בן-ציון רבינוביץ

האדמו"ר מביאלא ורב העיר לוגאנו, שווייץ
(הופנה מהדף בן ציון רבינוביץ)

רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ (כונה בש"ם בן ציון; ח' באדר א' ה'תרצ"ה, 11 בפברואר 1935ב' באייר ה'תשפ"ד, 10 במאי 2024) היה האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים "מבשר טוב". שימש כרב העיר לוגאנו שבשווייץ והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

בן-ציון רבינוביץ
לידה 30 בינואר 1935
ח' באדר א' ה'תרצ"ה
שדליץ, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 2024 (בגיל 89)
ב' באייר ה'תשפ"ד
בית החולים הדסה עין כרם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ
כינוי בש"ם בן ציון רבינוביץ
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 במאי 2024 עריכת הנתון בוויקינתונים
שם השושלת חסידות ביאלה
אב יחיאל יהושע רבינוביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יצחק יוסף דב רבינוביץ
אדמו"ר מביאלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כינוס מועצת גדולי התורה בשנת תשע"ג (2013). הרב רבינוביץ נראה יושב שני מימין
רבי בן ציון בשנת 2005

תולדותיו

עריכה

נולד בעיר שדליץ שבפולין כצעיר בניו של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא, ולאימו חנה פעשא בת אליעזר ברנהולץ חסיד ביאלא בעיר ולודבה.

עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני משפחת רבינוביץ, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942 נספח האדמו"ר יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן.

עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג (1943), אומץ האדמו"ר עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז'. את לימודיו עשה בישיבת פוניבז', ובפרט למד אצל הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי.

בשנת תשי"ז נישא האדמו"ר בלונדון לבילא ברכה בתו של הרב אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.

בשנת תשל"ט נבחר האדמו"ר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שאותה נשא עד שנת ה'תשע"א. לאחר פטירתו של אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אביו[1]. מאוחר יותר פרשו האחים והקימו חסידויות נפרדות.

האדמו"ר מביאלא חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע"א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר האדמו"ר להתגורר בישראל, וחילק את שהותו בין ירושלים לצפת, הוא שימש כנשיא הכבוד של "המרכז התורני לחקר שאלות הזמן"[2] וכנשיא של מוסדות תורניים נוספים.

התאלמן בשנת תשנ"ה ונישא בשנית לאלמנת הרב משה דוד שטיינורצל, ראש ישיבת באבוב.

נפטר בבית החולים הדסה עין כרם בב' באייר ה'תשפ"ד לאחר מחלה קצרה ונקבר בחלקת אבותיו בהר הזיתים.

דרכו בחסידות

עריכה

שיטתו הלימודית היא כדרך ישיבות ליטא. למרות זאת, לאחר עלייתו על כס האדמו"רות נהג במשך שנים להתענות מדי ערב ראש חודש, ככפרה על שבימיו בישיבת פוניבז' גילח את זקנו.[3] דרכו בחסידות מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר"ל והרמח"ל.

בעבר התנגד האדמו"ר להקמת ישיבה סקטוריאלית של חסידות ביאלא[דרוש מקור] ותמך בכך שבחורי החסידות ילמדו בישיבות חסידיות כלליות (ומקצתם בישיבות ליטאיות). בחורי החסידות חברים בקבוצות קטנות המתכנסות מדי פעם. בשנת 2016 שינה האדמו"ר את מדיניותו ובעקבות כך קמו ישיבות לצעירים של החסידות בבני ברק ובצפת, ובהמשך קמה גם ישיבה גבוהה של החסידות בעיר אלעד.

האדמו"ר עסק בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית. בשנת תשנ"ה נוכח לראות את אי-השתלבותם של בעלי התשובה בציבור החרדי, וקרא לבעלי תשובה בצפת להרפות מנסיונותיהם להשתלב בחברה החרדית, ולהקים לעצמם קהילות משלהם, ובכך לשמש מופת של חברה יראת ה' המתנהלת באורח בריא ומתוקן[4].

ספריו וכתביו

עריכה

האדמו"ר היה כותב פורה, והוציא לאור למעלה ממאה ספרים בסדרת ספריו "מבשר טוב". מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.

שמם הכולל של ספריו הוא מבשר טוב - ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל/בנציון, שמחה רבינוביץ. השם מבוסס על הפסוק בספר ישעיהו, פרק נ"ב, פסוק ז': ”מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ.”

סדרת הספרים על הש"ס

עריכה

הסדרה שעל הש"ס מיוסדת ברובה על שיעורים שמסר לפני תלמידים שנכתבו על ידי השומעים ועברו את הגהתו. חלקם מבוסס על דברים שכתב בעצמו. סדרה זו משלבת בקיאות ועיון. המחבר מקיף את דברי הראשונים והאחרונים בסוגיה ולאחר מכן מציג את שיטתו.

עד עתה יצאו בסדרה על הש"ס ספרי מבשר טוב למסכתות: ברכות, שבת, פסחים, מגילה, תענית, מועד קטן, חגיגה, יומא, סוכה, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין ומכות. וכרך על מסכתות זבחים ומנחות.

סדרת ספרי החסידות

עריכה

ספרי "מבשר טוב" על התורה והמועדים, מבוססים בעיקר על דברי התורה והשיחות שאמר הרב רבינוביץ בטישים ובשיחות. אחרים כתב בעצמו כפרשנות לגדולי החסידות, בשילוב ראיות לדבריהם מדברי הש"ס והראשונים. הספרים כתובים בשפה בהירה. בפתיחה לאחד מספריו הוא כותב:

כל דברי הלא המה מיוסדים על דבריהם הקדושים, ובהקדמתם, וכל דברי הוא רק לבאר את דברי קדשם, ולהראות שורש דבריהם הקדושים בש"ס ואגדות חז"ל והפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, בעזרת השי"ת ובחמלת ה' עלי בזכות אבותינו הקדושים זי"ע ועכ"י זצוקללה"ה[5], ואין בהם כמעט חידושים...

מבשר טוב - ישועות אברהם, פתיחה עמ' ג'

משפחתו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המודיע כט' שבט תשמ"ב
  2. ^ אתר המרכז
  3. ^ כתבה בעיתון בקהילה, ב' אייר תשפ"ד.
  4. ^ עופר גיסין, הקמת קהילות לבעלי תשובה, באתר מענה.
  5. ^ ראשי התיבות של: זכותם יגן עלינו, ועל כל ישראל, זכר צדיקים וקדושים לברכה לחיי העולם הבא.