בנציון פירר
הרב בנציון פירר (א' בניסן תרע"ד, 28 במרץ 1914 - כ"ב בסיון ה'תשמ"ח, 7 ביוני 1988) היה רב וסופר חרדי-ישראלי.
לידה |
28 במרץ 1914 א' בניסן ה'תרע"ד |
---|---|
פטירה |
7 ביוני 1988 (בגיל 74) כ"ב בסיוון ה'תשמ"ח |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | פולין, גרמניה וארץ ישראל |
תקופת הפעילות | ?–1988 |
תפקידים נוספים | רב ואב בית דין רימנוב, ראש ישיבת "אור המאיר", רב מחנה עקורים בגרמניה, מרצה ליהדות ב"גבעת וושינגטון", ומורה לרבנות ב"כרם ביבנה" |
רבותיו | סבו, רבי שמואל פירר |
חיבוריו | "חמדת ציון", "הגיונה של תורה"(ה' חלקים), "פנים חדשות בתורה" (ה' חלקים), "פנים מסבירות לתורה" (ה' חלקים), "אלה הם מועדי" (ג' חלקים), "ליום חגנו" |
קורותיו
עריכהנולד בעיירה רימנוב שבגליציה לרב יוסף משה ולגיטל לבית וועסטרייך. בילדותו למד אצל סבו, הרב שמואל פירר. בגיל 18 הוסמך לרבנות על ידי שלושה מגדולי רבני גליציה: הרב אהרון לוין, הרב יעקב שליטא מטרנופול והרב דב בריש ווידנפלד. בגיל 19 נשא לאשה את בת דודתו פרידה, וכנדוניה ביקש כסף על מנת להוציא לאור את חיבורו הראשון "חמדת ציון" על הש"ס. בגיל 20 התמנה לרב עירו, רימנוב, כממלא מקום אביו שנפטר מדלקת ריאות זמן קצר לפני חתונתו. ברימנוב כיהן כארבע שנים, ובשנים אלה נולדו שלשת ילדיו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה שהה בגליציה המזרחית שנכבשה על ידי רוסיה. כשנשאל על ידי השלטונות האם ברצונו לחזור לשטח גליציה שבשליטת גרמניה או לקבל אזרחות רוסית, השיב כי ברצונו לחזור אל משפחתו הענפה שחייתה תחת שלטון הגרמנים. כעונש על חוסר הנאמנות לרוסים נשלח לסיביר, שם שהה כל תקופת המלחמה, וכך ניצלו חייו. עם תום המלחמה שהה בגרמניה במחנה עקורים שהוקם על ידי אונרר"א באולְם. הוא מונה שם לתפקיד סגן מנהל המחנה, הקים ישיבה לצעירים "אור המאיר", על שם הרב מאיר שפירא מלובלין, והטיף לעליה לארץ.
בשנת ה'תש"ט (1949) עלה לישראל והתגורר תחילה במחנה עולים בפרדס חנה, ואחר כך ברמת גן ובבני ברק. בתקופה זו שימש כמזכיר בית הספר הדתי סיני בתל אביב, ופרסם חידושי תורה, דברי הגות, מחשבה ואקטואליה בעיתון "שערים", שיצא לאור על ידי פא"י. כשהוצעה לו רבנות העיר באר שבע סירב, כיוון שחיפש מקום שקט בו יוכל להתמסר לכתיבה.
בשנת ה'תשי"ז (1957) נתמנה לרב המושב ניר גלים[1], שם כיהן במשך 32 שנים, עד מותו.
הרב פירר לימד במכללת גבעת וושינגטון, והקים את מסלול ההכשרה לרבנות בישיבת כרם ביבנה לבקשתו של ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט.
נכדו, הרב מרדכי פירר, המשמש כרב בבני ברק, נשא את בתו של ההיסטוריון פרופ' מאיר הילדסהיימר. נכדתו רחלי פרנקל לבית פירר נישאה לחיים פרנקל, בנו של הרב שמעון פרנקל, מרבני תל אביב, בנו של הרב יצחק ידידיה פרנקל.
עבודתו כסופר
עריכההרב פירר פרסם 34 ספרים. בין ספריו 14 ספרי סיפורים, מתוכם "סעדיה וייסמן", המתאר ילד תימני (סעדיה) שנחטף מהוריו הדתיים והועבר לאימוץ למשפחה אשכנזית חילונית (וויסמן), ו"אורי חוזר בתשובה", המגולל את סיפור חזרתו בתשובה של השחקן אורי זוהר. שלושה מספריו תורגמו לאנגלית.
בנוסף הוציא לאור את הספר "הר שפר" בו ליקט מחידושי סבו הרב שמואל פירר מרבני גליציה.
ספריו
עריכהספרים תורניים
עריכה- חמדת ציון - חידושים על הש"ס
- הגיונה של תורה - חידושים על פרשת שבוע (ה' כרכים)
- פנים חדשות בתורה - חידושים על פרשת שבוע (ה' כרכים)
- פנים מסבירות בתורה - חידושים על פרשת שבוע (ה' כרכים)
- אלא הם מועדי - חידושים על מועדי ישראל (ד' כרכים)
- חגים וזמנים
ספרי סיפורת
עריכה- סיפורי המקרא (ד' כרכים)
- קורות משפחת ישראלי
- התאומים
- סעדיה וויסמן
- הקומוניסט והחב"דניק
- תהפוכות הגורל
- אורי חוזר בתשובה
- הגיורת והנזירה
- טעות שחזרה
- סיפור קצר
- גלגול נשמה מאושביץ
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר וונדר, מאורי גליציה - אנציקלופדיה לחכמי גליציה ירושלים תש"ן - בערכו.
- דוד תדהר (עורך), "הרב בן ציון פירר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4214
קישורים חיצוניים
עריכה- בנציון פירר (1914-1988), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב ב.צ. פירר הוכתר לרבו של מושב הפועל המזרחי ניר גלים, הצופה, 3 באפריל 1957