאני אוהבת לשיר, לילך (1979) באתר סטריאו ומונו.
  22. ^ 51 שירים לאיל: ממיטב שירי הילדים בכל הזמנים באתר סטריאו ומונו.
  23. ^ כך על פי מילות השיר "במדינת הגמדים" והאזנה לו, באתר זמרשת. השיר נדפס בשינוי נוסח, ראו שם.