בנג'ו

כלי פריטה

בנג'ו הוא כלי נגינה מסוג כלי מיתר, שמקורו בתרבות האפרו-אמריקאית, בעל שורשים בכלי נגינה אפריקניים מסורתיים. ישנם סוגים שונים של בנג'ו, לרוב בני 4, 5, או 6 מיתרים. הבנג'ו מורכב מראש עגול, הכולל כיסוי דק מעל גוף חלול (כעין תוף), ומוט שעליו מורכבים המיתרים. כיסוי הראש, שבעבר היה עשוי מעור חיה, עשוי כיום בדרך כלל מפלסטיק. הבנג'ו מזוהה לרוב עם מוזיקת פולק, מוזיקת קאנטרי ובלוגראס, וכן מוזיקה אירית מסורתית, אם כי כיום נעשה בו שימוש גם בסגנונות מוזיקליים נוספים [1] [2].

בנג'ו
סיווג קורדופוניים
קבוצה כלי פריטה, כלי מיתר
מנעד

סוגים עיקריים של בנג'ו

עריכה

בנג'ו 4 מיתרים

עריכה

לבנג'ו 4 מיתרים שני תתי-סוגים עיקריים: בנג'ו ה- Plectrum שכיוונו בדרך כלל DGBD ומשמש לליווי כולל של להקות ג'אז מסוג דיקסי והנגינה עליו במפרט, ובנג'ו טנור, שכיוונו בדרך כלל GDAE, המשמש למוזיקה קלטית בעיקר, גם הוא מנוגן במפרט.

בנג'ו 5 מיתרים

עריכה
 
בנג'ו טיפוסי בעל 5 מיתרים

המיתר החמישי קצר מהאחרים ולרוב בעל צליל קבוע. מכוון בדרך כלל GDGBD ומשמש לנגינת מוזיקה אמריקאית בעיקר, אם כי בעשרות השנים האחרונות שימושיו נעשו רבים ומגוונים.

שני תת-הסוגים העיקריים שלו הם ה-Openback (גב פתוח) המשמש למוזיקה עתיקה יותר (Oldtime) ולרוב סוגי מוזיקת הפולק הטהורה, והשני עם תיבת תהודה עגולה וסגורה (Resonator) שמשמש בעיקר למוזיקה מסוג בלוגראס וכן פופ, רוק, פולק לסוגיו ועוד הרבה שימושים.

לבנג'ו 5 מיתרים ישנם מספר סגנונות נגינה עיקריים: Old Time, סגנון Frailing, סגנון Clawhammer, סגנון שנקרא Scruggs Style (על שם ארל סקראגס), סגנון Reno Style (על שם דון רינו), סגנון Melodic או Chromatic והסגנון המעורב Seeger Style (על שם פיט סיגר).

לאחרונה יש נטייה לשלב בנג'ו אמריקאי בעל חמשת המיתרים גם בשירי רוק מודרניים, כולל בישראל, דבר הנותן גוון אקוסטי נוסף לעיבודים.

בנג'ו 6 מיתרים

עריכה

בנג'ו בן 6 מיתרים (ולעיתים אף 12 מיתרים), המכוון באופן דומה לגיטרה. מטרתו העיקרית היא לתת לגיטריסטים אפשרות להפיק צלילי בנג'ו מבלי ללמוד לנגן על כלי נוסף. זאת לאור העובדה שטכניקות הנגינה של הבנג'ו (4 ו-5 מיתרים) ושל הגיטרה שונות במהותן.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה