פתיחת התפריט הראשי

בן-ציון ציטרין

יועץ תקשורת, מוציא לאור ועיתונאי ישראלי

בן-ציון ציטרין (נולד ב-6 במרץ 1956) הוא יועץ תקשורת ומוציא לאור ישראלי, ולשעבר עיתונאי.

בן-ציון ציטרין
בן-ציון ציטרין
בן-ציון ציטרין
לידה 6 במרץ 1956 (בן 63)
תל אביב
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה תיכון עירוני ה' (תל אביב) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, יועץ תקשורת
מעסיק העולם הזה, מוניטין, הארץ, רשות השידור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בן-ציון ציטרין נולד וגדל בתל אביב. למד בתיכון עירוני ה' בתל אביב ושרת בצה"ל בבסיס קליטה ומיון.

לקראת הבחירות לכנסת ה-11 (1984) והבחירות לכנסת ה-12 (1988) שובץ כמועמד ברשימה המתקדמת לשלום.

בשנת 2007, בעקבות עתירתו לבג"ץ החליטה שרת המשפטים ציפי לבני למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון, לאחר שלוש שנים בהן לא מונו שופטים חדשים לבית המשפט, ומצבת השופטים הייתה לא מלאה[1].

משנה 2005 ציטרין משמש כמנכ"ל חברת ב.צ. ציטרין גרופ בע"מ אותה הקים, העוסקת בתחום יחסי ציבור, ייעוץ תקשורת אסטרטגי, לובינג, מדיה דיגיטלית והוצאה לאור. ציטרין משמש גם כחבר הוועד המנהל של עמותת הצלחה.

עיתונאי

בשנים 1981 – 1986 שימש כעיתונאי בשבועון העולם הזה.

בשנים 1986 – 1990 כתב בירחון מוניטין, בשבועון כספים מבית גלובס ובעיתון גלובס.

בין השנים 1991 – 1994 שימש כעיתונאי עצמאי בעיתונים טלגרף והעולם הזה.

בשנים 1994 עד 2004 שימש ככתב בעיתון הארץ במדור כלכלה בתחומי כיסוי שונים ובירחון דה מרקר.

ב-2004 מונה ציטרין כעורך מהדורת מבט בערוץ הראשון של רשות השידור. כעורך המהדורה קיבל לידיו הקלטה ששודרה במהדורת מבט, ובה נראה השר יוסף פריצקי בשיחה עם חוקר פרטי מספר על כוונתו לתפור תיק לעמיתו לסיעה השר אברהם פורז, על רקע מאבק שניהל פורז בעובדי חברת החשמל[2]. בהמשך השנה סיים את תפקידו כעורך מבט, לאחר פנייה של אגודת העיתונאים בירושלים לפרקליטות המדינה, בטענה כי מונה לתפקידו ללא מכרז[3].

מוציא לאור

ב-1987 החל לשמש כמוציא לאור עצמאי של ספרות מקצועית בתחומי הכלכלה, השקעות וצרכנות פיננסית, כמחבר מדריכים בתחום ייעץ לקהילה העסקית וכמו"ל עצמאי ועורך של מגזין "משקיהון", העוסק במתן מידע למשקיעים בתחום הפיננסי.

בשנים 2003 - 2008 הוציא את המדריך "אנשי מפתח - רשימת החברים שיפתחו לך כל הדלת"[4].

הלכת ציטריןעריכה

בשנת 1986 פירסמו יפעת נבו ובן-ציון ציטרין שתי כתבות בהן הוזכרו עורכי דין ותמונתם של עורכי הדין פורסמה בכתבה. לשכת עורכי הדין זימנה למשפט בבית הדין המשמעתי שלה את שני עורכי הדין ששמם פורסם בכתבות, בטענה כי אלו עברו על כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין האוסרים על פרסומת אישית. נבו וציטרין הוזמנו להעיד בפני בית הדין המשמעתי, ונדרשו לחשוף את מקורותיהם העיתונאים. על פי חוק לשכת עורכי הדין, בית הדין המשמעתי של הלשכה רשאי לדרוש מכל אדם בישראל להתייצב בפניו ולהעיד ולהציג מסמכים שידרוש בית הדין. ציטרין ונבו סירבו לחשוף את מקורותיהם העיתונאים, ובשל סירובם הם נקנסו בקנס כספי על ידי הלשכה. נבו וציטרין עתרו לבג"ץ כנגד ההחלטה, בטענה כי כעיתונאים שמורה להם הזכות שלא לחשוף את מקורותיהם. השופט מאיר שמגר פסק בהחלטה תקדימית כי לעיתונאים שמורה הזכות שלא לחשוף את מקורותיהם וכי ללשכת עורכי הדין לא הייתה סמכות לקנוס את העיתונאים. פסיקה זו מכונה בעולם המשפטי "הלכת ציטרין". בפסיקתו קבע השופט את הכללים על פיהם ניתן לבטל את החיסיון העיתונאי: כאשר המידע המבוקש רלוונטי לחקירה; כשהעבירות הנטענות הן עבירות חמורות, וכשלרשויות אין כל אפשרות אחרת להגיע לחקר האירועים.

מספריועריכה

  • אנשי מפתח, רשימת החברים שיפתחו לך כל דלת, תל אביב 2004

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יובל יועז, אחרי שלוש שנים: ימונו שופטים לבית המשפט העליון, באתר דה מרקר, 22 בינואר 2007
  2. ^ רוני זינגר וניצן כהן, הסתיימה חקירת פריצקי, באתר וואלה!, 21 ביולי 2004
  3. ^ אור שמש, תופסק עבודתו של בן ציון ציטרין כעורך "מבט", באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2004
  4. ^ מירב לוי, מדריך 'אנשי המפתח' יצא לאור, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בספטמבר 2003