בן-ציון פוקס

פרופסור אמריטוס לכימיה אורגנית באוניברסיטת תל אביב

בן-ציון פוקס (נולד ב-8 בספטמבר 1930) הוא פרופסור אמריטוס לכימיה אורגנית באוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש בית הספר לכימיה באוניברסיטה. תחומי התמחותו הם כימיה אורגנית, סטריאוכימיה ופוטוכימיה.

בן-ציון פוקס
Benzion Fuchs
אין תמונה חופשית
לידה 8 בספטמבר 1930 (בן 90)
סוצ'אבה, רומניה
ענף מדעי כימיה אורגנית, פוטוכימיה
מקום מגורים רומניהרומניה  רומניה, ישראלישראל  ישראל, ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום לימודים הטכניון
אוניברסיטת ברנדייס בוסטון ארצות הברית.
מנחה לדוקטורט דוד גינצבורג
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
מחקרים בסטריאוכימיה, כימיה סופרא מולקולרית ופוטוכימיה אורגנית (אנ')
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בן-ציון פוקס נולד בסוצ'אבה שברומניה ב-8 בספטמבר 1930 למינה מינדלה ינובר, בת הרב הראשי של יאסי, מרדכי ינובר, ולצבי הירש פוקס. ילדותו עברה במסגרת הקהילה היהודית בסוצ'אבה.

בתחילת 1941 הגיע הצבא הגרמני שהתמקם בשולי העיר סוצ'אבה. בסתיו של 1941 נצטוו כל היהודים להתייצב בתחנת הרכבת בורדוז'ני, שם הועלה פוקס עם כל המשפחה לקרונות מטען/בקר ונשלח צפון מזרחה. המשפחה מצאה מסתור בעיירה מורפה (Murafa) ליד מוהיליב-פודילסקי, ואחר כך בגטו מוגילב, שם סבלו ממחלות ומרעב.

אחרי השחרור, באביב 1944, נשארה המשפחה במורפה עוד מספר חודשים, עברה לבוקרשט ומשם באמצע 1945 שבה לסוצ'אבה.

לאחר התנדבות בבתי יתומים ופעילות ציונית, ב-25 ביוני 1950 עלה פוקס לארץ ישראל באונייה "טרנסילבניה" שהגיעה לנמל חיפה. בישראל הצטרף לקיבוץ "במאבק" (בתחום היישוב "ולדהיים" שנעזב על ידי המיישבים הגרמנים הטמפלרים) של "העובד הציוני". נשאר בקיבוץ עד אמצע 1951 כשהאסיפה הכריעה על מעבר לסטטוס של מושב שיתופי בשם "אלוני אבא".

פוקס שהה חצי שנה אצל הוריו במעברת הצריפים בקריית אונו. התגייס לצה"ל, והוצב בחיל מדע (חמ"ד). באוקטובר 1952 נישא לתמר (לבית רפפורט, ספרנית[1]) והם עברו לירושלים.

בסוף 1953 השתחרר – אחרי שרות חובה של שנתיים וחצי, כנהוג אז – והתחיל לעבוד כטכנאי כימיה אצל פרופ' פליקס ברגמן. כעבור מספר חודשים עבר לטכניון ושימש כטכנאי ראשי של המחלקה לכימיה אורגנית. באותה תקופה למד מדעים במגמת הכימיה לתואר ראשון ואחר כך לתואר שני. סיים בשנת 1958 את לימודי המדעים בטכניון במגמת הכימיה לתואר ראשון ובשנת 1960 סיים בהצטיינות את התואר השני.

בשנת 1954 נולדה בתו הבכורה. עם סיום התואר השני עברה המשפחה לגור בשכונת אחוזה שעל הכרמל, שם נולד בנו השני. באותו זמן עבר גם הטכניון על רוב מחלקותיו לקרייתו החדשה בנווה שאנן ושם סיים פוקס בשנת 1963 את הדוקטורט בכימיה, בהנחיית פרופ' דוד גינצבורג.

קריירה אקדמיתעריכה

בשנת 1963 מונה למרצה בפקולטה לכימיה בטכניון והתחיל להרצות ולנהל מחקר עצמאי. אחרי שלוש שנים, בקיץ 1966, יצא עם משפחתו לשנתיים בבוסטון בארצות הברית, שם התקבל לפוסט-דוקטורט במחלקה לכימיה של אוניברסיטת ברנדייס.

לאחר שנתיים חזרה המשפחה להרצליה, ופוקס התקבל לאוניברסיטת תל אביב כמרצה בכיר. הוא המשיך במחקר והוראה, עד לפרופסורה מלאה (1968–1998) במחלקה לכימיה אורגנית[2] ולתפקיד ראש בית הספר לכימיה באוניברסיטה (1987–1989)[3]. בתל אביב המשיך בקריירה האקדמית, עד ליציאתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

תחומי עיסוקו של בן-ציון פוקס:

מינויים כפרופסור אורחעריכה

פעילות ותפקידים נוספיםעריכה

פוקס הוא חבר בחברה הישראלית לכימיה, האגודה האמריקנית לכימיה והאגודה המלכותית לכימיה. היה יושב ראש ועדת הבגרות בכימיה בשנים 1975–1977. בנוסף היה חבר בוועדה למונחי הכימיה האורגנית בעברית[4].

היה חבר ועורך בוועדת העריכה של כתב העת המדעי "Israel Journal of Chemistry" בשנים 1976–1982. החל מ-1988 פוקס שימש כנציג הלאומי באיגוד הפוטוכימיה האירופי (European Photochemistry Association) לתקופה של 4 שנים. בשנים 2005–2010 היה פוקס חבר בקבוצת עבודה של קרן המדע האירופית (אנ').

לאחר פרישתו ערך פוקס, במשותף עם ישראל היבנר, שמחה וייסבוך, יהודה טננהאוס ומאיר קוסטינר, את "ספר יהודי סוצ'בה (שוץ)" בשני כרכים, על חיי הקהילה היהודית בסוצ'בה בתקופה שלפני מלחמות העולם, בזמן השואה ועד העלייה לישראל[5].

פוקס ואשתו גרים בתל אביב ולהם 2 ילדים ו-4 נכדים.

פרסים ומענקיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סיפורה של תמר פוקס, באתר שלה
  2. ^ המחלקה לכימיה אורגנית, באתר אוניברסיטת תל-אביב
  3. ^ היסטוריה של ביה"ס לכימיה, באתר הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת תל-אביב
  4. ^ המילון למונחי הכימיה האורגנית, באתר האקדמיה ללשון העברית
  5. ^ עורכים: בן-ציון פוקס, ישראל היבנר, שמחה וייסבוך, יהודה טננהאוס ומאיר קוסטינר, ספר יהודי סוצ'בה (שוץ)
  6. ^ 1 2 ‏Benzion Fuchs, באתר Prabook